באר היטב (עה"ת) קנד

ובפי' הכפיה והעירוי לפו"ר היה נראה לי דכפיה מותר אף בענין שיפלו המים מהקנקנים לתוך הבור דזה ל"ח בידי אדם וגם משום הוי' שלא ע"י טהרה אין לחוש כנ"ל ועירוי דאסור היינו ע"י הגבהה דבזה נפסלין משום בידי אדם וכן הוא בפי' הרב וכן נראה מהיו"ד סימן רמ"א סמ"ב מיהו קשה לי מ"ש מעציץ שבבור וקנקנים שבבור דלהלן שם כמו שיובא להלן דאף לר' יהושע לא קתני יכפה ע"כ נלפענ"ד כפי' הר"ש בהא דכפי' דבעינן המשכה והטעם דרק בשבירה דהמים באין מכלים שבורין ל"ח הוי' שלא ע"י טהרה כמו"ש אבל כשכופה כיון דבשעת כפי' באין ע"י כוונת אדם מכלי שלמה מפסל אז משום הוי' שלא ע"י טהרה אבל ע"י המשכה ליכא פסול דהוי' שלא ע"י טהרה ועירוי דאסור היינו אף בלא הגבהה ולפיכך בעציץ וקנקנים שבבור ליכא תקנתא בכפי' כיון דליכא המשכה וע"פ כ"ז מבואר דבכל הני אנפי דמותר בשוכח תחת הצינור ובחצר היינו ג"כ ע"י שבירה לר"א וע"י שבירה וכפי' לר' יהושע הר"ש הביא תוספתא בזה וז"ל ר' יוסי בשם ר' יהושע אומר אף יטה ובלבד שלא יטביל ויערה וכתב דצ"ל ובלבד שלא יטול ויערה והיינו ע"י הגבהה וצ"ל דהיינו שלא יגביה ויערה אפילו ע"ג קרקע דליהוי המשכה דלפסולא דע"י אדם שנעשה ע"י הגבהה ל"מ המשכה בלי ריבויא ועירוב כנ"ל הא דמכשרינן בכל כה"ג בני המשכה נ"ל דהיינו רק בלא חשב על המים לשם תלוש אבל בחישב עליהן לשם תלוש דנעשו ראויין לק"ט ודאי פסולין בלי המשכה משום הויה ע"י טהרה בעינן וע"ה מש"ל בענין הויה ע"י טהרה בעינן די"ל דלא מהני המשכה רק אחר שנעשו אשבורן דרק אז נעשו מחוברין וטהרו מלקבל טומאה ומהני להו המשכה דלאח"כ ועמ"ש (תמורה י"ב) דלפי מש"ש מוכח דבלא אשבורן ג"כ חשוב מחובר לקרקע ואולי יש לחלק בין דינא דשם לדין טומאה ממש תו איתא שם בתוספתא הובאה בר"ש וכן היה ר' יוסי אומר זילף בידיו וברגליו ג"ל למקוה פסולה הוליכן ע"ג קרקע פי' ע"י המשכה בלי תלישה כשר דכיון דלא תלש ליכא משום דבידי אדם ופסולא דהויה שלא ע"י טהרה ליכא ע"י המשכה כמוש"ל ודלא כהב"י שהבין דפי' הילוכן עם הקרקע היינו אחר שנתלשו ונדחק בזה ולפי מ"ש א"ש בפשיטות לגיון העובר ממקום למקום וכן בהמה העוברת ממקום למקום וזלפו בידיהם ורגליהם ג"ל למקוה כשר ולא עוד שאם עשו מקוה בתחלה פי' מקוה שלמה בכה"ג כשר וכתב הראב"ד בס' בעה"נ הובא בטור יו"ד שם דהא דזילף בידיו וברגליו ג"ל פוסלין את המקוה אית מ"ד דהיינו אף ממים כשרין דג"ל שבאו בידי אדם פוסלין את המקוה אף שלא ע"י כלים והביאו כמה ראיות לזה ובהא דקשיא רישא לסיפא כתבו דרישא איירי בכונה וסיפא איירי בלי כונה ואין דבריהם רחוקים אלא דקשיא ע"ז ממתניתין דפ"ו מ"ח דמטהרין את המקואות כו' ע"ש דמוכח שם דבלא כלי העשויה לקבלה אין פוסלין את המקוה ולכך דעתי דהיינו בזילף ממים שאובין וקמ"ל דבכה"ג נ"ח המשכה ולפי"ז ממילא ל"ק רישא לסיפא דסיפא בזילפו ממים כשרין איירי ומ"מ קשיא ליה איך הכשירו בסיפא לעשות מקוה שלמה בכה"ג הא אין זה בידי שמים ולכך כתב דסיפא איירי בהוליכו עם הקרקע דהיינו המשכה בלי תלישה לפי ענ"ד דודאי כשר כמו"ש מקודם וכ"ז דחוק למאד. ורק מפני שהראב"ד רב גוברי' ראיתי להביא דבריו אבל באמת מבורר כשיטת כל המפרשים זולתו דגם רישא איירי בזילף ממים כשרים דכי דבאו ע"י אדם אין נ"מ מכלים ופוסלין בג"ל וההיא דמטהרין את המקואות כבר נתבאר לעיל ויתבאר ג"כ להלן דבלא עשה מעשה בגוף המים עצמן לתולשן קיל מזה ולא מפסל משום בידי אדם רק ע"י כלי המקבל מים ונידון קושיא דהוי' ע"י טהרה בעינן כבר נתבאר לעיל ובהא דקשיא רישא לסיפא כתב הר"ש דסיפא איירי בהוליכו עם הקרקע דהיינו המשכה בלי תלישה לפי ענ"ד דודאי כשר כמו"ש מקודם וגם זה דחוק מאד דהא סתמא קתני והרא"ש כתב דסיפא איירי דזילף הלגיון ברגלי הבהמות שרוכבין עליהן דע"י בהמה כע"י שמים דמי וכ"ז ג"כ דחוק ועוד דא"כ למה קתני וכן בהמה אי לאו לגלויי אתי דלגיון היינו ע"י אדם והעיקר כמבורר לפי ענ"ד כמו"ש הראב"ד שם בשם האית מ"ד דרישא איירי בכוונה וסיפא איירי בלי כוונה כמוש"ל ואע"ג דכוונה שיפלו למקוה נראה דלא מעלה ולא מוריד דג"ל מ"ש שנפלו קיי"ל דפוסלין וכמוש"ש פ"ד מ"ב וכמו"ש הט"ז ביו"ד שם ס"ק מ"א מ"מ רישא איירי בזילף בכוונה לתלוש וסיפא בזלפו שלא בכוונה לתלוש דבלא כוונה לתלוש ודאי ל"ח בידי אדם וגם ל"ח הוי' שלא ע"י טהרה כמו"ש מקודם בראש ענין דהמניח קנקנים ואף חכמים דפוסלין שם פ"ב מ"ו במסיק וכמו"ש להלן אע"ג דלא נתכוין לשאוב הייני משום דע"מ הא נתכוין לתלוש המים ע"י תלישת הטיט וכמוש"ש פ"ג מ"ג ד"ה הסוחט כסותו ולפי כ"ז מ"ש הרא"ש בהלכות מקואות הובא ביו"ד שם ס"מ דהרוצה לשאוב מים ממקוה לנקותה וחושש שלא יפלו ממי הכלים ששואבין בהם בחזרה להמקוה ינקוב הכלי ששואב בה בשוליה כו' ואז לא יחשבו המים שבהכלי שאובין אינו נכון דכיון דנתלשו ע"י אדם בכוונה לשאיבה אין נ"מ בכלי מיהו ה"מ כשיסתמו הנקבים בענין דל"ה סתימה מעליא אבל כשהמים יוצאין דרך הנקבים עדיין יש לדון בדבר משום מחובר ויתבאר להלן הסייד ששכח עציץ בבור ונתמלא מים אם היו המים צפין ע"ג כל שהוא ישבר ואם לאו לא ישבר דברי ר"א ור' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר (שם מ"ח) ונ"ל דהיינו בין שנתמלא ממי הבור ומשכחת לה לא מים צפין ע"ג כשנחסרו מי הבור ובין שהעציץ נתמלא ממי גשמים שבאו להעציץ הדין שוה דבכ"ע אם אין מים צפין ע"ג לא ישבר לר"א ואע"ג שיש מעט מים בבור דהכא גרע טפי מבדלעיל ודמי למניח כלים תחת הצינור ונראה דהיינו רק מדרבנן מיהו בהיו מים צפין ע"ג מותר בשבירה אף שנתמלאו ממי גשמים דמה"ת אף מ"ש ממש מתטהרין ע"י השקה לרביעית מים כשרין כמו"ש מקודם דרביעית מה"ת הוה כמ"ס לענין טהרת כלים ומים ומותר אף לכפות כמו בטובל כלי בתוך כלי שיתבאר להלן אלא דמשום דמדרבנן בעינן מ"ס אינו רשאי לכפות כמו"ש במשנה שלפני זו ור' יהושע דמתיר אף בלא מעט מים בבור דס"ל דזה דומה