באר היטב (עה"ת) קנג

במחצה ע"מ כמו טיט הנרוק דלא אכפת נן מה"ת במה שהיה מק"ט מקודם ורק מדרבנן הוא דבעינן רוב מים בדליכא סברא דקמא קמא בטל ולפי"ז י"ל דקאי רק אמשקין דמקמי הכי או אמשקין וגם אשאובין. הדיח בו סלי זיתים וענבים ושינו את מראיו כשר ר' יוסי אומר מי הצבע פוסלין אותו בג"ל ואין פוסלין אותו בשינוי מראה נפל לתוכו יין ומוחל ושינו את מראיו פסיל כיצד יעשה ימתין לו עד שירדו גשמים ויחזרו מראיתן למראה מים היו בו מ"ס ממלא בכתף ונותן לתוכו עד שיחזרו מראיתן למראה מים (שם פ"ז מ"ג) נפל לתוכו יין או מוחל ושינו מקצת מראיו אם אין בו מראה מים מ"ס ה"ז לא יטביל בו (שם מ"ד) אר"פ אם קדח בו רביעית מטבילין בו מחטין וצנורות הואיל ומהכשרא דמקוה אתי (זבחים כ"ב א') הב"י בטויו"ד בסי' ר"א הביא בשם בעה"נ להראב"ד דהיינו עוקה בצד המערה דאיתא (מקואות רפ"י) דבעינן שתהא מעורבת כשפה"נ ובנפרצו למעלה סגי ברוחב כשפה"נ על רום כקליפת השום כדאיתא (שם מ"ט) וקאי אנתן סאה ונטל סאה שהוזכר שם מקמי הא דר"פ דאיירי ברוב היתר או במחצה ע"מ דבכה"ג אם המים שבתוך העוקה בא מהמקוה המעורבת ברוב היתר או במע"מ כנ"ל העוקה ג"כ כשרה משום דמשירי טהרה אתו משא"כ בנתן להעוקה עצמה שאובין ונטל ממנה כנגדן העוקה פסולה כיון שאין בה רביעית מים כשרין ודבר תימא הוא לפי ענ"ד דאפילו העוקה כולה שאובין פשוט דעכ"פ ע"י חיבור דכשפה"נ מתטהרת העוקה לגמרי מיהו לשיטת רש"י ותוס' בהא דנתן סאה ונטל סאה דהיינו במשקין לסברת הש"ך ביו"ד סי' ר"א ס"ק קכ"ו דאע"ג דכשפה"נ מהני בפחות ממ"ס לאדם מ"מ לא מהני לכלים בפחות מרביעית א"ש הא דקדח רביעית במעורבת כשפה"נ דבנתן סאה משקין ונטל סאה לתוך המקוה גם העוקה כשרה משום דאתי משירי טהרה אבל בנתן להעוקה משקין ונטל כנגדן דליכא רביעית מים בהעוקה ל"מ שפה"נ להכשיר את העוקה מיהו עיקר סברת הש"ך הנ"ל לפי ענ"ד בלתי נכונה כלל ועו"ק לי דאי במעורבת איירי למה ליה למימר מחטין וצנורות הא לאדם נמי כשרה ומשכחת לה בטבל בהמקוה ואצבעו בעוקה ונשתיירה העוקה מחוברת להמקוה ברום כקליפת השום למעלה מאצבעו ע"כ נ"ע כפי' רש"י דהיינו כשאין המים מעורבין ונ"ל דהיינו אף שאין מחוברין כלל ובביאור זה נ"ל לפי ענ"ד דלפי"ז ג"כ קאי אנתן סאה ונטל סאה ומטבילין בה מו"צ מה"ת משום דאתי משירי טהרה וא"ת וכל היכא דאיכא איסורא דרבנן תני מטבילין לכתחלה כדפרכינן במס' יבמות ר"פ נושאין י"ל דהכא ארביעית דר"ל דלעיל קאי ורביעית דר"ל היינו לטבילת כלים מה"ת כמו"ש התוס' לעיל מיהו שיטת רש"י נראה דאינו כן דהא לעיל בהא דרביעית דר"ל פי' דהיינו לנטילת ידים ולפי"ז לא קאי אנתן סאה ונטל סאה וקאי רק אעיקר מילתא דמקוה שהוזכר בדברי ר"ל והחילוק שבין זה למקוה שנמדדה ונמצאה חסרה דפסולה אף למפרע צ"ל לשיטת רש"י דהכא איירי כשיש עדיין בהמקוה מ"ס רק שנתמעטו המים ונפסק החיבור דכיון שהעוקה בכותל המקוה שיש בה מ"ס היא בטלה להמקוה הואיל ואתי משירי טהרה ולפי"ז הא דעוקת המערה דבעי כשפה"נ היינו באין שם רביעית ודלא כהש"ך שהבאתי אבל כ"ז אינו נראה דלא פלוג רבנן בין כלים לאדם לענין מ"ס כמו"ש מקואות פ"ו מ"ז ד"ה מפני שהוא ד"ת וכיון דל"ח לאדם לא חזי נמי לכלים המניח כלים תחת הצינור א' כלים גדולים וא' כלים קטנים אפילו כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה פוסלין את המקוה א' המניח וא' השוכח כדברי ב"ש וב"ה מטהרין בשוכח אר"מ נמנו ורבו ב"ש על ב"ה ומודים בשוכח בחצר שהיא טהור א"ר יוסי עדיין מחלוקת במקומה עומדת (מקואות רפ"ד) פי' כלים גדולים היינו שמחזיקין מ"ס דכ"ע שאין מק"ט אמר רב משרשיא דבי רב אמרי הכל מודים כשהניחם בשעת קישור עבים טמאים בשעת פיזור עבים ד"ה טהורין לא נחלקו אלא שהניחם בשעת קישור עבים ונתפזרו וחזרו ונתקשרו מ"ס בטלה מחשבתו ומ"ס לא בטלה מחשבתי (שבת ט"ז ב) מה שהמים נפסלין ע"י הכלים שהונחו בכוונה אף בכלים שאין מק"ט היינו משום דה"ל בידי אדם כמו שיתבאר ובשלא בכוונה ל"ח בידי אדם וטעמא דמלתא ומה שיש לעיין מנידון הויה ע"י טהרה בכלים המק"ט ואיך יבואו המים למקוה יתבאר אח"ז ואם פסול זה הוא מה"ת או רק מדרבנן יתבאר להלן בענין השוקת שבסלע המניח קנקנים בראש הגג לנגבן ונתמלאו מים ר' אליעזר אומר אם עונת גשמים או אם יש בו כמעט מים בבור ישבר ואם לאו לא ישבר ר' יהושע אומר בין כך ובין כך ישבר או יכפה אבל לא יערה שם פ"ב מ"ז טעם היתר זה מפורש בת"כ כמו"ש הרמב"ם בפירושו דאע"ג דבעינן מקוה דומיא דמעין בי"ש כדאיתא (שם) וכמו"ש בתחלת כלל ענין זה מ"מ כל שאין בו רק תפיסת ידי אדם כיון דעיקר ביאת המים להכלים וביאתן להמקוה היא ממילא כמו שיתבאר ל"ח בידי אדם וכשרין ונידון הויה ע"י טהרה כתב הר"ש דההכשר הוא באמת ע"י המשכה דע"י המשכה ליכא כלל פסולא דהויה שלא ע"י טהרה כמו"ש בראש זה הענין דבשבירה בכל ענין ה"ל המשכה וכפי' היינו לצד הרחוק יותר מהבור בענין דליהוי המשכה מיהו מסתימת דברי כל המפרשים זולתו משמע כמו"ש בס' א"ר בשם החסיד בפירוש שא"צ המשכה דכמו דשלא בכונה ל"ח בידי אדם כמו כן לא מפסל משום הויה שלא ע"י טהרה וכן מפורש בטור ויו"ד סי' ר"א סל"ד וכ"ז היינו לר' יהושע אבל ר' אלעזר מחמיר בזה ומשמע להדיא דהייני מדרבנן ומצריך שיהיו שם מעט מים כשרין בבור דבזה יש להקל יותר דרביעית מים כשרין דינה מה"ת כמקוה מ"ס לענין טהרת כלים ומים ופי' אם עונת גשמים הוא היינו דבכה"ג סתמא יש מעט מים בבור ושלא בעונת גשמים צריך שידע שיש מעט מים בבור כ"כ בספר א"ר בשם החסיד וכיצד יבואו המים להבור למר כדא"ל ולמר כדא"ל ר"א ס"ל דלא הותר רק בשבירה ור' יהושע ס"ל דמותר אף ע"י כפי' רק שלא יערה