באר היטב (עה"ת) קנב

ג"כ מטבילין בה כמו שהיא ועוקת המערה נ"ל דהיינו חור גדולה יותר משפה"נ שהיא עשוי' כעין משולש שהולכת ומעוקה לצד המקוה וחודו של חללה נוגע במי המקוה ועומדת בצד המקוה דאע"ג שאין כותל ממש מפסיק בין העוקה לחלל המקוה מ"מ כיון שאין כל שטח חללה פתוח למקוה בעינן כשפה"נ ובשיעור העוקה כתב הש"ך בסי' ר"א ס"ק קכ"ו דצריך שתהיה לפחות רביעית וכן בחור לפי דעתו ויתבאר להלן בהא דזבהים כ"ב א' ע"ש וביאור הא דאר"י אימתי פלוגתא דאמוראי (סנהדרין כ"ה עירובין פ"א גיטין ו' א') היינו לחלוק או לפרש ועמש"ל פרשה י"ז פסוק י"ג בכיסוי הדם ופי' מעמדת עצמה נ"ל דהיינו שעשויה להתקיים גם כשלא יהיו מים בעוקה כפי' המפרשים לפי דרכם מחט שהיא נתונה ע"ג מעלת המערה היה מוליך ומביא במים כיון שעבר עליו הגל טהורה ספ"ז דמקואות ומה שקשה ע"ז מהא דהויה ע"י טהרה בעינן לפי"ד הפוסקים זולת הרא"ש צ"ל כמוש"ל בענין הג' מקואות שנתחברו ע"י הטובלין בתי' הב' ע"ש מקוה שמימיו מרודדין כובש חבילי עצים וקנים כדי שיטפחו המים ויורד וטובל (שם) מטבילין בראשין ואין מטבילן בכיפין לפי שאין מטבילין מאויר (חגיגה י"ט א') פי' גל שנתלש והוא כעין קשת ד"מ היינו חצי עיגול שתי קצותיו על הארץ והמותר באויר וטובל בראשון היינו בחלק הגל שאינו באויר מקוה שמימיו צלולים אלא שהן סרוחין עד שאין הפרה שותה מהן כשרין לטבילה (חולין ק"י א') עשה מקוה שיש בה מ"ס מים וטיט רא"א מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר' יהושע אומר במים ובטיט באיזה טיט מטבילין בטיט שהמים צפין ע"ג היו המים מצד אחד מודה ר"י שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט באיזה טיט אמרו כו' ספ"ב דמס' מקואות ובמס' (זבחים כ"ב) איתא דפרה שוחה ושותה מהם תליא מלתא אלא דבביאור שיעור זה איתא שם במס' זבחים כמה פלוגתות ולכו"ע טיט הנדיק או טיט הנרוק מצטרף למ"ס כדאיתא במס' (סוכה י"ט) ע"ש וכן משמע מהמשנה והיינו אף הטיט עצמי מצטרף יש מעלין את המקוה ולא פוסלין פוסלין ולא מעלין לא מעלין ולא פוסלין אלו מעלין ולא פוסלין השלג והברד והכפור הגליד והמלח וטיט הנרוק וי"ג טיט הנדוק (מקואות פ"ז מ"א) ונראה דטיט הנרוק ל"ד לאינך דאינך אף בתלושין מעלין כדאיתא שם אבל טיט הנרוק בתלוש נראה דנהי דאינו פוסל מ"מ אינו מענה וע"ש אלו פוסלין ולא מעלין המים בין טמאין בין טהורין מי כבשים ומי שלקות והתמד עד שלא החמיץ כו' אבל שאר משקין ומי פירות והציר והמוריס והתמד משהחמיץ לא פוסלין ולא מעלין כו' שם כגי' הא"ר פסול דמשקין וכל הני דחשיב בתר הכי פשוט דהיינו מה"ת כמו"ש התוס' (יבמות פ"ב ב') ע"ש מיהו ק"ל מ"ש משקין מטיט הנרוק דאף הטיט עצמו מצטרף למ"ס ואין סברא כלל להקל בהטיט עצמו יותר משום דלא נתלש כמו"ש מקודם כיון דמ"מ עצם הטיט ל"ה מים כלל ובוודאי לא עדיף ממשקין תלושין והנ"ל דשאני טיט שאינו מק"ט משא"כ משקין דמק"ט וה"נ הויה שלא ע"י טהרה ואע"ג דלבתר שנפלו למקוה נתבטלו ואין מק"ט מ"מ היו מקודם מק"ט ואע"ג דמי פירות אין מק"ט צ"ל דלא פלוג רבנן במשקין ועיין מ"ש בסמוך היו בו מ"ס נתן סאה ונטל סאה כשר שם עפ"י הסוגיא (דיבמות פ"ב) דאיתא שם אר"י עד רובו מ"ל דנשתייר רובו לא דלא נשקיל רובו:

מוכח לפו"ר דהייני שעשה כן כמה פעמים בזאח"ז מיהו לפי מ"ש במס' (תרומות פ"ה מ"ז) בפי' עד שתרבה התרומה על החולין דהיינו לפי חשבון האמיתי כמוש"ש ושע"י נפילת סאין שלמין ועלייתן לעולם לא יהיו מע"מ רק או רוב חולין או רוב תרומה דמשום זה קתני שם עד שתרבה ולא קתני עד מע"מ קשה הסוגיא דשם דאיך מוכיח שם דבעינן ריבויא בקמא קמא בטל מדברי ר' יוחנן הא הכא ג"כ לעולם לא יהי' מע"מ כמוש"ש באורך דבנתינת סאה הכ"ח יהי' רוב כשרין ובנתינת סאה הכ"ט יהי' רוב פסולין וכתבתי שם דהכא כיון דע"י נפילת כמה סאין יחד ג"כ אין מקוה שלמה נפסלת שפיר משכחת לה מע"מ בענין קמא קמא בעל ע"י נפילת כמה סאין יחד כשחזר ונטל מהתערובות כשיעור מה שנתן ואח"כ נתן עוד פסולין עד מע"מ וכיון דלא אמר עד מחצה משמע דבעינן ריבויא ובביאור הענין במאי איירי הכא רש"י ותוס' יבמות שם כתבו דהיינו במשקין דפסולין מה"ת והא דפרכינן משם דמוכח דבדרבנן בעינן ריבויא כתבו התוס' דהיינו לטבילת כלים דל"ב מ"ס מה"ת והוכרחי לכך משום דשאובין שניתנו למקוה שלמה מתכשרין לגמרי נעשין כמחוברין מעולם כדמיכר מהא דהיו בעליון ומס' מקואות פ"י מ"ח) כמוש"ל מיהו לפי מ"ש בכ"ד דלעולם אין הרשות מתבטל במצוה להיות מצוה קשה דהא ודאי דמכשרינן בזה אף לאדם ובאמת אף בנתן סאה ונטל קורטוב ג"כ פסול לאדם מה"ת דהא ניכא מ"ס מים גם מ' מ דנכך פרכינן שם ובדרבנן ל"ב ריבויא היינו משום כלים דנ"ב מ"ס מה"ת אינו נכון דבשום דבר לא פלוג רבנן בין. כליס לאדם ב שיעורא דמ"ס כמוש"ש פ"ו מ"ז גם מ"ש התוס' שם בתירוץ הב דהוה דרבנן משום קל מא קמא א בטל אינו נכון דשם מוכח דבלא סברא דקמא קמא בטל הוה דרבנן כמו בההיא דתרומה בני ברא דשאני אומר דס"ד דסברא דקמא קמא בעל שק לה כסברא דשאני אומר ע"כ נ"ל כמ"ש הרמב"ם והב"י שם הרשב"ץ בשם הראב"ד וכמו"ש בספר הנפלא א"ר בשם החסיד דבמים אובין איירי והא דקשאי בההיא דהיו בעליון כו' נ"ל דמדרבנן אעפ"י שהמים השאובין שנתערבו במ"ס מחכשרין לענין זה אנא למ"ס אף לטבילת אדם כשלא נשאר מהתערובות כולה רק מ"ס מ"מ אין מתכ שרין לענין זה שיצטרפו למ"ס להחשיב את השאובין שבאים לשם אח"כ כמחוברין מעולם שיתכשרו גם הם להצטרף למ"ס לטבילת אדם וכלה ולא הכשירו בהיו בעליון מ"ס רק משום דכי אק ששופך להעליון מתערבין לתוך מ"ס מרוברין וכשרין מעיקרא ועי"ז הן נכשרין להצטרף למ"ס לטבילת אדם וכלים ועדיין איני נח בזה שדוחק הוא דדין זה ה מאי אשאובין דלעיל ולא אמשקין דמקמי הכי והנ"ל ש עפ"י מ"ש מקודם דבאמת שארי משקין ג"כ מה"ת מתכשר"ו במחצה שם כ