באר היטב (עה"ת) קנא

אסיק לא אמרינן תוס' שם. מקוה שיש בה מ"ס מכוונות ירדו שנים וטבלו זאח"ז ראשון טהור והשני טמא ר' יהודה אומר אם היו רגליו ש"ר נוגעות במים אף השני טהור (מקואות פ"ז מ"ו) אר"נ אמר רבה בר אבהו מחלוקת במעלות דרבנן אבל מטומאה לטהרה ד"ה השני טמא א"ד אר"נ כו' מחלוקת מטומאה לטהרה אבל במעלות דרבנן ד"ה השני טהור (חגיגה י"ט א') טעמיה דר' יהודה משום דס"ל דאמרינן גוד אחית כדלעיל וכתבו התוס' (חגיגה שם) דמ"מ מודה ר"י דקטפרס אינו חיבור ושאני הכא דהמים שבראשו ש"ר סופן ליפול להמקוה ובמס' (חגיגה י"ט א') מבעיא לן מהו להטביל מחטין וצנורות בראשו של ראשון לר' יהודה ופשטינן מההיא דשלש גוממיות דלר' יהודה גוד אחית אמרינן גוד אסיק לא אמרינן וכתבו התוס' דשני אלו הענינים אין דומין לגמרי אלא דבהא דגוממיות איכא מעלה שיש באמצעית מ"ס שלימות ובהא דראשו של ראשון איכא מעליותא שהמים שבראשו עתידין ליפול כנ"ל ולכך ס"ל להש"ס שהדין שוה בשני הענינים ומה שיש לתמוה בזה מנידון הוי' ע"י טהרה בעינן לשיטת כל הפוסקים בזולת הרא"ש נ"ל דצ"ל כמוש"ל בענין דשלש מקואות בתירוץ הג' קשה לי למה לא מבעיא להו לענין אם נגע הטובל בטומאה בעוד רגליו במקוה אי סלקא לי' טבילה ע"י המים שעליו לאחר ביטול הנגיעה ונ"ל דהבעיא היא רק בשיש בראשו ש"ר רביעית במקום אחד שהוא שיעור מקוה מה"ת לכלים כמוש"ל אבל להאדם דבעי מ"ס וגם דעל כל גופו ליכא רק טופח ע"מ להטפיח ודאי ל"ח טבילה מטהרין את המקואות העליון מן התחתון והרחוק מן הקרוב כיצד מביא סילון של חרס או של אבר ומניח ידו תחתיו עד שהוא מתמלא מים ומושכו ומשיקו אפילו כשערה דיו (מקואות פ"ו מ"ח) פי' הרחוק מן הקרוב היינו הרחוק מהאדם המטהר מהקרוב להמטהר ולא חיישינן שמא יבוא איזה ויפסיק ההשקה ובביאור מעשה הסילון ותחבולותיו בבא לטהר העליון מן התחתון ע"ד המפרשים לא מצאתי לפי ענ"ד דבר מתקבל והנ"ל בזה דתחתון ועליון לאו היינו משום שיפוע הקרקע אלא המלא נקרא עליון והבלתי מלא נקרא תחתון בזה וענין החיבור בזה הוא שממשיך מים מבור העליון הפסול להתחתון הכשר ועי"ז החיבור מתכשר העליון אלא שאם ימשוך דרך חריץ וצינור בלי שום תחבולה הרי לא יתחבר העליון להתחתון רק ע"י ניצוק וזה ל"ה חיבור ולכך עושה חריץ בקרקע מעליון לתחתון ונוטל שפופרת דהיינו קנה חלול עקומה וכפופה כעין ד' או כ' אשורית וזה קרוי סינון ולפי שצריך להיות עקום וכפוף כנ"ל עושין אותו משל חרס ומשל אבר ומניח חצי אחד ממנו לתוך החריץ הנ"ל וחצי השני כפוף לתוך הבור הכשר ופי הסילון נכנס לתוך המים ומניח ידו תחת פי הצינור שבתוך המים הכשרים עד שיתמלא מים מהעליון הפסול ואז כל המים הנמשכין נעשין עומדין ואשבורן ואינם ניצוק וכשנוטל ידו מתחת פי הסילון שבמקוה הכשרה מיד משיקין המים זל"ז וה"ל באותה הרגע השקה שלא ע"י ניצוק ומתטהר העליון ופי' מושכו ומשיקו היינו מושך מי הסילון והצינור ומשיקי עי"ז ואולי דקאי אמקוה דג"כ מזכיר בכ"ד בלשון זכר והא דסגי בהשקה דכחוט השערה אע"ג דקיי"ל עירוב מקואות כשפה"נ כבר כתבתי דעירוב מקואות היינו לענין מקוה חסירה והכא בשלימה איירי אלא שהיא פסולה משום שאיבה ודעת הר"ש והרא"ש והטור הובא ביו"ד סי' ר"א סנ"ב דלפי מאי דס"ל שאובין פסולין מה"ת בלא ריבוי כשרין והמשכה לא איירי הכא רק בענין דפסולה מדרבנן דהיינו ברוב כשרין ובלא המשכה או בנפסלה ע"י ג"ל מ"ש ונתוספו כשרין להשלים המ"ס וכ"ז איני נראה לפי ענ"ד ויש לתמוה נהי דל"ח שאובין בכה"ג משום שלא בידי שמים כיון שלא עשה מעשה בגוף המים לתלשן והסילון אינו עשוי לקבלה אעפ"י שמק"ט כמו"ש מקואות פ"ד מ"ה וכדבעינן למימר לקמן מ"מ הא כיון דסילון של אבר הא ודאי מק"ט וא"כ קשה מהא דהויה ע"י טהרה בעינן לשיטת כל הפוסקים בזולת הרא"ש כנ"ל ואשר י"ל בזה א) כמוש"ל בענין ג' מקואות שנתחברו ע"י הטובלין דבחיבור מקואות לא אכפת לן בהויה שלא ע"י טהרה ב) כמוש"ל דהולכת המים דרך צינור שבקרקע ל"ח הויה שלא ע"י טהרה שהרי הולכת המים היא ע"י חלל הצינור וחלל הצינור אינו דבר שמק"ט ודופני הסילון בלתי נצרכים להמשכת המים דבלא"ה לא היו המים מתפזרין ע"י כותלי חריץ שבקרקע ומה שכותלי הסילון מעמידין המים שנא יתהיי ניצוק זה ל"ח הוי' שלא ע"י טהרה דהא גם בלא"ה היו המים באין להמקוה התוספתא שהביא הר"ש בזה קשה להולמה ולפי מ"ש בכ"ז א"א ליישבה כלל בלי תיקון הגי' ונתבארה בספרי עוד"ד ועיקר השנוי שם שמביא סילון של רכובה מתאים למ"ש ונידון הא דקתני שם נכפף הסילון כ"ש טמא עמ"ש במס' (מקואות פ"ד מ"ג) ד"ה סילון הי' בעליון מ"ס ובתחתון ולא כלום ממלא בכתף ונותן לעליון עד שירדו לתחתון מ"ס ושם פ"י מ"ח) לפי"ד המפרשים בהא דלעיל לשון עליון ותחתון בזה בלתי מתישב כלל דמה לי עליון ותחתון מה לי זה בצד זה ולפי מ"ש נ"ל דבר שחללו עמוק יותר קרוי תחתין ולא חשיב חלל לענין זה רק המרוקן גם ממים ובדרך כלל שהבור שיכול להמשך ממנו קרוי עליון וזה שממשיך אליו נקרא תחתון וכבר כתבתי דמקוה שיש בה מ"ס כל מ"ש שמתחברין לה נעשין כשירין לגמרי משום השרשה אף מדרבנן ומה"ת הדין כן במקוה שיש בה רביעית מים כשירין ובמעין שיש בו רביעית הדין כן אף מדרבנן וכמו"ש (מקואות רפ"ה) וכדבעינן למימר לקמן מטבילין בחריצין ובנעיצין ובפרסת החמור המעורבת בבקעה (שם פ"ה מ"ג) הא דקתני פרסת החמור ל"ד וה"ה רגלי אדם ואורחא דמלתא קתני שע"י רגלי החמור נעשה בור ובעינן מעורבת כשפה"נ מדרבנן דבעינן לכלים ג"כ מ"ס כל המעורב למקוה כמקוה חורי המערה וסדקי המערה מטביל בהם במה שהן עוקת המערה אין מטבילין בה אא"כ היתה נקובה כשפה"נ א"ר יהודה אימתי בזמן שהיא מעמדת עצמה אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה במה שהיא (שם פ"ו מ"א) ופי' חורי וסדקי המערה היינו המפולשין להמקוה בלי שום הפסק דאף שאין בשטח החור והסדק שלצד המים כשפה"נ