באר היטב (עה"ת) קנ

ענ"ד דנפילה מלמעלה למטה ל"ה זחילה ויותר נראה דאיירי שהגל עמד באשבורן רגע א' על האדם והכלים ועמ"ש (מקואות פ"א מ"ז) בש"א מטבילין בחרדלית בה"א אין מטבילין ומודים שהוא גודר כלים וטובל בהן וכלים שגודר בהם לא הוטבלו (שם) פי' חרדלית היינו זחילת מי גשמים ונ"ל דאיירי כשעדיין הגשמים יורדין וס"ל לב"ש דבכה"ג דין מעין על החרדלית לטהר בזוחלין ואולי אף לטהר בכ"ש ולפי"ז נ"ל דאף מודו דמטהר. בזוחלין מה"ת ולפיכך א"ש דמודים ב"ש דגודר בכלים אף לר' יוסי דלעיל (שם מ"ה) לפי' כל המפרשים דדבר שמק"ט אין מעכבין בו הזחילה החסיד בביאורו ליו"ד הוכיח מכאן דיציאת מים ע"י נקבים קטנים אינה מבטלת תורת אשבורן דהא לא קתני שמחבר בסיד ויותר נ"ל להוכיח כן דהכא ע"כ איירי בלא נתעכבו המים לגמרי ולכך יש מים גם למטה מהכלים שעי"ז כל הכלים הן בתוך המים דאל"כ ל"ה אצטריך לאשמעינן דכלים שגדר בהן לא הוטבלו עירוב מקואות כשפה"נ כעוביה וכחללה כשתי אצבעות חוזרות למקומן ספק כשפה"נ ספק שאינה כשפה"נ פסולה מפני שהיא מן התורה כו' כל שיעמוד בשפה"נ ממעט רשב"ג אומר כל שהוא מבריית המים טהור (שם פ"ו מ"ז) עירוב מקואות היינו שאין בשום א' מהן מ"ס להכשיר את שניהם או שאין בא' מהם מ"ס ובשניה יש בה מ"ס להכשיר אותה שאין בה מ"ס לאדם מה"ת ולכלים מדרבנן והא דתנן במס' טהרות ספ"ח והובא גיטין ט"ז ע"ג ע"ב. הנצוק כי' ומשקה טופח אינן חיבור לא לטומאה ולא לטהרה היה אשבורן חיבור לטומאה ולטהרה דמשמע ודאי אף אשבורן משהו אומר ר"ת הובא בתוס' גיטין שם יבמות ט"ו א' דרק נקב בעינן כשפה"נ כו' ואין זה נראה לר"י כו' גם תמוה לפי ענ"ד דא"כ כל שיעמוד בשפה"נ אמאי ממעט וכתב הר"י דהתם בעינן השקה דמים טמאין למקוה שלמה טהורה וה"ה להשקה דשאובין כדאיתא (מקואות פ"ו מ"ח) כתב הרא"ש דר' יהודה דשם מ"ה פליג וס"ל בגדולה ד"ט ובקטנה רובה ולפי ענ"ד אין הדבר כן דא"כ קשיא לר' יהודה מים של שלמה ומהשוירים כמו שיתבאר להלן במעשה דשוקת יהוא שתי אצבעות שאמרו בבינונית של כל אדם ולא מארבע בטפח תוספתא הובאה בר"ש ופי' הר"ש דהיינו אצבע האמצעית כדמוכח (מנחות מ"א) הא דספק טמא נ"ל דהיינו אף ברה"ר כיון דאיכא חזקת טומאה ודלא כהרע"ב בזה ועיין ריש נדה ומשמע דאף בכלים דל"ב מ"ס מה"ת ויש בכ"א רביעית לפחות מ"מ דינא הכי ובטעמא דמלתא יש לומר דאתי כר' יוסי דפ"ב מ"ב דמקואות דס"ל דבספק טבילה טמא אף בדרבנן והא דתני מפני שהיא מה"ת היינו משום דאי הוה מדרבנן ה"ל תרי דרבנן וטהור מיהו באמת משמע דאף בטבילת כלי טמאה מדרבנן דודאי הוי תרי דרבנן ג"כ דינא הכי לר' יוסי משום דלא פליגי רבנן בין אדם לכלים והא דהוצרך לטעמא שהוא מה"ת לר' יוסי הנ"ל נ"ל משים דאל"כ היינו מטהרין באדם שאינו טמא רק מדרבנן וכ"ש בכלים שאין טמאין רק מדרבנן ולת"ק דר' יוסי דשם היינו לטמא וכלים טמאין מה"ת מקוה שחלקה בסל וגרגותני שיש בהן נקבים רבים אם אין בשום אחד מחלקיה מ"ס שניהן פסולין היה בא' מהן מ"ס גם החלק השני כשר (חגיגה כ"ב א') או משום דהנקבים מצטרפין בכה"ג לכשפה"נ או משום דאין שום א' מחלקיה מעמיד המים בפ"ע כותל שבין שתי מקואות שנסדק לשתי מצטרף ולערב אין מצטרף עד שיהא במקום א' כשפה"נ ר' יהודה אומר חילוף הדברים נפרצו זה לתוך זה על רום כקליפת השום ועל רוחב כשפה"נ (מקואות פ"ו מ"ט) שלש מקואות בזה כ' סאה ובזה כ' סאה ובזה כ' סאה מים שאובין והשאוב מן הצד וירדו שלשה וטבלו בהן ונתערבו המקואות טהורין והטובלין טהורין היה השאוב באמצע וירדו ג' וטבלו בהן ונתערבו המקואות כמו שהיו והטובלים כמו שהיו (מקואות פ"י מ"ג) ברישא המקואות טהורין היינו אף השאובה דכיון שטהרה שעה אחת לעולם היא בטהרתה ועיין ר"ש וא"ר והנה לפי ענ"ד דרישא איירי בידוע שלא נחסרו משתי הכשרות ממ"ס ביחד ע"י תערובת ברוב בהשאובה קודם חבור הכשרות וגם אינו ידוע שנכנסו ממי השאובין להכשירה בלי רביה והמשכה קודם חיבור הכשרות ואם ידוע שנכנסו מעט ידוע שלא נכנסו לשם ג' לוגין דאל"כ יש להחמיר אף בספק מדרבנן כמוש"ל וכמוש"ש פ"ב מ"ה ד"ה אם ידוע וסיפא ג"כ איירי בכה"ג שאיני ידוע שנכנסו ממי השאובין לשום א' מהכשרות בלי רביה והמשכה ואם ידוע שנכנסו מעט ידוע שלא נכנסו לשם ג' לוגין ויותר נ"ל דעירוב דהכא היינו חיבור גרידא וקמ"ל סיפא דבחיבור החיצונות ע"י השאובה האמצעית ל"ה חיבור לטהר ושאין הכשרות נפסלות מהשאובה ע"י נגיעה גרידא ויש לתמוה בכ"ז מהא דבעינן הויה ע"י טהרה לפי שיטת כל הפוסקים שהבאתי לעיל בענין הויה ע"י טהרה דלא כשיטת הרא"ש ואשר י"ל בזה א) דל"ח להויה שלא ע"י טהרה רק בענין שכניסת המים להמקוה שטובל בה היא שלא ע"י טהרה אבל בחיבור מקואות ל"ח להויה שלא ע"י טהרה ב) דבכה"ג שהדבר המק"ט הוא רחוק קצת ממקום התהוות המקוה דהיינו בנידון דידן מקום חיבור המקואות הדין כמו ע"י המשכה דל"ח כלל להויה שלא ע"י טהרה כמוש"ל ג) י"ל משום דהו"ל שלא בכוונה ובשלא בכוונה ליכא פסולא דהויה שלא ע"י טהרה כמו שכתבתי לעיל בענין המניח קנקנים ע"מ לנגבן שלש גוממיות פי' גומות בנחל פי' שיפול הרום העליונה התחתונה והאמצעית העליונה והתחתונה של עשרים עשרים סאה והאמצעית של מ"ס וחרדלית של מי גשמים עוברת ביניהן פי' ומחברתן ר' יהודה אומר מאיר היה אומר מטביל בעליונה כו' ואני אומר בתחתונה ולא בעליונה תוספתא הובאה במס' (חגיגה י"ט א' ב'). ביאור פלוגתייהו דר"מ ס"ל דאמרינן גוד אסיק מהאמצעית להעליונה וה"ל כמו שיש בעליונה מ"ס וכ"ש שטובלין בתחתונה משום גוד אחית ואע"ג דקטפרס ל"ה חיבור שאני הכא דיש באמצעית מ"ש שלמין ור' יהודה ס"ל גוד אחית אמרינן גוד