באר היטב (עה"ת) קמט

דלהלן במקום שלא היו זוחלין בלא"ה דבזה בעינן רוב זוחלין וההיא דשבת היינו במקום שהיו זוחלין ולא היו יכולין לטבול (שם) שיטה ב) דצ"ל דלשון ריבה דהכא היינו הוסיף ואיירי לכל היותר במע"מ ומתניתין דריבה עליו ודלעיל פ"א איירי במקום שהיה נמשך בלא"ה דאף בשם אינו מטהר בזוחלין רק במע"מ לכל היותר וכן ההיא דשבת (ס"ה) דחייש שמא ירבו הנוטפין על הזוחלין הא במע"מ משמע דמטהרין בזוחלין היינו במקום שהיו זוחלין בלא"ה ומתניתין דלהלן דבעינן רוב זוחלין היינו במקום שלא היה זוחל בלא"ה כמו"ש הר"ן במס' (נדרים מ' ב') ע"ש ובתוספתא שמביא הר"ש לפי ב' השיטות הנ"ל נ"ל דצ"ל ריבה עליו כמוהו והרחיבו מטהר כו' והיינו ריבה מ"ג ומ"ש מע"מ דבמקום שהיה זוחל בלא"ה מטהר בזוחלין ובמקום שלא היה זוחל בלא"ה אינו מטהר בזוחלין ופי' היה עומד כו' היינו אפילו במקום שהיו שם המים מקודם ג"כ אינו מטהר בזחילה כיון שלא היה רק עומד ולא היה לו דין טהרה בזחילה העבירו פי' למעין ע"ג בריכה והפסיקו ה"ה כמקוה חזר והמשיכו פסול לזבים ולמצורעים ולקדש בהם מי חטאת עד שידע שיצאו הראשונים (שם פ"ה מ"א) פי' הר"ש ע"ג בריכה שהיא מלאה מ"ג והפסיקו היינו הפסיק בין המעין לבריכה וכתב הב"י דלפ"ז בריכה ריקנית אף שהפסיקה י"ל דדין מעין על הבריכה שנתמלאה מהמעין והרמב"ם לפי מה שביאר הב"י דעתו מפרש ג"כ בבריכה מלאה מ"ג ולשון והפסיקו מפרש שהפסיק קילוח המעין לבלתי יתמשך חוץ לבריכה ודינה כמקוה אעפ"י שלא הפסיק הבריכה מהמעין וחזר והמשיכו פי' שעשה להמעין יציאה וזחילה מהבריכה לחוץ ולפי"ז כתב הב"י להסתפק בלא היו מים בבריכה ונתמלאה ממי המעין ואין המים יוצאין לחוץ אי יש לה דין מעין אף כשהבריכה מחוברת להמעין וכ"ז אינו נכון כלל לפי ענ"ד גם ק"ל על פי' דבבריכה מלאה מ"ג איירי הכי ה"ל למתני העבירו ע"ג בריכה פסול לזבים כו' הפסיקו ה"ה כמקוה פי' ואינה מטהרת בזוחלין ולא בפחות ממ"ס ע"כ נ"ל דאיירי בבריכה ריקנית ונתמלאה ממי המעין ופי' והפסיקו היינו הפסיק הבריכה מהמעין ולכך בלא הפסיק ודאי תורת מעין עליו לכ"ד ולכך תני ברישא דינא דהפסיקה דה"ה כמקוה לכ"ד ובחזר והמשיכה אינה רק פסולה לזבים כו' אבל מ"מ מטהר בכ"ש כמעין כמוש"ל ומטהר ג"כ בזוחלין כיון שהזחילה היא ע"י מי המעין כל הימים כמקוה שנאמר ולמקוה המים גו' דר"מ ר' יהודה אומר הים הגדול כמקוה כו' לא נאמר ימים אלא שיש בו מיני ימים הרבה ר' יוסי חומר כל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבים ולמצורעים ולקדש בהם מ"ח (שם פ"ה מ"ד) הזוחלין כמעין והנוטפין כמקוה העיד ר' צדוק על הזוחלין שרבו על הנוטפין שהן כשרין ונוטפין שעשאן זוחלין סומך אפילו מקל אפינו קנה אפילו זב וזבה יורד וטובל ר' יוסי אומר כ"ד שהוא מק"ט אין מזחילין בו (שם פ"ה מ"ה) פי' הזוחלין כמעין היינו שכל הנהרות הזוחלין ה"ה כמעין ומטהרין בזוחלין ובכ"ש ופי' הנוטפין כמקוה כתב הרמב"ם דהיינו מעין הנוטף טיפין טיפין שהמים המתאספין ונמשכין עי"ז אין להם דין מעין לטהר בכ"ש ולטהר בזוחלין ולפי"ז פי' נוטפין שעשאן זוחלין היינו שעשה תחבולה להנוטפין שיתהוו זוחלין אפילו ע"י מקל וקנה שזחילתן מועטת כשרין אפילו לטבילת זב שצריך מ"ח וזבה נקט אגב זב ור' יוסי ס"ל דכל דבר המק"ט אין מזחילין בו ופליג אדר' יהודה דמקל מק"ט מדרבנן ובספר א"ר פי' אפילו זב וזבה סומכין את המקל בשעת הטבילה ול"ח להויה שלא ע"י טהרה אע"ג דזו"ז מטמאין בהיסט וצ"ל ויורד וטובל ולפי"ז א"ש פלוגתא דר' יוסי ולפי ענ"ד נ"ע כפי' שארי כל המפרשים דנוטפין היינו מי גשמים כההיא דשבת ס"ה ונוטפין שעשאן זוחלין ל"ד שעשאן אלא כלומר שנעשו זוחלין וסומך מקל או קנה היינו לעכב הזחילה ואפילו זו"ז יכולין לעכב הזחילה ע"י המקל או ע"י עצמן ולא מפסל בכה"ג לר' יהודה משום הויה ע"י טהרה בעינן ואע"ג דודאי אפילו מ"ס נפסלין משום הויה שלא ע"י טהרה אף לפי שיטת הרא"ש הנ"ל בענין זה מ"מ ס"ל דלא בעינן הויה ע"י טהרה רק לענין הכנסת והבאת המים אבל בעיכוב הזחילה שאינו רק להכשר המקוה ס"ל לר' יהודה דא"צ הויה ע"י טהרה וצ"ל ויורד וטובל כמו"ש מקודם לשיטת הא"ר ובביאור רבותא דמקל וקנה כתב הרא"ש אעפ"י שהן כלי והתוי"ט כתב אעפ"י שראויין לק"ט כשיעשה בהן בית קיבול וכ"ז דחוק למאד והנלענ"ד די"נ דרבותא דמקל וקנה היא אע"ג דבסתמא דמלתא אין מעכבין את הזחילה לגמרי ועוד י"ל דהרבותא היא דאע"ג דהעמדת הזחילה היא רק לרגע בעלמא ואינה עשויה להתקיים מ"מ חשוב אשבורן בכה"ג ויותר נ"ל משום דסתם מקל וקנה אינו עומד רק ע"י אחיזת אדם שאוחזו בשעת הטבילה וקמ"ל דזה נ"ח הויה שלא ע"י טהרה ובביאור אפילו זו"ז לר' יהודה י"ל א) דהיינו דאפילו זו"ז יכולין לעכב הזחילה בגופן ולפי"ז אף ר' יוסי דפליג מ"מ מודה דזו"ז יכולין להעמיד המקל אף בשעת טבילה שלא יפול ול"ח הויה שלא ע"י טהרה. ב) דהיינו אפילו זו"ז סומכין המקל בשעת טבילה ול"ח הויה שלא ע"י טהרה ולפי"ז ר' יוסי פוסל אף בכה"ג ובביאור דברי ר' יוסי לפי' כל המפרשים הנ"ל בזולת הרמב"ם כתבו דהפי' הוא אין מעכבין בו הזחילה ויותר נ"ל לפי ענ"ד דה"ק כל דבר שמק"ט אין עושין בו זחילה שאם הטה מי מעין ע"י דבר שמק"ט למקוה בענין שבלא"ה לא היו באין לשם פסול וא"כ ממילא מובן דה"ה שאין עושין אשבורן ע"י דבר שמק"ט גל שנתלש ובו מ"ס ונפל על האדם ועל הכלים טהורין (שם מ"ו) הב"י בשם מהרי"ק הקשה הא זחילה היא וכיון שנפסק אפילו ממעין אין לו דין מעין כדאיתא (שם רפ"ה) ותי' כיון דאכתי זוחלין הן מכת נביעת המים ה"ל כמו שלא הופסקו שוב הקשה ע"ז דא"כ למה לי מ"ס הא מעין מטהר בכ"ש וכתב דצ"ל דלאדם אפילו במעין בעינן מ"ס ולפי מש"ל דהא דמעין מטהר בכ"ש היינו משום דמחובר למי תהום לק"מ בהא דבעינן מ"ס אלא שעיקר סברתו דחוק ועוד דסתם גל גדול שנתלש הוה מים וקשיא לר"מ דס"ל כל הימים כמקוה ואפילו לר' יהודה ה"ל לפרש שנתלש שלא מים הגדול והנ"ע לפי