באר היטב (עה"ת) יד

בגלל עצמן יצאו נסכים הבאין בגלל הזבח ריה"ג אומר מתוך שנאמר כל הנוגע גו' שומע אני בין ראוי בין שאינו ראוי ת"ל כבשים מה כבשים ראויין אף כל ראויין רעק"א עולה מה עולה ראוי' אף כל ראוי' (זבחים פ"ג ב') ומתוך זה מתבאר בדעתי' דר"ש דבדם ס"ל כר"ג דלא ירד ובנסכים הבאים בגלל הזבח ס"ל כר' יהושע דירדו ויתבאר עוד בסמוך מאי בינייהו פי' בין רע"ק לריה"ג אר"א ב"א עולת העוף פסולה א"ב מר מייתי לה מעולה פי' רע"ק מייתי לה מעולה דלא תרד ומר מייתי לה מכבשים פי' ריה"ג מייתי לה מכבשים דתרד דדווקא במין בהמה איירי קרא ונ"ל דפלוגתייהו היינו רק בענין דאינה מטמאה בגדים אבית הבליעה ורק בענין דבבהמה כה"ג אם עלה לא ירד כמו"ש התוס' (שם ס"ט א') ד"ה מליקת זר מאי איכא בין הני תנאי להני תנאי דמתניתין אר"פ קמצים שקדשו בכלי א"ב לתנאי דידן פי' לתנאי דמתניתין היינו ר' יהושע ור"ג ור"ש לא ירדו. לאנאי דמתניתא פי' ריה"ג ורע"ק ירדו (שם ב') בגמ' וע"ש (ס"ט א') דקמצה זר תרד ומשמע דהיינו לכו"ע אמר ר"ל 1 מנחה הבאה בפ"ע פי' שכולה כליל היינו מנחת כהנים לדברי כולם לא תרד פי' לדברי ר' יהושע ור"ג ור"ש לא תרד לדברי ריה"ג ורע"ק תרד דאף לדברי רע"ק מנחה אינה בכלל עולה. 2 מנחה הבאה עם הזבח לדברי ר"ג ור' יהושע לא תרד לדברי כולן פי' ר"ש וריה"ג ורע"ק תרד 3 נסכים הבאין בפ"ע לדברי כולן ירדו פי' לדברי ר' יהושע וריה"ג ורע"ק ירדו לדברי ר"ג ור"ש לא ירדו 4 נסכים הבאין עם הזבח לדברי כולן ירדו פי' לדברי ר' יהושע ור"ש וריה"ג ורע"ק ירדו לדברי ר"ג לחודיה לא ירדו (שם פ"ג ב' פ"ד א'). 5נסכים הבאין בגלל הזבח אע"ג שקרבין ביום אחר מ"ס לר"ש אם עלו ירדו (שם). אלו אם עלו לא ירדו 1 הלן פירש"י בין דם בין אימורים 2 היוצא 3 והטמא 4 ושנשחט חוץ לזמנו פי' במחשבת חוץ לזמנו וחוץ למקומו 5 ושקבלו פסולין וזרקו את דמו (זבחים פ"ד א') במשנה בחוץ למקומי מצינו פלוגתא דרבה ורבא (מנחות ע"ט א') לפי הגי' שלפנינו בחטאת ולגי' התוס' שנ"ע בתודה ועש"ה פי' וזרקו את דמו יובא להלן בזה. הנתנין למטה שנתנן למעלה למעלה שנתנן למטה הנתנין בחוץ שנתנן בפנים בפנים שנתנן בחוץ ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן אם עלו לא ירדו שם בגמ' ר' יהודה אומר שנשחט בלילה ונשפך דמה ויצא דמה חוץ לקלעים אם עלתה תרד רש"א לא תרד שם במשנה קדשי קדשים ששחטן בדרום או שקיבל דמן בדרום לר' יהודה ירדו ולר"ש בעי בגמ' (מעילה ב' ב') בעלי מומין פלוגתא דתנאי (זבחים פ"ד א) במשנה דלרע"ק אם עלו לא ירדו ולת"ק ירדו אמר רבי יוחנן לא הכשיר רע"ק אלא בדוקין שבעין (שם פ"ה ב') 1 הרובע והנרבע 2 מוקצה 3 נעבד 4 אתנן 5 מחיר 6 כלאים 7 טריפה 8 יוצא דופן לכו"ע ירדו (זבחים שם) ואפילו בנפסלו אחר שהוקדשו (נדה מ"א) ועיין תוס' שם כשם שאם עלו לא ירדו כך אם ירדו פי' לאחר שעלו לא יעלו (זבחים שם במשנה) אמר עולא ל"ש אלא שלא משלה בהם האור אבל משלה בהם האור יעלו (שם) וכן הדין בקומץ ואע"ג דלא מחבר (זבחים מ"ג א' ב') א"ר אחאי הלכך האי קומץ פיגול דפלגיה מחית אארעא ופלגא אמערכה ומשלה בו האור מסקינן ליה לכוליה לכתחילה (שם) עולה שעלתה חיה למזבח תרד שחטה בראש המזבח יפשיטנה וינתחנה במקומה (זבחים פ"ד א' במשנה) כיצד עושה מוריד את הקרבים למטה ומדיחן ברייתא הובאה (שם פ"ה א') ומפרשינן שם דאפילו בפסולה הדין כן דמדיחן ומניחן שמא יבוא כהן שאינו יודע ויחזיר ויטלן שם בגמ' אלו אם עלו ירדו פי' אף שהן כשרים בשר קדשי קדשים פי' שנאכל ובשר קדשים קלים ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות והקטורת (זבחים פ"ה ב' במשנה) הצמר שבראשי אשי כבשים ושער שבזקן תישים פירש"י מפני שהראש אינו בכלל הפשט העצמות והגידין הקרנים והטלפים בזמן שהן מחוברין יעלו כו' פירשו לא יעלו (שם במשנה) ועמ"ש מזה פרשה א' פסוק ט' ד"ה את הכל ובמשלה בהן האור וירדו אם יעלו כמו בפסולין תרי לישני בגמ' (שם פ"ה ב') חולין פשוט דירדו ועיין תוס' (מנחות ע"ט ב') ד"ה וליתני וכולן שפקעו מעל גבי המזבח לא יחזיר כו' (זבחים פ"ו א' במשנה) פירש"י דקאי אפסולין דאם עלו לא ירדו ועצמות וגידין שהעלן מחוברין והקשו התוס' מזה אהא דאמר עולא לעיל אם משלה בהן האור יעלו ותי' א) כפירש"י דלא יחזיר דהכא היינו א"צ להחזיר ויעלו דלעיל בהא דעולא היינו אם ירצה ב) דמשלה בהן האור היינו פורתא דלא נעשה מצותן ופקעו היינו שנעכל קצת ג) דיש חילוק בין ירדו בידים לפקעו ממילא אמר עולא אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמים לא ירדו נעשו לחמו של מזבח (זבחים פ"ג ב') ול"ד לקמצים שלא קדשו בכלים דירדו כנ"ל דהני מחוסרי מעשה בגופייהו (שם) כשם שהמזבח מקדש את הראוי לו. כך הכבש מקדש כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להן כך הכלים מקדשין (שם פ"ו א' במשנה) ומפורש להלן פרשה ל' פסוק כ"ט בעי בגמ' (זבחים פ"ז ב') אויר מזבח אי כמזבח דמי או לא ומסקינן שם דבדנקט להו בראש המזבח וודאי מקדש והבעיא היא בתלינהו בקניא פירש"י שהקנה עומד על הקרקע ולא על המזבח ע"ש בעי מיניה ר"ל מר' יוחנן כלי שרת מהו שיקדשו את הפסולין א"ל תניתוה כשם כו' כך כלים מקדשין א"ל לכתחילה ליקרב קמבעיא לי פי' מתניתין לענין פדיון במנחות ונסכים דאף שנטמאו כיון שקדשו בכלים אין לה פדיון כדאיתא (מנחות ק' ב') ובעיא דידי היינו ליקרב לכתחילה דבדיעבד פשיטא דאם עלו לא ירדו דהא המזבח וודאי מקדש א"ל הא נמי תנינן שקבלו פסולין וזרקו את דמו מאי לאו שקבלו פסולין וזרקו פסולין לא שקבלו פסולין א"נ זרקו פסולין שה בפי' וזרקו את דמו י"ל א) דאו או קתני ולפי"ד בהכרח דכ"ש אינו מקדש פסולין ליקרב לכתחילה ולענין מעילה בקדשי קדשים דזריקה מפקעה מידי מעילה ובמשנה דמס' (מעילה ב' א') ג"כ איתא בלשון הזה. צ"ל בהכרח כר' יוחנן דהיתר אכילה שנינו הובא בדיני