באר היטב (עה"ת) קמז

מקוה מים יהיה טהור היינו דמים הכשרים לטבילה אין מק"ט אין זה נכון דהא פשיטא וא"צ קרא אלא ודאי פי' מקוה מים היינו כינוס מים כתרגומו וגלי לן קרא דמים מכונסין שבקרקע אין מק"ט והיינו ודאי אפילו שאובין דע"י חבור לקרקע ה"ל כזרעים מחוברין לקרקע דאין מק"ט וגם עולין מטומאתן ע"י השרשה ואין סברא כלל לומר דאם נתלשו בי"ש ונתחברו לקרקע אין מק"ט ואם נתלשו בידי אדם ונעשו מחובר לקרקע מק"ט ולפי כ"ז הא דברביעית מטבילין מחטין וצנורות ממילא ידעינן מהכא דכיון שאין מק"ט כשרין לטבילה ובפחות מרביעית הלמ"מ דל"ח כינוס מים לענין מקוה וא"כ ל"ח כינוס מים גם לענין ק"ט והא דאמרינן שם דבמחוברין טהורין משום דחזי להטביל בהו מו"צ היינו משום דבפחות מרביעית ילפינן דין ק"ט מדין טבילה כמו"ש ולפי כ"ז נ"ל קצת להכריע דדרשא דמה מעין בי"ש ל"ה דרשא גמורה דאי הוה דרשא גמורה לענין טבילה צ"ל דהוה ג"כ ד"ג לענין דין ק"ט דהא עיקר קרא בדין ק"ט איירי כמו"ש אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בר אבא אך מעין גו' יהיה טהור הוייתן ע"י טהרה תהא (זבחים כ"ה) ופי' רש"י כשאתה מהוה אותם להיות מקוה כו' הוי מהוה אותם בדבר שאינו מק"ט ומוכח שם בגמרא דהיינו רק כשבאו לתוך המקוה ע"י דבר שמק"ט אבל אם באו להמקוה ע"י המשכה ע"ג קרקע ביני ביני ליכא פסולא דע"י טהרה בעינן וכן פסקו בשו"ע יו"ד סימן ר"א סמ"ט בעיקר דין פסול דשלא ע"י טהרה יש קושיות הרבה והחמורה שבהן לפי ענ"ד מההיא דחגיגה י"ט א' דמבעיא להו מהו להטביל מחטין וצנורות בראשו של ראשון והב"י בטור יו"ד סי' ר"א כתב בשם הרמב"ם דל"ב הויה ע"י טהרה רק במי חטאת הובא בתוי"ט במס' מקואות ספ"ה והמרדכי כתב בשם הרא"מ הובא בטור יו"ד שם דהויה שלא ע"י טהרה אינו מבטל רק תורת מעין ולא תורת מקוה וכ"ז דברי תימא לענ"ד ולפו"ר היה נ"ל דבעי' דחגיגה הנ"ל היא אם טובלין בראשו ש"ר בזולת דינא דהויה ע"י טהרה ונ"מ כשנפל להמקוה דבר שאינו מק"ט ויצא בענין שקצתו נוגע במים אם מותר לטבול במים שעליו בקצה העליון או נ"מ כדבעינן למימר לקמן אבל עדיין קשה לפי זה א) מהא דמקואות פ"ו מ"ח דמטהרין את המקואות ע"י סלונות של אבר שמק"ט ב) ממתניתין דשם ספ"ז דמוליך ומביא במים בידיו ומעביר הגל על המחט והיא טהורה ובביאור כ"ז שיטת הרא"ש הובא בטור יו"ד סי' ר"א וביו"ד שם סמ"ט דאין דין זה נוהג בממשיך ממעין ומקוה שלמה באופן שהמקוה שעושה מחוברת להמעין ולמקוה שלמה שמשך ממנה דהכא לא איירי רק בממשיך מים כשרין באופן שהמקוה שעושה היא מופסקת ממעין וממקוה שלמה שהוייתה ע"י טהרה כמו במי חטאת שנעשין ע"י הפסק ממי המעין ועמ"ש במס' מקואות פ"ד מ"ה ד"ה נקבה למטה מה שיש לפקפק בזה ממ"ש התוס' (פסחים ק"ט) מהירושלמי שרגלי השוורים היו נקובין כמוציא רמון ויובא להלן אבל שיטת כל הפוסקים זולתם דבכ"ע איכא פסולא דהויה שלא ע"י טהרה וביאור כל הנ"ל ומה שיש לעיין מזה עוד בשארי ענינים יתבאר הכל להלן בדברינו פסולא דהויה שלא ע"י טהרה לפי"ד הסוברין דפסילא דבידי אדם אינו מה"ת הא ודאי ג"כ אינו מה"ת ולפי"ד הסוברין דבידי אדם פסול מה"ת נראה דזה ג"כ מה"ת ולפי מש"ל דע"י כלים שהונחו בכונה איכא פסולא דבידי אדם ושהונחו שלא בכונה ליכא אפילו פסולא דהויה ע"י טהרה בעינן מ"מ אצטריך דרשא דהויה ע"י טהרה בעינן בענין שהטה הזחילה ע"י דבר המק"ט דבכה"ג ליכא פסולא דע"י אדם כיון שלא נכנסו המים לתוך כלי המקבל מים כמוש"ל ולפי"ז הא דאמרינן ב"ב ס"ה שאני שאיבה דרבנן אע"ג דהצינור מק"ט ע"י כלי קיבול שלו י"ל דהא דכולו מק"ט אין זה מה"ת או דשם לענין לפסול בגל איירי ועוד נ"ל דשם הולכת המים הוא רק ע"י חלל הצינור וחלל הצינור אינו דבר המק"ט ומה שפוסל את המים היינו משום דע"י הבית קיבול שלו חשיב כולו כלי עשויה לקבל' מים ופוסל משום ע"י בני אדם ונידון קושיא דפסול דע"י אדם עמש"ל. יש לעיין למה לי דרשא דמה מעין בי"ש כו' ת"ל דבעינן הויה ע"י טהרה ושאובין אע"ג דלאחר שנעשו מחוברין לקרקע אין מק"ט כמו"ש (פסחים י"ז ב') וכמוש"ל מ"מ הא היו מק"ט מעיקרא וי"ל בדוחק דדרשא דמה מעין כו' היינו למ"ד דמשקין אין מק"ט מה"ת מיהו קשה ע"ז מהא דקנקנים שהניחן לנגבן דהמים כשרין למקוה כדאיתא במס' מקואות פ"ב מ"ז ונ"ל דלפי מש"ל פרשה י"א פסיק ל"ג ד"ה וכל חזקה דאין שום משקה מק"ט רק ע"י מחשבה דלפי"ז נראה דמחשבה לשם מחובר ל"ה מחשבה כמו שהדין לענין הכשר ולפי"ז מי הקנקנים באמת אינם כשרין למקוה רק בלא חישב עליהן לשם תלוש ומה שחושב עליהן למקוה היינו למחובר כיון דבמקוה יהיו מחוברין לקרקע או למים כשרים ולפי"ז א"ש דרשא דמה מעין לפסול מים דכלים שהניחן תחת הצינור לשם מי מקוה דאין מק"ט ולפי מש"ש פ"ד מ"ה דבמניח תחת הצינור ג"כ אין המים פסולין מה"ת משום שאובין בידי אדם צ"ל דאף שאובין גמורין ששאבן לשם מקוה שיעשה ע"י חיבור לקרקע ג"כ אין מק"ט עכ"פ מה"ת ולפי מש"ל דמים דפסולין מה"ת משום שאובין ע"י אדם י"ל דאף מה"ת בלתי מתכשרין ע"י המשכה גרידא אם נאמר כן א"ש דרשא דמה מעין כו' לפסול מים שאובין גמורין שכבר היו ראויין לק"ט אף שבאו למקוה ע"י המשכה דבע"י המשכה ליכא פסולא דהויה ע"י טהרה בעינן כמוש"ל ואם נאמר דבלא אשבורן נ"ח מחובר לקרקע וא"כ המים מק"ט עד שבאים לבור וליכא המשכה מ"מ נ"מ כשנעשו אשבורן ואח"כ ירדו לבור דהוה ליה המשכה ועמ"ש במס' תמורה י"ב דמעלה דהמשכה היא משום טהרה דע"י חיבור לקרקע דמוכח מזה דבלא אשבורן ג"כ חשוב מחובר לקרקע מיהו יש לחלק מקוה מ"ס אין מ"ש פוסלין אותה אפילו ברוב מ"ש והמ"ש מצטרפין למ"ס כשחזר ונטל אח"כ מהתערובות אף שבהמ"ס שנשארו הוה רוב מ"ש כדמוכח מהא דמקואות פ"ו מ"ח דהשאובין נעשין כמחוברין מעולם ע"י חיבורן להמים שבמקוה ונ"ל דמה"ת הדין כן אף במקוה שיש בה רביעית דכשרה לטבילת כלים כמוש"ל ובמעין דמטהר בכ"ש