באר היטב (עה"ת) קלט

כו' והתניא יכול יהו בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים ת"ל ובא אשר לו הבית מי שמיוחד לו יצאו אלו שאין מיוחדין לו ל"ק הא ר"מ הא רבנן כו' ואב"א הא והא רבנן ול"ק הא דאית בה בית דירה הא דלית בה בית דירה ואב"א הא והא דלית בה ב"ד הא דכרכים והא דכפרים ודכרכים אין מטמאין בנגעים והתניא אר"י אני לא שמעתי אלא מקום מקדש הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין אימא אר"י אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד כל הבתים מטמאין בנגעים חוץ משל עו"ג הלוקח בית מן העו"ג תראה בתחנה (נגעים פי"ב מ"א) בית שצדו א' עו"ג וצדו א' ישראל צדו א' בארץ ישראל וצדו א' בחו"ל אינו מטמא בנגעים תוספתא הובאה ברמב"ם הבתים מטמאין בין שאינם צבועין בין צבועין (שם פי"א משנה ג') בית עגיל בית טריגין בית הבנוי בספינה או באסקריא על ד' קורות פי' היוצאות מבנין ותלויות באויר אינו מטמא בנגעים על ארבעה עמודים פי' תקועים בארץ מטמא בנגעים (שם פי"ב מ"א) בשינוי לשון ועיין בא"ר בית שאחד מצדדיו מחופה בשיש אחד בסלע פי' בין שמחופה בסלע ועיין בא"ר ואחד בלבנים ואחד בעפר פי' גוש עפר שלא נגבל להיות טיט טהור (שם מ"ב) אין הבית מטמא בנגעים עד שיהו בו אבנים עצים ועפר פי' מגובל לטיט (שם). בית שלא היו בו אבנים ועצים ועפר ונראה בו נגע ואח"כ הביאו לו אבנים עצים ועפר טהור (שם). וכן בבגד שלא ארג בו גע"ג (שם) כמה אבנים יהיו בו ר' ישמעאל אומר ארבע שהיה רי"א עד שיראה כשני גריסין על שני אבנים או על אבן אחת רעק"א שמונה שהיה רעק"א עד שיראה כשני גריסין על שתי אבנים לא על אבן אחת ר"א בר"ש אומר עד שיראה כשני גריסין על שני אבנים בשני כתלים בזוית ארכו כשני גריסין ורחבו כגריס (שם מ"ג). עצים כדי ליתן תחת השקוף פי' בכל כותל רי"א כו' עפר כדי ליתן בין פצים לחבירו קירות האבוס וקירות המחיצה אין מטמאין בנגעים (שם פי"ב מ"ד)

(לה) כנגע נראה לי בבית אפילו ת"ח ויודע שהוא נגע לא יאמר נגע נראה לי בבית אלא כנגע נראה לי בבית

(לו) ופנו את הבית. ואפילו חבילי עצים ואפילו חבילי קנים דברי ר' יהודה רש"א עסק הוא לפינוי אר"מ וכי מה מטמא לו א"ת כ"ע כו' מטבילן ע"מ חסה תורה על כ"ח כו' (שם פי"ב מ"ה) וצ"ע מה שלא הזכירו או"מ ואולי או"מ מצניע לימי טומאה אבל כ"ח טמאין אין דרך לקיימן משום דאפשר בכ"מ

(לז) וראה את הנגע גו' בית אפל אין פותחין לו חלונות לראות את נגעו (שם פ"ב מ"ג) שם ירקרקות גו'. הבתים מיטמאין בשלשה שבועות כמו שיתבאר בשלשה סימנים בירקרק באדמדם ובפשיון. בירקרק ובאדמדם בתחלה פי' להסגיר בסוף ש"ר בסש"ש בסש"ש לאחר הפטור פי' קודם טהרת צפרים כדאיתא (שם פי"ג מ"א) בפשיון בסוף ש"ר כו' ומיטמאין בג' שבועות שהן י"ט יום אין בנגעים לא פחות משבוע ולא יותר על ג"ש (שם פ"ג מ"ח)

(לח) והסגיר. אינו הולך לביתו ומסגיר ולא בתוך הבית שהנגע בתוכו אלא עומד על פתח הבית שהנגע בתוכו ומסגיר (שם פי"ב מי"א): (לט) פשה הנגע גו' החילוק שבין פשה ללא פשה היינו שבלא פשה בראשון מסגיר את הבית שנית בלי חליצה כמוש"ל פסוק מ"ד הפשיון הסמוך כ"ש הרחוק כגריס (שם פי"ב מ"ז)

(מב) אבנים אחרות אינו נוטל אבנים מצד זה ומביא לצד אחר ולא עפר מצד זה ומביא לצד אחר ולא סיד מ"מ אינו מביא לא אחת תחת שתים ולא שתים תחת אחת אלא מביא שתים תחת שתים תחת שלש תחת ארבע מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכני שניהן חולצין שניהן קוצעין שניהן מביאין את האבנים אבל הוא לבדו מביא את העפר שנאמר ועפר אחר יקח וטח גו' אין חבירו מטפל עמו בטיחה (שם פי"ב מ"ו)

(מד) ובא הכהן גו' פשה הנגע גו'. אין זה פשיון בשיעור הנגע שהחוזר א"צ פשיון כמו"ש בבגדים וכדמשמע מפסוק שלפני זה אלא פשטיה דקרא דהחזרה שהיא ענין מחודש מקרי פשיון ושיעורו בבתים כשני גריסין (שם פי"ב מ"ז) והיינו אורך ב' גריסין ברוחב כגריס כמו שהדין בתחלה כנ"ל אלא דחכמים דרשו מלשון פשה דאיירי בפשה בשני דהיינו שעמד בראשון שדינו להסגירו שנית וכשפשה בשני הוא טמא היינו שחולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע חזר ינתץ נא חזר טעון צפרים ואמרו שמקרא זה נכתב שלא במקומו כמו"ש רש"י בזה ובמס' עירובין (נ"א א') בשם הת"כ באורך והין כוונת חז"ל שבאמת ח"ו נתחלפו בזה סדר המקראות אלא דרך דרש הוא דהיינו כוונה שניה וצדדות שבתורה לבאר דין ענין הבלתי מפורש בתורה כדרכם בכל המקומות עפ"י הדרכים שהיו מקובלים אצלם חמשה חלוקות בבתים המנוגעים ובכ"א מהחלוקות שני אופנים והיינו ששנינו (שם פי"ג מ"א) עשרה בתים הן. ואלו הן חלוקה א) 1 הכהה בראשון 2 ההולך לו קולפן והוא טהור (שם) ולא אתפרש לא בש"ס ולא בת"כ מקור דין זה ונ"ל דאף בפשה הדין כן דבכהה לא מהני פשיון כמוש"ל בבגדים ומשמע דהיינו אף בלא כהה רק למראה שני ובזה משונה מדין הבגדים. חלוקה ב) 1 הכהה בשני 2 ההולך לו היינו שעמד בראשון שדינו להסגיר שנית כנ"ל וכהה בשני או שהלך לו קולפו והוא טעון צפרים (שם) נדרש בת"כ והובא בר"ש וכבר כתבתי דאין פשיון בכהה וכהה היינו אף למראה שני. חלוקה ג) פשה בראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע הסגר 1 חזר ינתץ 2 לא חזר טעון צפרים מפורש כנ"ל. חלוקה ד) עמד בראשון מסגירו שנית יכשפשה בשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע להסגר שלישי 1 חזר ינתץ 2 לא חזר טעון צפרים ת"כ כנ"ל. חלוקה ה) עמד בראשון ובשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע להסגר שלישי 1 חזר ינתץ 2 לא חזר טעון