באר היטב (עה"ת) יב

כתובין הבאין כאחד ואין מלמדין לכולהו תנאי רק לר' יהודה דס"ל ב"כ מלמדין (סנהדרין ס"ז ב') מיהו כל מידי דאיכא למילף מחדא מינייהו נראה עפ"י הנ"ל דילפוק ולפי"ז נראה דאיסור עשה אף בידים ספינן להו באת"ל דלהזהיר הגדולים על הקטנים היינו דלא ליספו להו בידים ועיין חגיגה (ג' ד') ועיין ירושלמי ר"פ כל שעה ומש"ש האיש חייב לחנך את בנו במצות ואין האשה חייבת לחנך את בנה במצות (נזיר כ"ט א') וע"ש דהיינו לריש לקיש ולשארי אמוראי לא נתבאר וכ"ז היינו במצות עשה ומדרבנן (שם עמוד א' ב') ר' יהודה אומר סומא אין לו בושת וכן הי' ר"י פוטרו מחייבי גלות ומחייבי מלקות ומחייבי מיתות ב"ד תניא אידך וכן היה ר"י פוטרו מכל דינין שבתורה תניא אידך וכן הי' ר"י פוטרו מכל מצות האמורות בתורה (ב"ק פ"ו ב' פ"ז א') כתבו התוס' שם דמ"מ מודה ר"י דחייב מדרבנן בכל המצות

פרשה

י"ט

(א) ביום הזה דכו"ע בר"ח אתו ובשבת ניתנה תורה ובקביעא דירחא פלוגתא דרבי יוסי ורבנן רי"ס ט"ו דניסן שבו יצאו ישראל ממצרים היה בחמישי בשבת לפיכך ר"ח אייר היה בשבת דניסן בסתמא מלא והלכך הא דכתיב לעיל ט"ז ויסעו מאילים גו' בחמשה עשר גו' היינו בשבת ור"ח סיון היה בחד בשבתא דאייר בסתמא חסר ולפי"ז בשביעי לחודש ניתנה תורה לישראל יומא קמא לא א"ל ולא מידי בתרי בשבתא א"ל ואתם תהיו גי' בנ' א"ל הגבלה בד' עביד פרישה ופרכינן שם עליה דר' יוסי והא כתיב וקדשתם היום ומחר ומתרצינן יום א' הוסיף משה מדעתו ע"ש י ובשיעור הפרישה לפי"ז תרי יומי ולילותיהן ודאי איכא והיינו ד' עונות וביום הד' עצמו פלוגתא דתנאי ר' ישמעאל ס"ל דתחילת פרישה היה מתחילת ליל חמישי ופולטת טהורה לפי"ז כשיש בין השימוש לפליטה ד' עונות שלימות וס"ל דפולטת ליום הרביעי טהורה אלא שמקצת יום הראשון ככולו והא דביום השלישי ירדה שכינה היינו שלישי לפרישה ורע"ק ס"ל דבתחילת יום רביעי בהשכמה צום על הפרישה ופולטת אינה טהורה רק כשפולטת אחר ה' עונות שלימות והא דבשלישי ירדה שכינה היינו שלישי ליום ה' בשבת שהוא היה ראשון לפרישה עם הלילה שלפניו ורבנן דהיינו ראב"י ס"ל דפולטת ליום ג' טהורה אף שאין בין השימוש לפליטה רק יום אחד שלם דהיינו ב' עונות שלימות ובביאור טעמייהו צ"ל או דס"ל דט"ו בניסן היה בששי בשבת ואקלע ר"ח סיון בתרי בשבת לפי הנהוג בסתם שנים או דס"ל דט"ו בניסן היה בחמישי אלא דעברוהו לאייר ולברייתא דקתני דויסעו מאילים גו' בחמשה עשר גו' היה בשבת צ"ל לרבנן בהכרח דעברוהו לאייר והוה ר"ח סיון בתרי בשבת ולפי"ז בששי בחודש ניתנה תורה לישראל יומא קמא לא א"ל ולא מידי בשני דהיינו שלישי בשבת א"ל ממלכת כהנים בג' דהיינו ד' בשבת א"ל הגבלה בד' דהיינו ה' בשבת עביד פרישה ולא היה שם בין שימוש לפליטה רק ב' עונות שלימות (שבת פ"ו א') ופרכינן שם והא טבולי יום נינהו פירש"י דלכולהו תנאי שמעינן דבליל שבת טבלו וכיון דהכי הוא היה להם לטבול ביום ובצר להו חדא עונה לכל חד כדא"ל ע"ש ששניתי מלשונם קצת ומתרצינן ראויה היתה תורה להנתן לטבול יום ולא ניתנה לט"י שטבלו בסוף יום י' קודם הערב שמש ולא פלטו אח"כ ואם היו פולטות היו טובלות בלילה שנית ופרכינן ולטבלו בצפרא וא"כ היו יכולין לאחר הפרישה עונה אחת ופי' התוס' דקושיא זו היינו רק לרע"ק דבעונות תליא מלתא אבל לר' ישמעאל ורבנן ל"ק דאינהו בעו שני ימים לילה ויום כסדר ועמ"ש בסדר מצורע ומתרצינן א"ר יצחק שלא יהיו הללו הולכין לקב חירה והללו הולכין לטבילה אר"ח כו' זו דברי רבי ישמעאל ורע"ק אבל חכמים אומרים שש עונות שלימות בעינן (שם) ופירש"י דס"ל כרבי יוסי דבד' עביד פרישה ובהשכמה כרע"ק וס"ל דאותן שפלטו בליל שבת טבלו שחרית בשבת

פרשה כג (טו) ולא יראו פני ריקם היינו ביו"ט ראשון ובשארי ימות הרגל כשבא בעזרה איך הדין פלוגתא דר"י ור"ל (חגיגה ו' ב') ומסקינן דכ"ע ס"ל דאינו מחויב בקרבן: (יז) שלש פעמים בשנה יראה וגו', שלש מצות נצטוו ישראל, בעלותם לרגל ראיה חגיגה שמחה הראיה בקרבן עולה כולה לגבוה (חגיגה וא"ו ב') ואין לה שיעור לא למעלה ולא למטה מה"ת מיהי מדרבנן אינה פחותה ממעה כסף (שם ז' א') מיהו אית תנאי דס"ל שיעור זה הוא מה"ת ועיין תוס' שם אינה באה מעופות ומנחות (שם) מיהו ברמב"ם איתא שבאה מן העוף וכתב הכ"מ שהיה לו גי' אחרת. אין הנשים חייבות בה דה"ל מצות עשה שהזמ"ג (שם וא"ו ב') החגיגה היא שלמים ומדרבנן אינה פחותה משתי מעין כסף (ריש מסכת חגיגה ושם ז' א') וגם בזה אין הנשים חייבות (שם וא"ו ב') בפסח באין שתי חגיגות אחת לשם יו"ט ביום ואחת עם הפסח נקראת חגיגת יו"ט (פסחים ע' א' ב') השמחה היא ג"כ בקרבן שלמים (פסחים ק"ט א') מהכתוב (דברים כ"ו) וזבחת שלמים ואין לה שיעור והנשים חייבות בשמחה (חגיגה וא"ו ב') מיהו הראב"ד כתב שהאשה אינה חייבת בקרבן רק בשמחה גרידא ובמסכת חגיגה (שם א') מדפרכינן שם חנה גופא מי לא מתחייבה בשמחה לא משמע כן שלמי חובה אי בעי סמיכה פלוגתא (ביצה כ') בזה"ז יש לקיים מצות ראיה עפ"י הא דאיתא (חגיגה י"ב ב') זבול שבו ירושלים כו': פרשה כד (טו) ויעל משה וגו' בבאור זה פלוגתא דריה"ג ורע"ק (יומא ד' ב') ריה"ג ס"ל כמ"ד בששה לחודש ניתנה