באר היטב (עה"ת) קיט

לזבז טמאה ר' יהודה אומר אם יש לה אסטגיות רבן גמליאל אומר אם יש לה שפיות (כלים ס"ח מ"ט) פי' פורנה היא תנור שפתחה מצדה כעין שלנו פי' בא"ר בשם החסיד דהני כולהו תנאי ס"ל דפורנה אין שם כלי קיבול עליה אם לא ע"י תיקון א' מכל הנ"ל ובתוספתא איתא פורנה טהורה שלא נעשית אלא לשמש עם הקרקע רמ"א משום ר"ג אם יש לזבז טמאה כו' ופי' בא"ר דת"ק פליג אכולהו וס"ל דפורנה טהורה משום דאינה עשויה רק לשמש עם הקרקע ול"ד לכל התנורים שכולן מחוברין לקרקע ע"י הטפלה כנ"ל דמ"מ הן עשויין לשנותן ממקום למקום מחט או טבעת טמא מת שנמצא בנחושתו של תנור נראין אבל לא יוצאין אם אופה את הבצק והוא נוגע בהן טמא באיזה בצק אמרו בבצק בינוני (כלים פ"ט מ"א) חרסין שנשתמש] בה משקין טמאין ונפלו לאויר התנור הוסק התנור טמא שסוף משקה לצאת (כלים פ"ט מ"ה) ומה"ת אין זה רק במשקין דזב וזבה כגון מי רגלים שהן אב הטומאה ולענין דינא דרבנן עיין (נדה ס"ב)

(לו) אך מעין ובור מקוה מים גו' דמחובר לא מק"ט ונתבאר לעיל:

שם. ונוגע גו' יטמא עמש"ל פסוק ל"א ספק טומאה ברה"י טמא והכתוב עשאו כודאי דילפינן לה מסוטה (נדה ג' א') ובכ"ד ואף בדאיכא חזקת טהרה הדין כן פשוט שם ובכ"ד מיהו ר"ש פליג בזה לפירש"י (שם) וס"ל דלא עשאו הכתוב כודאי והלכך אין שורפין בזה תרומה רק תולין היינו לא אוכלין ולא שורפין ברה"ר ספיקו טהור והיינו טהור לגמרי ואפילו בדליכא חזקת טהרה תוס' שם ד"ה ושניהם ובכ"ד ואפילו מדרבנן לא מחמרינן בדבר שאין לו טבילה והטעם הוא או משום דהכתוב עשאו כודאי טהור או משום דאפושי טומאה לא מפשינן כדאיתא (ביצה ז' ב') וכמ"ש (חולין ט' ע"ש) כי אתי לקמי' דר' ינאי אמר להו הא מיא בשקיעתא דנהרא זילו טבולו (ע"ג ל"ז ב') כל מה שאתה יכול לרבות ספקות וס"ס ברה"י טמא עד שיאמר לא נגעתי ברה"ר טהור עד שיאמר נגעתי (טהרות פ"ו) וטעמא דמילתא דכיון דספק א' ה"ל כודאי ברה"י לטמא וברה"ר לטהר מטובא וודאות בלתי מתהוה ספק ור' אלעזר פליג בספק ביאה לאותה שדה ומטהר אף ברה"י וצ"ע אם היינו משום דמקיל בס"ס או משום דחזקת לא על עדיפא מסתם חזקה עכ"פ בענין ספק טומאה ועמ"ש (פסחים ט' ב') איזהו רה"ר כל שיש שם שלשה ב"א (נזיר נ"ז) ועיין בפי' הר"ש (במס' טהרות שם) שכתב דבמקום שהרבים מצויים תדיר אף כשאין שם שלשה הוה רה"ר ועיין ריש נדה בג' נשים אי הוה רה"ר מקום שהיה רה"י ונעשה רה"ר וחזר ונעשה רה"י כשהוא רה"י ספיקו טמא כשהוא רה"ר ספיקו טהור ואפי' כשהספק הוא אותו עצמו (טהרות פ"ו מ"א ועי' ב"ב ק"נ ב') ובמש"ש בענין ולטומאה כמחלוקת המסוכן ברה"י והוציאו לרה"ר והחזירוהו לרה"י כשהוא ברה"י ספיקו טמא כשהוא ברה"ר ספיקו טהור רש"א רה"ר מפסקת (טהרות פ"ו מ"א) פי' דברי ר"ש דע"י רה"ר שבאמצע מטהרינן ג"כ לרה"י שקודם לו והיינו טהור לגמרי דהא לר"ש בלא"ה ס"ט ברה"י ל"ה רק ספק טומאה כנ"ל השרץ והצפרדע ברה"ר ונגע בא' מהם וא"י באיזו מהם או שאמר נגעתי בזה וא"י מה הוא כזית מן המת וכזית מן הנבלה האהיל על א' מהם וא"י על איזה מהם או שאמר האהלתי ע"ז וא"י מה הוא עצם מן המת ועצם מן הנבלה ואמר נגעתי כו' שני שבילין א' טמא וא' טהור הלך בא' מהן וא"י באיזה מהן או שאמר הלכתי בזו וא"י מה הוא חכמים מטהרין רע"ק מטמא ר' יוסי מטמא בכולן ומטהר בשבילין שדרך ב"א להלוך ואין דרך ב"א ליגע (טהרות פ"ה מ"א ומ"ב) בשינוי לשון טעמיה דרע"ק נ"ל משום דלא מטהרינן ברה"ר רק בספק נגע ספק לא נגע אבל לא בספק במה נגע ור' יוסי ס"ל דבספק באיזה הלך כיון שדרך ב"א להלוך ה"ל כספק נגע ספק לא נגע וצ"ע בטמא דרע"ק אי היינו טמא וודאי דמשוה בזה דין רה"ר לרה"י או כדין ספק איסור משוי ליה ארבעה ספיקות ר' יהושע מטמא וחכמים מטהרין א) כשאין לטומאה מקום ברה"י כגון הטמא עובר והטהור עומד ב) כשאין לטהרה מקום כגון שהטהור עובר והטמא עומד ג) הטומאה ברה"י והטהרה ברה"ר ד) הטומאה ברה"ר והטהרה ברה"י בכל אלו בין בספק נגע ספק לא נגע בין בספק האהיל ספק לא האהיל בין בספק הסיט ספק לא הסיט פליגי ר"י וחכמים (שם פ"ו מ"ב) בשינוי לשון כל הטומאות כשעת מצאותן (שם פ"ג מ"ד) פי' דבר שנשתנה מטומאה לטהרה או להיפך ויש ספק בדבר אחר אימת נגע בו אזלינן בתר שעת המציאות וה"מ כששעת המציאות הוא באותו המקום עצמו שהיה מקודם שנשתנה (נדה ד') ע"ש נגע בא' בלילה וא"י אם חי אם מת ולמחר השכים ומצאו מת ר"מ מטהר דלית ליה דינא דכשעת מצאותן וחכמים מטמאין (טהרות פ"ה מ"י) והיינו ברה"ר כדאיתא בתוספתא ומודים חכמים לר"מ בראוהו חי מבערב (שם בתוספתא) וע"ה מ"ש מזה בריש מסכת נדה כל דבר שאין בו דעת לשאול ספיקו טהור אפי' ברה"י (טהרות פ"ג מ"ו) ובכ"ד ספק טומאה הבאה ע"י אדם אף שהטהרה מונחת ע"ג קרקע ה"ל יש בו ד"ל כיון שהטומאה בידי אדם וכן להיפך אם הטהרה בידי אדם ה"ל יש בו ד"ל (ריש מס' נדה ע"ש) שני שבילין א' טמא וא' טהור הלך בא' מהן ועשה טהרות כדין ס"ט ברה"ר דספיקו טהור ובא חבירו והלך בשני ועשה טהרות ר' יהודה אומר אם נשאלו זה בפ"ע וזה בפ"ע טהורין שניהן כא' טמאין ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין (טהרות פ"ה מ"ה) אמר רבא ואי תימא ר' יוחנן בבת אחת ד"ה טמאין בזאח"ז ד"ה טהורין לא נחלקו אלא בבא לשאול עליו ועל חבירו ר' יהודה מדמי ליה לזאח"ז ור' יוסי מדמי ליה לבת אחת (פסחים י') ובכ"ד וכ"ז פשוט דהיינו רק מדרבנן שני שבילין א' טמא וא' טהור הלך באחד ועשה טהרות ונאכלו הזה שנה וטבל וטהר הלך בשני ועשה טהרות ה"א טהורות אם קיימות הראשונות אלו ואלו תלויות (טהרות פ"ה מ"ג) וצ"ע אם היינו מה"ת או מדרבנן אם לא טיהר בינתים הראשונות תלויות והשניות ישרפו (שם) ונראה דתלויות דראשונות בזה ודאי ל"ה רק מדרבנן דאוקי סברא דאקבע איסורא להדי