באר היטב (עה"ת) קיח

וצ"ל דהא דלעיל חנן עד שיסיקנו היינו משום דאין לו למדין ועיין בא"ר בשם החסיד חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא ר"א מטהר וחכמים מטמאין וזהו תנורו של עכנאי שם מ"י הובא ב"מ נ"ד יורות הערביין היינו שהוא חופר בארץ וטח בטיט אם יכול הטיט לעמוד בפ"ע טמא ואם לאו טהור (שם) עטרת כירה טהורה (כלים פ"ה מ"ג) חצר הכירה פי' שהכירה עומדת בה ומחוברת לה בזמן שהיא גבוהה שלש אצבעות מטמא במגע ובאויר פחותה מכן מטמאה במגע ואינה מטמאה באויר (כלים פ"ז מ"ג) פי' אם נטמאה הכירה אין החצר שאין בו גובה שלש מטמא באויר דל"ח תוך מיהו במגע מטמא לאוכלין ומשקין מדרבנן או משום יד (הר"ש שם) כיצד משערין אותה פי' ביש בו בהחצר ג' אצבעות ר' ישמעאל אומר נותן את השפוד מלמעלה למטה וכנגדו מטמא באויר ראב"י אומר נטמאה הכירה נטמא החצר נטמא החצר לא נטמאה הכירה (שם) ות"ק ס"ל בנטמא החצר נטמאה הכירה. ונראה דהיינו ביש בחצר ג' אצבעות גובה דבלא"ה דבודאי לא חשיב תוך וודאי דאין מק"ט כלל ע"י תוך החצר פטפוטי כירה שלש על שלש אצבעות מטמאין במגע ובאויר פחות מכן כל שכן שהן טמאין (שם פ"ז מ"ג) פי' בא"ר כפי' הרמב"ם כעין רגלים עושין למעלה מהכירה לשפות עליהן את הקדירה ניטל א' מהן מטמאין במגע ואין מטמאין באויר דברי ר"מ ור"ש מטהר עשה שנים זה כנגד זה מטמאין במגע ובאויר דברי ר"מ ור"ש מטהר היו גבוהין משלש אצבעות משלש ולמטה מטמאין במגע ובאויר. משלש ולמעלה מטמאין במגע משום יד או מדרבנן כנ"ל ואין מטמאין באויר דברי רבי מאיר ור' שמעון מטהר היו משוכין מן השפה פי' שהפטפוטין עקומין ויוצאין משפת הכירה ומתעקמין והולכין ומתרחבין בתוך ג' אצבעות פי' להשפה מטמאין במגע ובאויר חוץ מג' אצבעות מטמאין במגע ולא באויר דברי ר"מ ור"ש מטהר (כלים פ"ז מ"ה). כיצד משערין אותן פי' בהיו משוכין מן השפה רשב"ג אומר נותן את הכנה ביניהם מן הכנה ולחוץ טהור מן הכנה ולפנים ומקום הכנה טמא (שם מ"ו) הכנה היא אמה שמסרגלין בה הספרים והפי' נלפע"ד מבואר בפשיטות ועיין תוי"ט שם שדבריו אינם נראין לפי ענ"ד בית הפך בית התבלין בית הנר שבכירה מטמאין במגע ואין מטמאין באויר דברי ר"מ ר"ש מטהר (כלים פ"ה מ"ג). טירת התנור פי' הרמב"ם חצר התנור בזמן שהוא גבוה ד"ס מטמא במגע ובאויר פחות מכן טהור אם חברה לו אפי' על שלשה אבנים טמא (שם פ"ה מ"ג) האבן היוצא מן התנור טפח ומן הכירה שלש אצבעות חיבור היוצא מן הכופח עשאו לאפיה שיעורו כתנור עשאו לבשל שיעורו ככירה אר"י לא אמרו טפח אלא בין תנור לכותל היו שני תנורין סמוכין זה לזה נותן לזה טפח ולזה טפח והשאר טהור (פ"ה מ"ב) תנור שנתן בו עפר עד חציו מעפר ולמטה מטמא במגע מעפר ולמעלה מטמא באויר (פ"ה מ"ו) טעמא דמעפר ולמטה משום דאויר שהוא ממולא בחול ל"ח אויר אבל מ"מ חשוב תוך ביטמא התנור ע"י נגיעת שרץ בדופן מתוכו וכן התנור מטמא או"מ שנוגעין בדופנו תנור של אבן ושל מתכות טהור וטמא משום כלי מתכות פ"ה מי"א פי' הרע"ב דווקא שאינו מחובר לקרקע דכלי המשמש עם הקרקע טהור לבד מתנור כנ"ל ניקב נפגם נסדק ועשה לו טפלה או מוסף של טיט טמא כמה יהא בנקב כדי שימצא בו האור (שם פ"ה מי"א) ונראה דהיינו לאחר היסק כמו בתנור של חרס וכן בכירה. כירה של אבן של מתכות טהורה וטמאה משום כלי מתכות נקבה נפגמה נסדקה ועשאה בטיט ועשאה לו פטפוטין טמאה שם כגי' שהביא הר"ש ע"ש ולפי ענ"ד נ"ל דצ"ל עשה לה פטפוטין ותרי מילי נינהו תיקן הנקב בטיט כמו בתנור או שעשה לו פטפוטין למעלה לשפות הקדרה אף בלא נקבה טמאה אבל בתנור ל"ש פטפוטין דתנור לאפיה הוא מרחה בטיט בין מבפנים בין מבחוץ טהורה ר' יהודה אומר מבפנים טמאה מבחוץ טהורה (שם) פי' הר"ש לפי הגי' הנ"ל דזה איירי בכירה או בתנור של אבן או של מתכות שלמין וכנ"ע העושה שלשה פטפוטין בארץ וחברן בטיט להיות שופת עליהן את הקדרה טמאה (פ"ו מ"א) חיבר הטיט פי' הר"ש למעלה א"נ למטה ולזה הסכים בא"ר ופי' פטפוטין היינו של חרס קבע שלשה מסמרין בארץ כו' אעפ"י שעשה בראשו מקום שתהא הקדרה יושבת טהורה (שם) מסמרין היינו של מתכות העושה שתי אבנים כירה וחברן בטיט טמאה ור' יהודה מטהר עד שיעשה שלישית או עד שיסמוך לכותל אחת בטיט ואחת שלא בטיט טהורה (שם) פי' אחת חיבר לחברתה בטיט והשלישית לא חיבר טהורה והיינו לר' יהודה או דחברה לקרקע בטיט ובשתי אבנים וכת"ק האבן שהיא שופת עליו ועל התנור עליו ועל הכירה עליו ועל הכופח טמאה (שם) ועי' ר"ש ותוי"ט (שם) נידון חיבור טיט עליו ועל האבן עליו ועל הסלע עליו ועל הכותל טהורה (פ"ו מ"ב) שלש אבנים שעשאן שתי כירים נטמאה אחת מן החיצונה האמצעית המשמשת את הטמאה טמאה המשמשת את הטהורה טהורה נטלה הטהורה פי' החיצונה הוחלטה האמצעית לטמאה ניטלה הטמאה הוחלטה האמצעית לטהורה נטמאו שתים החיצונות אם היתה האמצעית גדולה נותן לזו כדי שפיתה מכאן ולזו כדי שפיתה מכאן והשאר טהור. נטלה האמצעית אם יכול לשפות עליהן יורה גדולה טמאה החזירה טהורה מרחה בטיט מק"ט משיסיקנה כדי לבשל עלי' את הביצה (פ"ו מ"ג) שתי אבנים שעשאן כירה ונטמאו סמך לזו אבן אחת מכאן ולזו אבן אחת מכאן חציו של זו טמאה וחציו טהורה וחציו של זו טמאה וחציו טהורה נטלו טהורות חזרו אלו לטומאתן (פ"ו מ"ד) השרץ שנמצא בעין של תנור בעין של כירה בעין של כופח מן השפה הפנימית ולחוץ טהור ואם היה באויר אפילו כזית מן המת טהור ואם יש שם פותח טפח הכל טמא (כלים פ"ח מ"ז) עין ש"ת היינו חור להוציא העשן ותוכו ל"ח תוך ופי' אם היה באויר פי' הר"ש דהיינו שהתנור והעין היה באויר ולא באהל הכל טהור אפילו בכזית מן המת אבל ביש פותח טפח בחלל העין ה"ל אהל ויוצאת הטומאה מהעין לתוך התנור ונטמא התנור ע"י אוירו אבל אין לומר שתקרת העין נטמא כדין מאהיל על המת דאין כ"ח מתטמא רק ע"י תוך פורנה אם יש לה