באר היטב (עה"ת) קח

ולפו"ר יש לדון בזה דבכ"ח הא לא אתרבי יד רק להוציא טומאה דלהכניס וודאי לא עדיף יד מגב דאינו מכניס טומאה בכ"ח כדלהלן וא"כ גם שארי כלים אין ללמוד בהו יד מכ"ח רק להוציא טומאה ולא להכניס דלהכניס יש להקל יותר כדאיתא (חולין שם) השתא עיולי מעייל אפוקי מיבעי' מיהו התוס' (חולין שם ב') ד"ה מעיקרא הקשו דבלא"ה אין ללמוד מכ"ח ואוכלין דאין להם טהרה במקוה וע"ש מה שתירצו בזה ועי' (כלים פכ"ט) בעניני ידות הכלים הרבה פרטי דינים כל התלויין טמאין חוץ מתלוי נפה וכברה של בעה"ב דברי ר"מ וחכ"א כולן טהורין חוץ מתלוי נפה של סלתין כו' מפני שהן מסייעים בשעת מלאכה (כלים פט"ו מ"ד) כל כלי בעלי בתים שיעורן ברמונים (כלים פי"ז מ"א) נקבו כמוציא רמון אם היו טמאין נטהרו ואם היו טהורין אין מק"ט רמב"ם רפ"ו מהלכות כלים אבל של אומן טהורין בנקב כ"ש. רש"י (סוכה ו') וכתבו התוס' (עירובין ד' ב') דגבי כלי עץ מתני' וכ"כ הרמב"ם הרמונים שאמרו שלשה אחוזין זב"ז (כלים שם מ"ד עי' תוס' (עירובין ד' סוכה ו') ועי' (שבת קי"ב ב') ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר וניקב כמוציא זית וסתמו עד שהשלימו למוציא רמון אעפ"י שהוא סתום טהור מטומאתו הישנה שהרי פנים חדשות באו לכאן (שבת קי"ב ב') והיינו כשנגע בשרץ דהוה ראשון לטומאה אבל שנטמא במת דהוה אב הטומאה הדין כמו בטמא מדרס ויתבאר להלן בסדר מצורע. כלים שעשאן בתחילה נקובים כמוציא רמון טמאין. רמב"ם הלכות כלים פ"ו ה"ג וצ"ל דהיינו רק בראויין למלאכתן עכ"פ בלי ד"א שאינו מק"ט דהא שוקי ים של שלמה היו טהורין ע"י נקיבת הרגלים כמו"ש התוס' (פסחים ק"ט ב') מהירושלמי והיינו משום שלא היו ראויין להחזיק מים שבהן רק ע"י הצנורות שבקרקע שהיו הולכין מהר עיטם. כל הכלים שאין מקבלים רמונים בהיותן שלמים שיעורן ברובן רש"א בזיתים (כלים פי"ז מ"ד) רא"א כל כלי בע"ב שיעורן במה שהן (כלים פי"ז מ"א) פי' כל כלי שאינה ראויה להשתמש בה מעין התשמיש שהיו משתמשין בה כשהיתה שלמה טהורין וע"ש הרבה פרטי דינים כל הכלים העשויין למשקה שיעורן בכונס משקה (כלים פ"ג מ"א) בכ"ח ומשמע דאין זה רק בכלי חרס. כל כלי מתכות שיעורן בנשתברו ונקבו שיהיו ראויין לכעין מלאכתן הראשונה (כלים רפ"ד) בשינוי לשון ופרטי דינים ומהירושלמי הנ"ל שהביאו התוס' הנ"ל משמע דכ"מ שיעורן ברמונים כמו כלי עץ. כל כלי שנשברה וחזר ועשה כלי מהשברים או שנקבה בכדי טהרתה ותיקנה אינה חוזרת לטומאתה הישנה רק בכלי מתכות הדין שחוזרין לטומאתן הישנה אף בהתיכן ועשה מהן כלים מחדש (כלים פ"ב ופי"א) והיינו מדרבנן (שבת ט"ז א') כלי שיש בה שני כלים כגון הקליגרופין והמכחול והמכתב זומא לסטרא נטלה אחת מהם טמאה משום שני' (כלים פרק י"ג מ"ב וע"ש מ"ג ומ"ד). כלי נחושת שזפתן טהורין ואם ליין טמאין (כלים פ"ג מ"ז) פי' המפרשים דהיינו בכלי שלמה לענין אם הכלים מטמאים על ידי הזפת. לפי שדיני הבגדים לענין כל הטומאות מתקשרות הרבה עם דיני הבגדים לענין מדרס הזב והזבה דלהלן בסדר תזריע וכן בעור ומפץ הנני מוכרח לכלול בדיני הבגדים והעור ומפץ שבזה ג"כ מדינו. מדרס כפי מה שיצטרך לפי קישור הענינים. הבגד מטמא משום שלשה טפחים על שלשה טפחים למדרס משום שלש אצבעות על שלש אצבעות לטומאת מת (כלים פכ"ז מ"ב) ופשוט שכל הטומאות כטומאת מת שלש על שלש שאמרו חוץ מן המלל דברי ר"ש וחכ"א שלש על שלש מכוונות (כלים פכ"ח מ"ז) ופשוט הוא דחתיכה בעלמא בשיעורים אלו נקרא בגד ומק"ט ועי' שבת כ"ו כ"ז העושה חגור משפת הבגד ומלל מצד השני טמא עשהו מאמצע הבגד וסדין צריך שימלול ב' צדדיו. רמב"ם בהלכות כלים פכ"ב הי"ז והי"ח מהתוספתא ופשוט דהיינו כשאין ברחבה שלש אצבעות. תניא רשב"א אומר כל היוצא מן העץ אין בו משום שלש על שלש (שבת כ"ו א') אמר אביי רשב"א ותנא דבי ר' ישמעאל אמרו דבר אחד רשב"א הא דאמרן תנא דבי ר' ישמעאל דתני דבר"י הואיל ונאמרו בגדים בתורה סתם ופרט לך הכתוב בא' מהן צמר ופשתים מה להלן צו"פ אף כל צו"פ רבא אמר שלשה על שלשה בשארי בגדים איכא בינייהו דלרשב"א אית ליה ולתנא דבר"י לית ליה (שם) אמר אביי האי תנא דבי ר"י מפיק מאידך תנא דבי ר"י דתני דבי ר"י בגד אין לי אלא בגד צו"פ כו' הבאתי מקודם רבא אמר כי לית ליה להך תנא דבי ר"י בשאר בגדים שלש על שלש שלשה על שלשה אית ליה והא רבא הוא דאמר שלשה על שלשה בשאר בגדים א"ב כו' הדר ביה רבא מההיא (שבת כ"ז א') העבים והרכים אין בהם משום שלש על שלש. כלים פכ"ח מ"ח וע"ש. שלשה על שלשה באשפה בריא וצורר מלח ובבית או בריא או צורר מלח טמא (כלים פכ"ז מי"א) וע"ש רש"א שוה שלשה על שלשה באשפה לשלש על שלש בבית (שם) פי' דמטמא בכל הטומאות אבל לא טומאת מדרס, שלש על שלש שהשליכה לאשפה טהורה החזירה טמאה וכן לעולם חוץ משל ארגמן ושל זהורית טובה רא"א אף מטלית חדשה כי"ב רש"א כולן טהורין לא הוזכרו אלא מפני השבת אבדה (כלים פכ"ז מי"ב) פחות משלשה על שלשה שהתקינו לפוק בו את המרחץ לנער בו את הקדרה לקנח בו את הרחים בין מוכן בין שאינו מוכן טמא דברי ר"א ר' יהושע אומר בין מוכן בין שאינו מוכן טהור רעק"א מן המוכן טמא שאינו מן המוכן טהור (כלים פכ"ח מ"ב) הכל מודים בזרקו באשפה שטהור הניחו בקופסא שטמא לא נחלקו אלא בתלאו במגוד או שהניחו אחורי הדלת דר"א מטמא בשניהם ור"י מטהר בשניהם ורע"ק מטמא בתלאו במגוד ומטהר בהניחו אחורי הדלת (שבת כ"ט א' ב') ופשט דמלתא דשם דמוכן דר"א ודר"י היינו תלאו במגוד ואינו מוכן דר"א ור"י (שם) היינו הניחו אחורי הדלת כפי' התוס' שם ור"א דמטמא בהתקינו לפוק בו כו' היינו דמשום זה לא נפיק מתורת בגד ור"י דמטהר כתב האלפסי שם דאפילו בלא התקינו לפוק בו כו' ג"כ מטהר דלדידיה תלאו במגוד והניחו אחורי