באר היטב (עה"ת) קה

ואעפ"י שנחשב אב לטמא בגדים וכלים מ"מ אינו מטמא גם בשעת משאו אדם וכלי חרס (זבים פ"ה מ"א) תוס' (ב"ב שם) וכן הדין בכל מטמאי אדם לטמא בגדים (זבים שם) ועי' (פ"ק דכלים)

שם יטמא עד הערב. משטבל עד הערב שמש נקרא טבול יום ומותר במע"ש ואסור בתרומה (יבמות ע"ד) ובכ"ד ואי איכא מיתה בזה כמו בטמא גמור שאכל תרומה דחייב מיתה כדלהלן פרשה כ"ב פסוק ט' וכמוש"ש עמש"ל פרשה י"ב פסוק ח' ודינו לענין מגע כדין שני שהוא פוסל בתרומה מפורש במס' טבול יום ובכ"ד וכל הט"י שוין בדינם פשוט בכ"ד ובמס' ט"י ומפורש ברמב"ם בהלכות אבות הטומאה פ"י ה"ב עפ"י התוספתא דפ"ק דטהרות ולענין קודש פלוגתא דתנאי (סוטה כ"ט ב' מעילה ח' ב') לאבא שאול הוה תחילה לר"מ שני ולחכמים בין בתרומה בין בקדשים אינו רק פוסל יש דברים שדינן בט"י קל מבשארי טומאות הדומין לו והן א) יש דברים חשובין חיבור לשארי טומאות ולא בט"י פ"ק דמס' ט"י ב) יש אוכלין דלא מק"ט כלל בט"י אף שמק"ט בשארי טומאות (שם ספ"ק) שמן שצף ע"ג יין ונגע ט"י בשמן לא פסל אלא השמן ריב"נ אומר שניהם חיבור זל"ז (מס' ט"י פ"ב מ"ה) ויש הרבה דינים בדיני חיבור ואינו חיבור מבוארין במס' ט"י והשמטתי מספרי זה. משקין היוצא ממנו כמשקין שהוא נוגע בהן (מס' טבול יום רפ"ב) עד הערב היינו עד הלילה ריש מס' ברכות ת"ר בין השמשות ספק מן היום ומן הלילה ספק כולה מן היום ספק כולה מן הלילה כו' ואיזהו בהש"מ משתשקע החמה כ"ז שפני מזרח מאדימין הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בהש"מ הכסיף העליון והשוה לתחתון זהו לילה דברי ר' יהודה ר' נחמי' אומר כדי שיהלך אדם משתשקע החמה חצי מיל ר' יוסי אומר בהש"מ כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וא"א לעמוד עליו (שבת ל"ד ב') ופי' התוס' דר' יוסי מספקא לי' בההיא כהרף עין הא דקתני פני מזרח מאדימין לאו היינו במזרח אלא במערב דהיינו פנים המאדימין את המזרח (שם ל"ה א') ופרכינן הא גופא קשיא אמרת איזהו בין השמשות משתשקע החמה כ"ז שפני מזרח כו' הא הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון לילה הוא והדר תני הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בהש"מ אמר רבה א"ר יהודה אמר שמואל כריך ותני איזהו בהש"מ משתשקע החמה כ"ז שפני מזרח מאדימין והכסיף התחתון ולא הכסיף העליון נמי בהש"מ הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה ורב יוסף אר"י אמר שמואל הכי קתני משתשקע החמה כ"ז שפני מזרח מאדימין יום הכסיף התחתון ולא הכסיף העליון בהש"מ הכסיף העליון והשוה לתחתון לילה ואזדו לטעמייהו דאתמר ושיעור בהש"מ בכמה אמר רבה אמר רב יהודה אמר שמואל תלתא רבעי מיל ורב יוסף אר"י א"ש תרי תלתא מיל ואיכא בינייהו פלגא דדנקא 3/4=9/12 -2/3=8/12=1/12 שזהו שיעור זמן כ"ז שפני מזרח מאדימין קידם כסיפת התחתון אמר רב יהודה אמר שמואל בין השמשות דר' יהודה כהנים טובלין בו לר' יוסי דבין השמשות דר' יוסי הוא בתר דשלים בהש"מ דר' יהודה ולפי"ז מבואר דיש בדברי רבי יוסי חומרא וקולא מדרבי יהודה חומרא דאינו אוכל בתרומה עד דשלים בין השמשות דידיה דמקמי הכי אסור משום וודאי וקולא דיכול לטבול עד בין השמשות דידיה התוס' שם ל"ה א' הוכיחו מהא דפסקינן שם הלכתא כר' יוסי לענין אכילת תרומה דבהש"מ דר' יוסי אינו מיד אחר בין השמשות דר' יהודה דמשום רגע אחת לא ה"ל למפסק הלכתא ולפי ענ"ד לק"מ דוודאי נ"מ גדולה יש בדבר כשנגע הט"י בתרומה באותה הרגע אם התרומה נפסלת או לא ומלשון הברייתא והש"ס משמע להדיא דהיינו מיד אחר בהש"מ דר' יהודה הקשו בתוס' דהכא איתא דמשתשקע החמה עד הלילה ליכא רק תלתא רבעי מיל ורבי יהודה גופי' אית לי' במס' (פסחים צ"ד א) דמשקיעת החמה עד צה"כ היה ארבע מילין וצה"כ הוה לילה כדאיתא ריש מס' ברכות וריש מס' פסחים וכדבעינן למימר קמן ותירצו שתי שקיעות הן תחילת שקיעה וסוף שקיעה והכא סוף שקיעה קאמרינן ושם בפסחים בתחילת שקיעה איירי ומתחילת השקיעה ע"ס השקיעה הוא שלשה מילין ורבעא מיל ועד צה"כ הוה ד' מילין ולשיטת התוס' התחלת בהש"מ הוא שלשה מילין ורביע אחר תחילת השקיעה אלא שצ"ע לפי ענ"ד בביאור כוונתם אם התחלת השקיעה לדבריהם הוא בסוף שש שעות אחר חצי היום ביום בינוני או דהתחלת השקיעה לדבריהם היא תלתא מיל ורביע קידם כלות שש שעות אחר חצי היום ביום בינוני שאז החמה יוצאת מהאופק שלנו ויש בזה עוד שיטות אחרות בזולת שיטת התוס' והעיקר המבורר לפי ענ"ד בלי שום ספק הוא שיטת החסיד זצוק"ל בספרו ש"א וכביאורו לש"ע סי' רס"א ובביאורו לש"ע יו"ד בהלכות מילה דליכא רק חדא שקיעה דהיינו במשוה היא בסוף ש"ש אחר חצי היום וכן אצלנו ביום ששוה עם הלילה ובימים הגדולים והקטנים הוא לפי חשבון הגדלת והקטנת היום לפי כל אופק ואופק ובריש מסכת ברכות כתבתי שצ"ע נידון שני מינוט חסר 1/6 מינוט ובהש"מ הוא מיד אחר השקיעה תלתא רבעי מיל ואז הוא תחילת צה"כ דהיינו שלשה כוכבים בינונים ומתחילת צה"כ עד סוף צה"כ היינו עד שיוצאין כל הכוכבים שוהה תלתא מילין ורביע מיל דהיינו סה"כ ארבע מילין כדאיתא (פסחים שם) א"ר יהודה אמר שמואל כוכב א' יום שנים בהש"מ שלשה לילה תנ"ה כו' אמר ר' יוסי לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים שאין נראין אלא בלילה אלא בינונים (שם ל"ה ב') והקשו התוס' שם עמוד א' ד"ה תרי תלתא מיל דא"כ במאי פליגי ר' יהודה ור' יוסי ותי' דפלוגתייהו מי המה הכוכבים הבינונים דר' יהודה מספקא ליה בכל הכוכבים שלאחר שקה"ח עד שהכסיף העליון אם הן בינונים או לא ור' יוסי ס"ל דכל אותן הכוכבים ל"ה בינונים אלא גדולים הן והחסיד ז"ל כתב דרב יהודה פוסק כר' יוסי ואליבא דידיה הוא דהדין כן דקאי אהא דאמר לפני זה הלכתא כר' יוסי לענין תרומה ועפ"י כ"ז מבואר דאחר השקיעה בזמן תלתא רבעי מיל הוא צה"כ דהיינו ג'