באר היטב (עה"ת) קג

פיגול מאי בית הפרסות רב אמר בית הפרשות ממש ר' חנינא אמר ארכובה הנמכרת עם הראש עור בית הבושת פי' רש"י בית הרחם של נקבה כמה כדי עבודה אר"ה א"ר ינאי ארבעה מילין (שם) כל שהוא יד ולא שומר טמא ומטמא ואינו מצטרף שומר אעפ"י שאינו יד טמא ומטמא ומצטרף (עוקצין פ"א מ"א) והיינו שיש יד ושומר להטהרה להתטמא דהיינו להכניס טומאה ויש יד ושומר להטומאה לטמא אחרים ע"י היד והשומר והיינו יד ושומר להוציא טומאה (חולין קי"ח א') אמר רב אין יד לפחות מכזית ואין שומר לפחות מכפול ורי"א יש יד לפחות מכזית ויש שומר לפחות מכפול (חולין קי"ח ב') בביאור הא דיש יד לפחות מכזית לפי"ד הסוברין דלקבל טומאת אוכלין לא בעינן כביצה כמוש"ל איירי שפיר לענין לק"ט ע"י היד ולפי"ד הסוברין דגם לק"ט בעינן כביצה למ"ד דיש נוגע וחוזר ונוגע כדבעינן למימר קמן איירי שפיר בשני חצאי זיתים ששניהם נוגעין בטהרה אלא שא' מהם או שניהם נוגעין ע"י היד ולמ"ד דאין נוגע וחוזר ונוגע כתבו התוס' שם דאיירי שהפחות מכזית מחובר לחתיכה אחרת וכשיאחז בהיד שהוא להפחות מכזית ינתק המותר דל"ה יד רק לפחות מכזית דין השומר להצטרף לכשיעור אינו רק לטמא טומאת אוכלין אבל לטמא אדם וכלים ליכא דין שומר להצטרף אבל מ"מ יש לו דין יד להוציא טומאה ע"י השומר כשיש בהטומאה עצמה כשיעור (חולין קי"ז ב' קי"ח א') העור הוה שומר להבשר שתחתיו העצמות הויין שומר למוח שבהן הטלפים הויין שומר הלכך העור והעצמות והטלפים מצטרפין לטמא טומאת אוכלין (חולין שם) הרוטב והקיפה והאלל והגידין והקרנים מצטרפין לטמא טומאת אוכלין (שם) מאי רוטב חלא דקריש (שם ק"כ א') פירש"י ליחה היוצאה מבשר שקורין גיניירא מאי קופה אר"פ תבלין (שם) מאי אלל ר' יוחנן אמר מחטקא (שם קכ"א א') פי' רש"י גיד השדרה והצואר והוא רחב ולבן וקשה מאד רל"א בשר שפלטו סכין וענין הצירוף הוא כשחישב על מקצתו לאכילה או כשמקצהו פלטו חיה דההיא מקצת וודאי חשוב אוכל (שם) קרנים אר"פ במקום שחותכין אותן ומוציאין דם שם. שני חצאי זיתים שנגע אדם בשניהם בבת אחת פלוגתא חולין קכ"ד ב') בר פדא אומר דר' ישמעאל דמתניתין שם עמוד א' ויובא להלן ג"כ ס"ל יש נוגע וחוזר ונוגע כחכמים דאהלות פ"ג מ"א לענין אוהל ור' יוחנן ס"ל דלר' ישמעאל שם אין נוגע וחוזר ונוגע כר' דוסא אהלות שם לענין אוהל ולרע"ק שם יש נוגע וחוזר ונוגע כמו לחכמים דאהלות שם לענין אוהל כל הנבלות מצטרפין לענין טומאה (מעילה ט"ו ב') והיינו לטמא אדם וכלים למאן דאמר יש נוגע וחוזר ונוגע ולמאן דאמר אין נוגע וחוזר ונוגע היינו לענין לטמא אוכלין ומשקין כמו שיתבאר להלן בדיני טומאת אוכלין ולענין דין משא דלהלן בזה בשני חצאי זיתים למאן דאמר אין נוגע וחוזר ונוגע רעק"א הנוגע והנושא את שבא לכלל מגע בא לכלל משא לא בא לכלל מגע לא בא לכלל משא ואע"ג דרע"ק לכו"ע ס"ל יש נוגע וחוזר ונוגע כנ"ל מ"מ נ"מ בשני חצאי זיתים מדובקין לעור ע"ש וכדבעינן למימר קמן או אליבא דמ"ד אין נוגע וחוזר ונוגע או דמכאן יליף דיש נוגע וחוזר ונוגע מיהו במת לכו"ע נ"ל דמצינו בו משא בלי מגע (אהלות פ"ב מ"ה מ"ו) וצ"ל או דמת חמור או דאתי לכלל מגע ע"י אוהל שדינו כמגע ואליבא דר' ישמעאלי פלוגתא דר' יוחנן ורשב"ל ר"י ס"ל דלר' ישמעאל דס"ל לדידיה אין נוגע וחוזר ונוגע לא ס"ל הנוגע והנושא ואף ע"פ שאינו מטמא במגע מכל מקום מטמא במשא כן היא סוגית הש"ס בתחילה שם ולבסוף איתא שם אמר עולא ב' חצאי זיתים שתחבן בקיסם אפילו מוליך ומביא כל היום כולו טהור מ"ט בעינן נושא והוא דנושא בבת אחת (שם קכ"ד ב') פי' שינשאו זה ע"י זה ומשמע שם כמוש"ש דהיינו דאף למ"ד יש. נוגע וחוזר ונוגע מ"מ במשא אינו מטמא והא דר' ישמעאל ורע"ק מטמאין במשא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם כדאיתא במשנה שם וכמו שיתבאר להלן מוקמינן לה שם במרודד פי' שהשני חצאי זיתים מחוברין זל"ז ע"י רצועה דקה ופי' התוס' שם דהיינו באוחז בקטן ואין גדול עולה עמו דס"ל כמ"ד דבכה"ג אינו כמוה (עוקצין פ"ג מ"א) והובא (חולין קכ"ח א) ע"ש תו איתא שם כתנאי אחד הנוגע ואחד המסיט ר' אלעזר אומר אף הנושא אטו נישא לאו מסיט הוא אלא לאו ה"ק אחד הנוגע ואחד המסיט בלא נושא ואתא ר"א למימר והוא דנושא ומאי אף אימא והוא דנושא ופירש"י ותוס' דהיינו ברייתא בשני חצאי זיתים ונ"ל דהא דלא אמרינן להיפך דת"ק והוא דנושא קאמר ורא"א אף הנושא ואינו נושא משום דא"כ ה"ל עיקר חסר מן הספר ועי' תוס' שם אבל הרמב"ם והתוי"ט והא"ר במס' (זבים פ"ה מ"ג) דעתם דהיינו מתניתין דשם בשינוי קצת בלישנא דת"ק דשם או דהיינו משנה ז' דבשם ולפי"ז האי כתנאי דהכא לא קאי כלל אהא דב' חצאי זיתים אלא דעיקר דין היסט בלא משא הוא בפלוגתא ואין דבריהם נראין כלל לפי ענ"ד ויתבאר להלן בפסוק כ"ה ע"ש עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו עמא היה עליו כשני חצאי זיתים מטמא במשא ולא במגע דברי ר' ישמעאל רעק"א לא במגע ולא במשא ומודה רע"ק בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא ומפני מה רע"ק מטהר בעור מפני שהעור מבטלן (חולין קכ"ד א') במשנה אמר עולא אר"י לא שנו הא דביש עליו כזית טמא אלא פלטתו חי' אבל פלטתו סכין בטל א"ל ר"נ לעולא אר"י אפילו כתרטא א"ל אין אפילו כי נפיא א"ל אין ומסקינן דאיירי במרודד פי' רצועות או שטח בשר דק זמנין אשכחי' רב אושעי' לר' אמי דיתיב וקאמר לה אסיפא היו עליו שני חצאי זיתים מטמאין במשא ולא במגע אר"י ל"ש אלא פלטתו חי' אבל פלטתו סכין בטל ובביאור פלוגתייהו דר' ישמעאל ורע"ק פלוגתא בגמ' (שם ב') בר פדא אמר ל"ש אלא מאחוריו דאין שומר ויד לפחות מכזית אבל מלפניו יש נוגע וחוזר ונוגע והיינו לר' ישמעאל וכן לרע"ק וכמו"ש מקודם ור' יוחנן אמר דאף מלפניו לר' ישמעאל אין נוגע וחוזר ונוגע כנ"ל מיהו