באר היטב (עה"ת) ק

אינו דורס מדאסרינן שם בא בסי' א' משום פו"ע וכמו"ש התוס' שם ולפי שיטה זו ג"כ קשה דהא בסי' החדש שהוא א' מהניכרין לשיטת התוס' וידוע שאינו דורס מותר אף באינו מכיר עורב וצ"ל ג"כ כמו"ש מקודם לשיטת רש"י או דבאינו מכיר עורב בכ"ע אסור משום גזירה כמוש"ל בביאור המשנה לשיטת התוס'. שיטה ג) לשיטת הרמב"י בין שידוע שאין לו רק ב' סי' דהיינו דחד מינייהו הוא סי' דלא דריס בין שיש בו ב' סי' מהניכרין ומסופק בדריסה כשמכיר עורב ומינו טהור דהא ליכא שום עוף טמא בתורה שיש לו ב' סי' מהניכרים זולת עורב ולאינו מכיר עורב יש שטמא ויש שטהור כמו"ש מקודם לשיטת רש"י. ומעתה יש לבאר. ענין א) בביאור ד' סימני טהרה הנ"ל ובזה א) דורס פי' רש"י שאוחז בצפרניו ומגביה מן הקרקע מה שאוכל. והקשה ר"ת דהא תרנגולת ג"כ עושה כן ופי' ר"ת דורס ואוכל מחיים ואינו ממתין עד שתמות כההיא (דפסחים מ"ט וספ"ק דב"ק) והר"ן כתב שנועץ צפרניו בהבע"ח ודורסן והיינו דריסה ששנינו לענין טריפות. והתוס' לשיטתם דהי"ט עו"ט אין דורסין א"א להו לפרש דורס דהכא כההיא דטריפות דהא נץ דורס כמו ששנינו בר"פ א"ט ר' אלעזר בר צדוק אומר כ"ע החולק את רגליו טמא (חולין נ"ט א') במשנה. ופי' כל המפרשים משום דדריס ובגמ' ס"ה א' איתא ר"א בר"צ אומר מותחין לו חוט של משיחה אם חולק את רגליו שתים לכאן ושתים לכאן טמא שלש לכאן וא' לכאן טהור ר"ש בן אלעזר אומר כל עוף הקולט מן האויר טמא ואמר אביי קולט ואוכל קא אמרינן והיינו הכל משום דדריס. כתב בעה"מ עוף שחרטומו רחב וכף רגלו רחבה כשל אווז בידוע שאינו דורס וכ"כ הרשב"א והרא"ש אלא שיש מחלוקת אי בעינן תרווייהו או בחד מהני סגי. ב) אצבע יתרה פירש"י אצבע שאחורי הרגל וכן היא דעת התוס' (שם ס"ג א') ד"ה נץ עפ"י מה דבעינן למימר קמן וכתב הר"ן שאחרים אומרים שא"א לומר כן שעיקר הדריסה היא באותו האצבע והנשר שקורין אגולא יש לו אצבע זה אלא שאצבע האמצעי היא יתרה וגדולה מחברותיה נקרא אצבע יתרה וכ"כ הרא"ה הביאו הפר"ח. ג) זפק קטן יש לספק אי הוה זפק כמו"ש התוס' (שם ס"א א') ד"ה מפני וכמו"ש מקודם ד) קורקבן נקלף היינו הקליפה הפנימית הלבנה ואי נקלף בסכין ולא ביד נסתפקו בגמ' (שם ס"ב ב') אי הוה קילוף וע"ש ענין ב) הני כרזי דבי חולפא שרו ודבי כרבי אסירי אמר רבינא ומלקינן עלייהו משום שרץ העוף (חולין ס"ב ב') ופירש"י דהיינו מיני חגבים והתוס' פירשו דמיני עופות קטנים הן ואית בהו כל ד' סי' טהרה וזה תימא לפי ענ"ד דהא לא כתיב שרץ העוף רק בהולך על ארבע ולפי ענ"ד בעופות איירי אלא שבהני אין הסי' שלהן סי' גמורין. ענין ג) אחרים אומרים שכן עם הטמאים טמא עם טהורים טהור כמאן כר"א דתניא רא"א לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו אפילו תימא רבנן שכן ונדמה אמרינן פירש"י דומה להם במראיתו (שם ס"ה א') והיינו כשיש להסתפק בו ע"י סימני טהרה שלו באיזה מהעו"ט הכתובין בתורה ענין ד) אמר ר' יצחק עוף טהור נאכל במסורת (חולין ס"ג ב') וע"ש והיינו ג"כ באותן שיש להסתפק בהן בהעו"ט הכתובין בתורה ועי' מזה יו"ד סי' פ"ב ענין ה) בביאור כמה מיני עופות ובזה א) כתבו התוס' (חולין ס"ב ב') בד"ה מאי ספיקייהו דעוף שקורין קוונא קורקבנו נקלף ויש לו אצבע יתרה והדריסה בספק ומסתברא שהוא כוס או ינשוף שיש לו לסתות כאדם כדאיתא (נדה כ"ג א') בקריא וקיפופא והוא תרגום דכוס וינשוף. ולפי"ז מוכח דסי' החדש הוא זפק לשיטת התוס' ולהרמב"י צ"ל דאין להם אצבע יתרה דאיהו מפרש א"י כמוש"ל בשם הר"ן והרא"ה דלא כרש"י ותוס' ולרש"י צ"ל בהכרח דאין זה כוס וינשוף דהא לפירש"י אית להו גם הניכרין והר"ן כתב בשם הרמב"ן שהוא בדק בעופות שיש להם לסתות כאדם ואין להם אלא אצבע יתרה. ב) כתבו התוס' שם דעוף שאנו קורין אותו קורביל יש לו זפק ואצבע יתרה ולשיטתם לפי הנ"ל לפני זה א"א לומר שהוא עורב דהא יש לו סי' החדש וע"כ שהוא אינו דורס וטהור אם לא שנאמר דעוף הנ"ל באות א' אינו כוס וינשוף ויכול זה להיות מהי"ט עו"ט ואינו דורם אבל מ"מ א"א לומר עליו שהוא עורב לשיטתם שהרי לשיטתם עורב אינו דורס ואין לו רק סי' אחד מהניכרים אלא שלשיטת הר"ן והרא"ה יכול להיות שהקורביל אין לו אצבע יתרה רק זפק ויכול להיות שאינו דורס והוא עורב לשיטת התוס' ולשיטת הרמב"י אי יש לו אצבע יתרה ודורס הוא עורב או מינו ואם אין לו אצבע יתרה ודורס כיון שיש לו זפק ע"כ הוא או מהי"ט עו"ט או פו"ע דבסי' הישן ואם אינו דורס יכול להיות שהוא טהור. ג) כתב הר"ן דעוף שאנו קורין אותו קורב הוא עורב לרוב שחרותו ובניו יוצאים לבנים קצת כדאיתא (כתובות מ"ט) וצועק תמיד כמו"ש (ב"ב כ"ג) אפיקו לי קורקור מהכא ויש לו אצבע יתרה וקורקבנו נקלף וזה סתירה לשיטת התוס' דהעורב אין לו רק סי' אחד מהניכרין ואולי באמת אין לו אצבע שאחורי הרגלים שהוא אצבע יתרה להתוס' וצ"ל דקורב אינו. קורביל. ד) כתבו התוס' (שם ס"ג א') ד"ה נץ דעוף שאנו קורין אושפרויר וודאי דורס וא"כ אינו נץ לשיטתם וכתב הר"ן שאין לו רק אצבע יתרה בלבד והוא הנץ לשיטת הרמב"י ולשיטת התוס' צ"ל דאין לו שום סי' טהרה דאין לו אצבע שאחורי הרגלים שהוא אצבע יתרה לשיטתם דאל"כ תמוה מה הוא דהא ע"כ הוא מהי"ט עו"ט כיון שדורס ויש לו סי' טהרה וא"א לו להיות רק חד דפו"ע שבסי' החדש ואצבע יתרה אינו סי' החדש כנ"ל ה) נידון עוף אגולא עמש"ל ענין א' אות ב' ו) כתבו התוס' (שם ס"ג א') ד"ה נץ דקורא הוא טהור כדמוכח (חולין קל"ח ק"מ) ואינו קוקו שהוא טמא ודלא כפירש"י ז) כתב הר"ן שם דעוף הגס שהוזכר בר"פ א"ט הוא האוסטור ואין לו ג"כ רק אצבע יתרה והוא מינו של נץ ע"ש ח) כתב הר"ן בת היענה שנקראת בלשון חכמים נעמה כתב הר"ן שם היא אסטרוץ שאוכלת ברזל וזכוכית כדאיתא (שבת קכ"ח) והיא עושה אבל תמיד שאינה משוררת ולא משמעת קול כלל ואין לה רק קורקבן נקלף