אברהם יגל (על התנ"ך) צד

באוכלי שולחניך ובזה מדוקדק דברי רז"ל שאמרו במשנה מפני האורחים ומפני ביטול בית המדרש ולא קאמר מפני ביטול האורחים ובית המדרש משום דלגבי אורחים אינו תלוי בביטולם אפי' יש לו מקום פנוי כיון דבעל הבית רוצה לאכול בבית התבן צריך לפנות להם ג"כ כיון שצריך שיאכלו עמו על שולחנו. ועתה בנ"ד כיון דמרע"ה אורח אצלו בודאי שיאכל על שולחנו מפתו יאכל וידוע הוא צריך שיאכל מאותו השפע שיזון ממנו ה' וזהו מה שאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו לזה אמר מפני שהיה שם עם ה' לכך לחם לא אכל ומים לא שתה

לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב. בא להזהיר ישראל שידבקו ביראת השם כדי שיהיה ה' קרוב להם בכל עת שיצעקו בצרתם מיד נענים אמנם אם ב"מ יהיו רחוקי' מעבודתו ית' אף הוא יהיה רחוק מהם ואינם נענים ונראה להם שאינו שומע לצעקתם והיינו דאמר לא תעשון אתי אלהי כסף שאינו שומע ואינו עונה. שמעתיו מהרב הגדול מורי זקיני הרב הגדול אברהם הכהן ז"ל: פרשת משפטים

כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור. י"ל אמאי בור ראשונה מליאה והשנית חסר ונראה משום דאמרו לרבות כורה אחר כורה כמו שכתב רש"י ז"ל אבל בפתיחה ראשונה צריך בו כשיעור ולכך בא הבור שלו מלא לומר שהיה בו שיעור מלא אבל בכריה שהוא בסוף ל"צ לכך בא חסר לומר. אפי' אין בו כשיעור חייב כוון שהשלימו. שמעתי

שלש רגלים תחוג לי בשנה. י"ל דקאמר בתר הכי שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך ולמאי אתא קרא דשלוש רגלים תחוג לי דנראה שהוא יתר וגם הוסיף מלת לי דאין צריכה. ונראה משום דהי"ת מכח אהבתו קרא אותם בשמו הגדול כאמור ובשמי קראתיו לכך אמר תחוג לי לשמי כמו שדרשו גבי ויקחו לי תרומה ר"ל שלוש רגלים תחוג לשמי דצריך להקביל פני רבו ברגל דהוא קרוי בשמי ובא ללמדנו דאף למי שאיני יכול לעלות לרגל מחוייב להקביל פני רבו ועולה לו כאלו הקביל פני השכינה

ע"ש כי שמי בקרבו נראה לפי מ"ש הזוהר הקדוש דמטטרון נקרא נהר ר"ל שהוא שם אדני ה' גבורות עולים שכ"ה הסר ממנו ה' אלפין שהם רחמים ישאר ש"ך דינים ולכך אמר כי לא ישא לפשעכם והיינו דקאמר כי שמי בקרבו שהוא שם אדנות שהוא שמו של שם יהו"ה

ע"ש ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר. נראה דצריך הענן לכסות את ההר כדי שלא יכול משה לירד מן ההר וגם כשירד ה' אל ההר נתכסה בענן. והא דלא עלה משה אל ה' כיון שה' קרא אותו. הטעם משום שארבעים יום מוכרח משה לישב עם ה' כמו שאמר ויהי שם עם. ה' ארבעים יום ובאותן הימים היה ניזון עם ו' שהוא שפע רוחני ולכך הניחו ששה ימים בהר לבדו בתענית כדי שיהיה נקי מזוהמת אכילה ושתיה כדי לקבל שפע רוחני מה' ולכך ביום השביעי קרא אותו: פרשת תרומה

ועורות תחשים פירש"י ז"ל ולכך מתורגם. ססגונא תיבת ולכך אין לה מובן ונראה. כיון דשאין לו שם שבא אחר אדה"ר דקורא השמות לכך מתורגם ע"ש הגוונין שלו כיון שלא קרא שמו

ע"ש ועשית ארון אמתים וחצי אורכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קומתו. יש לשאול מאי שנא ארון דכולהו שבור יותר מכל הכלים ואפשר דבא להורות לנו דת"ח צריך להיות ענו מכל האישים דאע"ג דהוא חכם גדול ועשיר וזקן יותר מדאי אפ"ה צריך להיות ענו גדול. זו שרמז לנו התורה אפי' אמתים אורכו שיש לו אריכות ימים אפ"ה צריך לחשוב בדעתו שיש בידו חצי ארכו וג"כ אם הוא חכם גדול אמה רחבו שהוא כמו שאמר הכתוב ורחבה מני ים יחשוב שהוא חצי וג"כ בעל קומה שהוא עשיר כמאמר ואת כל היקום יחשוב בדעתו שהוא חצי: פרשת תצוה

ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך וכו'. י"ל באומרו ואתה תצוה שאינו בשום מקום ולא אמר ואתה תדבר כדרכו בכל מקום. ועוד מאי דקאמר ויקחו אליך ולא לי או ויקחו סתם ונראה משום דשכיח בפומייהו דרבנן לומר משה שפיר קאמרת וכתבו המפרשי' ז"ל כל ת"ח יש בו ניצוץ ממרע"ה אמנם אינו זוכה לזה לקנות לו הניצוץ הנז' כי אם יש לו ג' דברים האחת שיהיה לומד לשמה שהיא לשם השם שהיא השכינה ליחדא בבעלה ולא לשום פניה אחרת ב"מ אשר ע"כ טוב לומר ליקבה"ו קודם לימודו שנית לא ינהוג עצמו בתענוגי העה"ז כלל כמ"ש הכתוב אדם כי ימות באהל ג' צריך ללמדה לאחרים זהו עיקר ביאתו לעולם להשפיע להזולת. ז"ש ואתה תצוה לשון הצותה לבני ישראל ויקחו אליך ניצוץ משלך כדי שיזכו מתורתך ביראת השם ע"כ אמר בתנאי שיש להם ג' דברים אלו שמן זית זך שמן שהיא התורה ע"ש ושמן על ראשך אל יחסר כתית שיכתית עצמו בשביל התורה. למאור שילמדה לאחרים כאמור מור ובזה זוכה לשני עולמות כאומרו להעלות נר תמיד: פרשת כי תשא

למה ה' יחרה אפך בעמך וקשה מאי דאמר למה ה' יחרה אפך למה לא יחרה אפו כיון דלסוף ארבעים יום לתכלית התורה עשו ע"ז וכי מי שעושה השלום יבוא בחזקה. אלא משום דדרך המלכים לעולם לא יחרה אפם כי אם בדבר שאינו יכול לעשות אותו כרצונו כגון שעשה בנו דבר שחייב עליו מיחה וכיון שאינו יכול להורגו ודאי מתחמם ויעלה דמו לראשו ויחרה אפו. לכך אמר משה למה ה' יחרה אפך שאתה מלך מלכים ובידך לעשות חפצך ורצונך ואין מי שיעכב על ידך הלא ודאי משום שהם עמך וכיון שכן זכור לאברהם

ע"ש ילך נא אדני בקרבנו יש לשאול מה ראה משה לשאול שילך עמו שם אדני ולא שם הויה שהוא בעל הרחמים. ונראה משום דבפרשת משפטים א"ל הנה אנכי ושלח מלאך וכו' אל תמר בו כי לא ישא