עבודת הכהן ח

כל אחד שלו מסיני, וכ"ה אומר את הדברים כו' קול גדול ולא יסף ע"כ וכ"ה בירושלמי דפיאה (פ"ה) ובויק"ר (פ' כ"ב) ואפי' מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני ע"כ. ובמגילה (י"ט) וארחב"א א"ר יוחנן ועליהם ככל הדברים כו' מלמד שהראהו הקב"ה למשה דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שהסופרים עתידים לחדש ופירש"י דקדוקי סופרים שדקדקו האחרונים ממשנת הראשונים ע"כ וכ"ה בסנהדרין (ל"ח) וביק"ר (פ' כ"ו)

יעוי"ש

(ג) עבדי ה' הנאמנים, יודעים הם ומבינים, שכל הלומד בעיונים, וכתב חידושיו לזכרונים, והעמיק עשרת מונים, ובבקור גאונים שנונים, ונמצאו ישרים ובחונים, ולשכל האנושי מכוונים, מצווים אנחנו ממעונים, להוציא בדפוס בגליונים. ללמד בני ציונים, תורת רוכב שנאנים. כמ"ש בזוה"ק בהקדמת הזוהר ופ' ויחי ע"פ הדודאים נתנו ריח ועוד בכ"מ הפלגת חיוב ושכר המחדשים חידושין דאורייתא ומגלין לאחרים ונקראו שמים חדשים והוא בכלל לנטוע שמים וליסוד ארץ יעוי"ש, ובתדב"א סא"ר (פי"ח) לחדשיו יבכר אין שמחה מתחדש להקב"ה אלא ממה שישראל מחדשין בתורה יעוי"ש. ואם כי אמרו בשבכ (יב) אם הראשונים כמלאכים אנו כב"א כו' כחמורים כו' וכ"ה בירושלמי שקלים (פ"ה) וכה"ג בעירובין (נ"ג) יעוי"ש עכ"ז הענין הוא לולא דברי הראשונים לא היה בכחנו כלל להשיג מה שהשיגו והמציאו הם אמנם עכשיו שהנחילונו דבריהם, אז ע"י יגיעת הדור הבא. מוסיפים דברים ומחדשים באמצעות דברי הראשונים וכן בכל דור ודור מתחיל ממקום שסיימו הדור שלפניהם. ויש מה שנתקשה בדור שלפניהם ונתיישב היטב בדור שאחריהם והוא ע"ד מ"ש בחולין, (ז) מקום הניחו לו להתגדר. וכן בעירובין (ו) בקעה מצא בה וגדר בה גדר. וביומא (ע"ב) כתר תורה לכל מונח. וכבר הביא הרב. ר"י דילאן בהקדמת ס' מגלת אסתר ששאלו הפילוסופים לגדול שבהם הלא אנחנו מודים שהראשונים חכמו והשכילו יותר ממנו ואנחנו סותרים דבריהם והאמת אתנו כו'. השיבם הפילוסוף מי צופה למרחוק הננס או הענק הוי אומר מענק כו' ואם תרכיב הננס בצוואר הענק מי רואה יותר הוי אומר הננס לפי שעכשיו כו' יעוי"ש. וכעין זה נמצא ביבמות (צב) ועוד כ"מ אי לאו דדלאי לך חספא לא משכחת מרגניתא תותא, וכבר נודע מ"ש הגאון קצוה"ח בהקדמה עפ"י דברי הר"ן בדרשותיו שמחסד עליון נמסר לנו תורת אמת כפי הכרעת שכל האנושי לא כמו שהוא בשמים וכמ"ש בב"מ (נט) אין משגיחין בב"ק וכן שם (פ"ו) גבי ומי שכיון כמה פעמים לד' הראשונים דאינהו קשוט ותורתן קשוט שהשיגו כל מה שיש בשכל האנושי האמיתי להשיג עליו חובה ומצוה לחדש באורייתא ולהפיצם בישראל שמעו נא אחים ורעים, יראי ה' נכבדים ושועים, סורו נא מעל, אהלי הטועים. ודברי סכלותם אל תהיו שומעים, פנו נא אל אבירי הרועים

(ד) שמעו נא דברי הגאון החוקר מוהר"י מוסקאטי, וז"ל שאם היה באפשר לאדם עלות השמימה לראות בצבאות מעלה סדרם וישרם. לא היה מתענג בהשגתו עד שובו הנה לספר לחביריו את המראה הגדול ההוא ולהם יתן אומר צבא רב הגופים במלאכתם הכי נכבדת ע"כ וכ"כ רבינו הגדול הרמב"ם במו"נ (פי"א מח"ב) וז"ל שלא נקרא האדם שלם באמת מי שלא השפיע לאחרים. מזולתו את חכמתו ובעיקרים מאמר ג' (פכ"ה על הכתוב אל יתהלל כו' שלא יגיע א' מאלו לתכלית האנושי אם לא יצטרף המעשה שישפיע משלימותו לזולתו וזהו השכל וידוע אותי כו'. וכמו שלא יקרא הרופא על שם ידיעתו בסממני הרפואה בלבד כי אם ברפאותו את החולים כו' יעוי"ש. ועי' בחובה"ל שער אהבת ה' (פ"ו) וי"ל שמי שאינו מתקן אלא נפשו בלבד תהיה זכותו מעט ומי שמתקן נפשות רבות תכפיל זכותו. ועבס' נשמת חיים (פי"ב ופט"ז) וז"ל לא לעצמינו נולדנו כי האדם מדיני להטיב את חבירו מדת קונו יש בו ונעשה שותף במע"ב אשר ברא את עולמו לא לצורך עצמו ח"ו כ"א להשפיע מטובו. ועי' בעקידה (שער ק"ג) ובספר חסידים (סימן תק"ל) מי תכן את רוח ד' הקב"ה גוזר מי נעשה חכם ומה חכמתו וכמה ספרים יעשה יש שגוזר עליו שיעשה ספר א' או ב' וכן בתלמוד וכן לפתור קרייה וכן בסודות אחרים. וכל מי שגילה לו הקב"ה חכמה ויכיל לכתוב ואינו כותבה ה"ז גוזל מי שגילה לו שלא גילה לו אלא עבור אחרים דכתיב סוד ה' ליריאיו וכתיב יפוצו מעינותיך חוצה ע"כ. ומ"ש שאינו כותבה שבימי החסיד לא היה דפוס ועיקר לימודם היה, בספרים כתובים כנודע. וגרסינן בסנהדרין (צ"ט) תניא היה ר"מ אומר כל הלומד תורה ואינו מלמדה עליו נאמר כי דבר ה' בזה ומצותו הפר כו' עוד שם ר' אליעזר אומר כל המלמד את בן חבירו תורה כאלו עשאו לדברי תורה שנאמר ועשיתם אותם. ובויק"ר (פכ"ב) למד ולא לימד אין לך הבל גדול מזה. ובמדרש קהלת ע"פ בבקר זרע זרעך שתלמידי ר"ע מתו שהיו עיניהם צרות ללמד לאחרים ובר"ה (כ"ג) כל הלומד תורה ואינו מלמדה דומה להדם במדבר יעוי"ש. ובסוכה (מ"ט) תורה ללמדה הוא תורה של חסד ובכתובות (נ') וצדקתו עומדת לעד זה הלומד תורה ומלמדה לאחרים ובמדרש משלי (ה) כל המונע תורה ואינו מלמדה מלאכי השרת מנקרין אותו ככברה. ובילקוט שה"ש דף (קפ"א) הלומד תורה נוטל חלק אחד והמלמד נוחל חמשה חלקים. ומי לא יזדעזע יחרד ויגור במורא ופחד על כל הדברים

האלה

(ה) אחינו שומרי אמונים. סוחרי ארץ וקנינים. בבתי המרכולת חונים. אוהבים תורה מהונים. ומכבדים לומדיה במשענים. עזר ומתן ושלמונים. חסד וצדקת פזרונים. וספרי החכמים המעיינים. בחפץ לב קונים. בלי רעימת פנים. ראו שכרכם ממעונים. בדברי רבותנו המצויינים. דברים גבוהים ועליונים. בשכר המחזיקי'. הנאמנים. בעולם הבא צפונים. ובעולם הזה חנונים באהליהם שקטים ורעננים. נצורים ושמורים כאישונים מאושרים דשנים ורעננים. לבנים ובני בנים, וגדול שכר המחזיק כהלומד עצמו כמבואר ביו"ד (סימן רמ"ו) לדינא ובמדרש ב"ר (פ' צ"ט) הקדים זבולון ליששכר שזבולון עוסק בפרקמטיא ויששכר עוסק בתורה וזבולון בא ומאכילו לפיכך קדמו ועליו כתיב עץ חיים הוא כו' וכן משה אמר שמח זבולון כו' לימודו של יששכר שלך שאתה מסייעו כו'. וכ"ה בסוטה (כ"ח) גבי שמעון אחי עזריה שלמד תורה ע"י אחיו שעסק בפרקמטיא ומפרנסו לכך נקרא ע"ש עזריה אחיו. ובירושלמי דסוטה (פ"ז ה"ד) כי בצל החכמה בצל הכסף למד ולימד והיה ספק בידו להחזיק ולא החזיק עליו נאמר ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לא למד ולא לימד ולא היה סיפק בידו להחזיק והחזיק ה"ז בכלל ברוך כו' וכ"ה בויק"ר (פ' כ"ה) ובפסחים (נג) כל המטיל מלאי לכיס של ת"ח זוכה ויושב בישיבה של מעלה שנאמר כי בצל החכמה כו'. ובזוה"ק (פ' ויחי) מאן דסעיד למרא דאורייתא נטיל ברכאן מעילא ותתא כו' ובתדב"א (פ כ) המפרנס ת"ח ברכה נכנסת כו' תיכף לת"ח ברכה. וכמ"ש בברכות סג) ומה ארון כו' המארח ת"ח תוך ביתו ומאכילו כו' על אכו"כ ועי' בתדב"א (פ' כ"ז) ובכתובות (קי"א) ובשבת (קט) עשירים שבבבל מפני מה זוכין כו' וכן המסייע לת"ח להדפיס ספריו צדקתו עומדת לעד בכל עת שלומדין בו וכמ"ש בכתובות (נ) ע"פ זה דקאי על הכותב ספרים ומשאילן לאחרים. ובמנחות (קי) אמר רבא כל העוסק בתורה א"צ לא חטאת ולא עולה כו' ובמדרש שמו"ר (פ' לח) קחו עמכם דברים דברי תורה ואני מוחל לכם עונותיכם. ועי' זוה"ק (פ' קדושים) וכן בזוה"ק (פ' שלח) ובר"ה (י"ח) ותדב"א (פ"ה) שהתורה מכפרת כמו כל הקרבנות. ובסנהדרין (קב) אחאב מתוך שההנה ת"ח כיפרו לו מחצה. ועתדב"א סא"ר (פ"ו) וזוה"ק (פ' ויחי) וסוטה (כא) וברכות (ה) ושם (סג) ומדרש משלי (פ' כ"ד) ומ"ר דברים (פ"ד) וב"ר (פכ"ה) ובויק"ר (פ' ל"ה) שהתורה מגינה ומצלת ושומרת מכל שונא והיזיק ומרעין בישין וכחומה בצורה היא. וכבר נתבאר דהמחזיק הוא ממש כת"ח עצמו והשם לבו לכל הדברים האלה ויזכרם אשרי לו דברי המצפה ומיחל לתשועת ד' הלל דוד הכהן טריווש החובק"ק ווילקי בעהמ"ח ס ונגש הכהן