עבודת הכהן קמג

אדם והוצרכו לטובלה ע"כ. והשתא ר"מ אמאי מטהר גבי תינוק שנמצא בצד העיסה משום סמוך מיעוט שאין מטפחין בשרצים לחזקה דעיסה הא אפילו תינוק זה מן המיעוט מ"מ הא טמא ודאי ממגע אמו ולא טבלוהו. ולרבנן נמי אמאי צריכי לרוב מטפחין תיפוק להו דודאי טמא ממגע אמו. ועוד דאפילו היה תינוק זה רק ספק אם טבלוהו ממגע אמו ג"כ אית כאן חזקה לטומאה ממגע אמו נגד חזקת טהרה דעיסה וקם ארובא דמטפחין בשרצים גם לר"מ כמו"ש תוס' בנדה (יח) וחולין (פו) דלר"מ בחזקה ורובא נגד חזקה מודה יעוי"ש. ולשי' תוס' שם גבי תינוק בצד העיסה דתינוק ודאי טמא והרוב הוא בנגיעה בעיסה יעוי"ש א"ש. אבל לשי' רש"י צ"ע

ובהכרח עכצ"ל בזה דרש"י מפרש כפי יש מפרשים שם במהרמ"ל שכל הולדות היו טובלין מיד ביום א' ללידתן משום נגיעת אמן וזה המעשה של עין בול היה שאחר הטבילה ראתה והיו צריכין לטבול אותה פעם שנית כל יום ז' לראייתה משום נדה וזה הי' קודם לאמה ע"כ. ולפי"ז הא לרש"י ע"כ כל תינוק יש לו חזקת טהרה מטבילתו ממגע אמו. ולית כאן אלא א משום דרוב מטפחין בשרצים

אמנם לפי"ז לכאורה תיקשי להריב"ש דס"ל דב' חזקות נגד הרוב הוה מחצה למחצה. והא הכא נמי איכא תרי חזקות נגד הרוב חזקת טהרה דתינוק וחזקת טהרה דעיסה ואמאי אמרינן שם בגמ' דטעמא דרבנן דמטמאין הוא משום דרוב עדיף מחזקה אלמא דאפילו נגד שני חזקות נמי רוב עדיף ודלא כריב"ש

מיהו בזה י"ל דהא הק' התוס' שם בקדושין (פ) כיון דרוב עדיף א"כ אמאי ס"ל לר"י שם דאין שורפין וגם אמרינן שם בברייתא דתניא כותיה דר"י דעשו חכמים לתינוק כדבר שיש בו דעת לשאול ומשו"ה טמא. ואמאי עשוהו כדבר שיבד"ל. דהא אפילו הוה דבר שאבד"ל טמא מכח רוב. ותי' דרוב זה הוא רוב שאינו גמור ולא הוה אלא פלגא ופלגא. ומשו"ה טהור מה"ת כדין ספק בדבר שאבד"ל. רק חכמים עשוהו כדבר שיבד"ל וטמא מדרבנן יעוי"ש. הרי דיצא להם לתוס' דבר זה בדוחק לאוקמי' ברוב שאינו גמור. אך להריב"ש א"ש טפי דמוקי לה ברוב גמור ומ"מ הוה פלגא ופלגא משום דהוה כאן ב' חזקות נגד הרוב לשי' רש"י. ועי' תוס' יו"ט בטהרות (פ"ג מ"ח) שכ' דלשי' הנימוק"י ר"פ האשה בתרא ביבמות דלרבנן דר"מ אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה והוה פלגא ופלגא מיירי הכא ברוב גמור ומשו"ה אין שורפין לר"י דטהור מה"ת בס' שאבד"ל. והא דאמרי' בגמ' רוב עדיף לא עדיף ממש אלא כמו פלגא ופלגא ע"כ. וכה"ג כ' בחי' רשב"א ליבמות (קיט) דלדעת רבינו האי ורמב"ן אמרינן סמל"ח גם לרבנן דר"מ והא דגבי תינוק אמרינן מיעוטא כמאן דליתא ה"ק דלא חשיב מיעוטא להצטרף גבי חזקה לטהר אלא עדיין הרוב מכריע וטמא לתלות בלבד ולא לשרוף ע"כ

ומ"מ אכתי לא א"ש לר"ל דס"ל שם שורפין וע"כ דס"ל דרוב עדיף כפשטיה מה"ת ועדיף ממש. א"כ תיקשי לר"ל ממתני' דג' דברים דר"א בן פרטא שם בגיטין (כח) דמפרש לה הריב"ש משום דב' חזקות נגד ש הרוב הוה פלגא ופלגא. והכא נמי הא איכא ב' חזקות לשי' רש"י ומ"מ שורפין משום הרוב ולא הוה כפלגא ופלגא. ועוד דהא רש"י עצמו הא חזינן דלא ניחא ליה לפרש הכי. דהא מפרש שם אהא דאמרי' שם אלא איזו חזקה דלר' יוחנן שורפין כגון עיסה בתוך הבית ושרצים וצפרדעים מטפלין בה אם רוב שרצים טמאה דר"י מחלק דגבי שרצים רובא דאיתא קמן הוא ובתינוק רובא דליתא קמן יעוי"ש. והשתא אמאי נדחק לפרש כן. דאי משום שרוצה לפרש ברוב גמור ודלא כתוס'. הא לשי' הריב"ש החילוק מבואר שפיר דבשרצים ליכא תרי חזקות כדאיתא בתינוק א"ו דרש"י ע"כ לא ס"ל כריב"ש

עוד יש לעמוד בזה מהא דאמרי' בנדה (יח) א"ר יוחנן בג' דברים הלכו בו חכמים אחר הרוב כו' ותו ליכא והא איכא תשע חנויות כו' והא איכא תשע צפרדעין כו' והא איכא הא דריב"ל עברה נהר והפילה מביאה קרבן ונאכל הלך אחר רו"נ ורו"נ ולד מעלי ילדן כו' ע"כ. וכתבו התוס' בד"ה אחר הרוב וז"ל הכא איכא חזקה נגד הרוב דבהמה בחזקת איסור עומדת וגבי ט' צפרדעים נמי איכא חזקת טהרה דאי לא הוה חזקה נגד הרוב לא הוה פריך מידי דמצינן למימר דר"י לא חשיב אלא היכא דאיכא חזקה נגד הרוב ע"כ. ולפי"ז עכצ"ל דגם בהא דריב"ל איכא חזקה נגד הרוב. וכ"כ בשו"ת חכ"צ (סי' ק"ד) דבהא דריב"ל איכא ב' חזקות חדא העמד הולד על חזקתו שלא נתרקם ועוד דיש לאשה חזקת פטור שהיא פטורה מקרבן ע"כ ובתשו' נוב"י מהד"ת חיו"ד (סי' קפ"ח) חולק בנו של הנוב"י הגאון מהר"ש על החכ"צ בזה דהא הא דריב"ל אוקמינן בגמ' דנדה (כט) בהוחזק עוברה והיינו שיהא ניכר לכל העולם והוא לג' חדשים ובאופן כזה אין שום ספק אם נתרקם שבודאי נתרקם הולד רק שהספק הוא שמא צורת חי' ועוף הוא שפטורה מקרבן כו' ע"כ. ולפי דבריו לית כאן אלא חדא חזקה שהיא בחזקת פטורה מקרבן וכן האריך עוד בזה בשו"ת שיבת ציון (סי' מ"ו). אמנם הגאון בס' דברי חיים חיו"ד (סי' נ"ב) הרבה להשיב עליו ויישב כל מה שהערה בזה בנוב"י שם בדברים נכונים וחיזק דברי החכ"צ ומסיק דע"כ יש כאן בהא דריב"ל ב' חזקות שכ' החכ"צ אלא שיש רוב כנגד דרוב נשים מפילות ולד ולא רוח ואין מפילות טרם שנתרקם ומשו"ה חייבת בקרבן כו' ע"כ. ועפי"ז יש להק' להריב"ש דס"ל דרוב נגד ב' חזקות הוה פלגא ופלגא מה"ת. א"כ אמאי אזלינן בהא דריב"ל בתר רובא

אמנם עפ"י יסוד הדברים שהנחנו לעיל (פ"ח) בדין סמל"ח א"ש כל זה. דכבר הוכחנו דלא אמרי' סמל"ח אלא היכא דכשנולד הרוב כבר נולדה החזקה מקודם ובשעה שנולד הרוב כבר עמדה החזקה כנגד בזה מצרפינן מיעול"ח. דאכתי לא נתחזק הרוב שפיר לבטל המיעוט דליהוי כמאן דליתיה דתיכף מצא הך מיעוט את החזקה לאיצטרופי בהדיה. אבל היכא דכשנולד הרוב אכתי לא היה חזקה כבר נתחזק הרוב לבטל המיעוט ושוב כשבאה החזקה כבר נתבטל המיעוט מקודם ולא מצי תו לאצטרופי להחזקה. ועפי"ז א"ש דהא עכצ"ל בזה דכמו דר"מ ס"ל סמל"ח מה"ת ה"נ לרבנן אע"ג דלא אמרי' סמל"ח מה"ת אלא מדרבנן. וכמו"ש