עבודת הכהן קלז

מרובא דעדיף מחזקה. ואהא שפיר מתרץ לה דנגד ב' חזקות לא עדיף רובא וה"נ כיון דמצרפין חזקה דבעל להאשה. ולענין האשה לא משגחינן בריעותא דבעל כיון דלא אתרעאי בגופה. ומשו"ה לענין האשה מיחשיב חזקה דבעל כמו חזקה שרירא דלא אתרע ושפיר הוו הכא ב' חזקות: פרט ו

בחולין (מג) גרסינן אמר עולא ישב לו קוץ בושט א אין חוששין שמא הבריא ולעולא ע"ש מספק דרוסה ומשני קסבר אין חוששין לספק דרוסה ומ"ש מב"ח אחת חלב ואחת שומן ומשני התם אתחזק איסורא ומ"ש משוחט בסכין ונמצא פגום ומשני התם אתייליד ריעותא ע"כ. והתוס' כ' שם וז"ל ולקמן (נג) פסקינן דחוששין לספק דרוסה וא"כ בישב קוץ בושט נמי חוששין וא"ת ואמאי לא נימא נשחטה הותרה כדאמרי' בפ"ק (ט) וכי סימא דשאני הכא דנולד הספק מחיים כו' וי"ל דשאני הכא דדרוסה שכיח טפי לאיסורא כו' עכ"ל. וכה"ג כ' התוס' ג"כ ביבמות (ל"א) יעוי"ש. והנה מסוגיא זו כבר עמדו האחרונים והרבו להשיב על הסוברים דלמאי דקיי"ל דניקב הושט לא מהני לה שחיטה והוה נבלה כמו"ש הרמב"ם (פ"ג משחי') וכ"פ בשו"ע יו"ד (סימן ל"ג). דלפי"ז בספק אי ניקב הושט הוה ספק נבלה וקיימא לה בחזקת איסור דא"ז. וכמו"ש הכרו"פ (סימן ל"ג) ושם (סי' ק"י) וכ"כ הפרמ"ג ליו"ד (סי' ל"ג) ועוד איזו אחרונים. והק' ע"ז דמסוגיא זו מבואר להיפך דהא ישב קוץ בושט הוה ספק נקוהו"ש דשמא ניקב גם החיצון ע"י הקוץ ומכשר ליה עולא וע"כ משום דמוקמינן לה אחזקתה דכשרה היא. וזה לא מהני דהא בחזקת איסור א"ז נמי קיימא והוה חזקה נגד חזקה. ואמרי' ג"כ שם בגמ' דב' חתיכות אתחזק איסורא משא"כ ישב קוץ בושט לא אתחזק איסורא הרי להדיא דספק נקוהו"ש לאו בחזקת איסור א"ז קיימא. וגם מתוס' שם מפורש יוצא דאי לאו משום דשכיח לאיסורא טפי הוה מוקמינן אחזקה שהיא כשרה ולא הוה ספק בשחי'. כ"כ הגאון חוו"ד (סי' ק"י) להק' מסוגיא זו ובשו"ת חת"ס חיו"ד (סי' כ"ד כ"ה) ועוד כמה מגדולי האחרונים והובא אצלינו בכלל ספק ניקב הושט יעוי"ש. והוכיחו מסוגיא זו דלא הוה ספק בשחיטה אלא כגון ספק שהה ספק דרס דהוה בשחיטה עצמה בזה קיימא לה בחזקת א"ז. אבל נקוהו"ש דהשחיטה נעשה לפנינו כהוגן רק שמא יש כאן נקב בושט שמעכב את השחיטה שלא יועיל לה לא שייך זה לחזקת איסור דא"ז. ואדרבה קיימא בחזקת כשרות דרוב בהמות כשרות הן

והנה אנחנו כבר ערכנו מערכה בכלל ספק ניקב הושט לבצר חומת שיטת הכרו"פ ודעימיה והוכחנו דאין לחלק בזה כלל בין ספק שהה ודרס לספק ניקב הושט והכל מקרי ספק אם נשחטה וקיימא בחזקת איסור א"ז יועי"ש מש"ש בזה בעומק סברא זו בדברים נכונים בעז"ה. אך לפי"ז צריך ליישב הסוגיא לשי' זו דספק נקוהו"ש הוה ספק בשחיטה

ולפענ"ד נראה דסוגיא זו בלא"ה תמוה גם אם נאמר דלאו ספק בשחי' הויא וצריך ביאור בזה. דהא אפי' לשי' האחרונים דס"ל דלאו ספק בשחי' מ"מ קשה הא דמשני דב"ח אתחזק איסורא משא"כ ישב קוץ בושט. לשי' הר"י ורשב"א ור"ן בפ"ק דחולין דס"ל כל ספק בטריפות ויש ריעותא לא מוקמינן אחזקה אם הספק שקול. וכתבו האחרונים בטעמו ש"ד משום דמחזיקין מאל"א א"כ הא גם ישב קוץ בושט הוה אתחזק איסורא משום דמחזיקין מאיסור לאיסור. גם תמוה דמיון הש"ס דפריך ומדמה לסכין פגום דהא התם ודאי ספק בשחי' הוא ומה דמיון הוא לישב קוץ בושט שאינו אלא טריפות בעלמא. ותו איכא לעיונא מה עלה בדעת המקשה דפריך ומ"ש מב"ח. בשלמא אי נימא דספק נקוהו"ש הוה בחזקת איסור דא"ז שפיר מדמה לי' ממש לב"ח אחת חלב ואחת שומן דאיכא חזקת היתר וחזקת איסור. ה"נ איכא חזקת כשרות דבהמה נגד חזקת איסור א"ז. והוה חזקה נגד חזקה כמו בב"ח אבל להסוברים דלאו ספק בשחיטה הוא ולית כאן רק חזקת היתר לבד לא דמי כלל לב"ח. ודקארי לה מאי קארי לה

אמנם עפ"י מה שנתבאר דחזקה נגד חזקה שנזדמנו ונזדווגו יחד וחזקה שניה עשויה לסלק חזקה ראשונה באופן דקמייתא אתרע ובתרא לא אתרע מדחה בתרייתא לקמייתא לגמרי וככל מה שנתבאר לעיל (פ"ב) עפי"ז א"ש סוגיא זו ברווחא. דלכאורה צ"ב סברת עולא דמכשיר לה על סמך החזקה והא קיי"ל דמשעה שנולד הספק ע"י לידת ריעותא לא מוקמינן תו אחזקה כמו"ש תוס' בכתובות (כג) בזרק קדושין ספק קרוב לה או לו דאתרע חזקת פנויה וכן כתבו תוס' בנדה (ב) וחולין (י) לענין סוטה דמשעה שקינא לה ונסתרה אתרע חזקת טהרה דידה. וכ"כ תוס' בפסחים (צ"א) לענין מפקח הגל מן האדם ספק חי ספק מת לא מוקמינן לי' אחזקת חי דמשעה שנפל הגל אתרע חזקתו וכמו שהובא ג"כ לעיל (פ"ב) וה"נ בישב קוץ בושט בעינן למימר דמשעה שישב הקוץ אתרע חזקת כשרות דידה. ומ"ש מנפל הגל על האדם דאמרי' משעה שנתחדש על הדבר מקרה שראוי לסלק החזקה וספק אם סילקה תו לא מוקמינן אחזקה. ה"נ בישב קוץ בושט ג"כ יש בכח הקוץ וראוי לנקוב הושט מעבר לעבר ולסלק חזקת כשרותה ויש ספק אם סילקה אם לא תו לא מוקמינן אחזקה. וכבר עמדנו בזה בכלל ריעותא מחיים ו והארכנו קצת בזה

ולכן נראה דהא דס"ל לעולא דאין חוששין. הוא משום דהכא לא דמי לכל ספק הנולד ע"י מקרה שראוי לשנות דהוה ספק שנולד ע"י ריעותא. דשאני הכא דלית כאן ריעותא כלל. דדוקא כגון נפל גל על האדם ספק אם הוא חי או מת וכן זרק קדושין לפנויה ספק ק"ל שכ' התוס' בכתובות דאתרע חזקת פנויה וה"נ בהא דלעיל בחולין (מב) בטריפות דנפולה דעיקר טריפותו היא מפני הספק שמא נתרסקו אבריה וכן לקמן (נג) בהכה בהמה במקל על השדרה דטריפה מספק שמא נפסק חוט השדרה. וכן לקמן (נ"ו) בהכתה חולדה על ראשה דצריכה בדיקה שמא ניקב קרום של