עבודת לוי צג

בחולין (דף ל"ה) והנה רש"י בחולין שם פירש דשייך דם חללים אפילו גבי בהמה והתוס' שם הקשו על פירוש רש"י מהא דאמרינן בשבת (דף קמ"ג) דדם מגפתה של בהמה אינו מכשיר דאמרינן שם לא אם טמא חלב אשה שלא לרצון שכן דם מגפתה טמא יטמא חלב בהמה שלא לרצון שדם מגפתה טהור ואי שייך דם חללים גבי בהמה היה לנו לומר דגם דם מגפתה טמא דמה לי קטליה כולה ומה לי קטליה פלגא כמו דאמרינן בנדה (דף נ"ה) גבי אדם כה"ג דלכן דם מגפתה מכשיר משום דמה לי קטליה כולה ומה לי קטליה פלגא ע"ש עוד הקשו מהא דאמרינן בחולין (דף קכ"א) שונין ישראל בטמאה ועכו"ם בטהורה צריכי מחשבה והכשר ממקום אחר ע"ש ואמאי לא יהא ההכשר מחמת דם חללים מיהו רש"י שם פירש דלא מקרי דם חללים אלא ע"י גיסטרא ע"ש והיינו דשיטת רש"י דבשחיטה לא מקרי חלל והתוס' פליגי בזה על רש"י וסברי דבשחיטה נמי הוי חלל ע"ש ועיין רש"י (שבת קמ"ג) שכתב שם דגבי בהמה לא שייך דם חללים והיינו דבהמה לאו בכלל דם חללים וצ"ע דרש"י כתב כאן דשייך דם חללים גבי בהמה ומצאתי בראש יוסף שהעיר בזה. והנה לכאורה יש לעיין אי שייך דם חללים גבי בהמה א"כ למה לן קרא דעל הארץ תשפכנו כמים דדם שחיטה מכשיר הא בשחיטה ג"כ הוי דם חללים אולם לפי מה שכתב רש"י (בחולין קכ"א) דשחיטה לא הוי חלל דלא מקרי חלל אלא מן הצואר ע"ש כמו שכתוב לתת על צואר רשעים והנה שיטת הרמב"ם נ"ל דסבר דשייך דם חללים בין באדם ובין בבהמה והיינו הא דגלתה לן תורה בהא דדם חללים ישתה דדם הוי משקה בין באדם ובין בבהמה אלא דבזה יש לחקור בהא דעל הארץ תשפכנו כמים דמיני' מרבינן דם שחיטה דמכשיר מאי אתא לאשמעינן כיון דדם חללים דבהמה נמי מכשיר וי"ל לכאורה דלהכי בעינן הא דעל הארץ תשפכנו כמים לרבות דדם שחיטה הוה משקה כמו דם חללים דאי לאו הא דעל הארץ תשפכנו כמים הוי אמינא דדם שחיטה לא הוה משקה דשחיטה לא הוי דם חללים כמו שכתב רש"י הנ"ל דלא מקרי דם חללים אלא מן העורף ולא בשחיטה או דיש לומר באופן אחר דבאמת אי אין דם חשוב משקה אלא דוקא דם חללים ובשחיטה ג"כ הוי חלל ולא בעינן על זה שום ריבוי אלא דזה אתא לן לאשמעינן הא דעל הארץ תשפכנו כמים דגבי בהמה לא סגי לן בהא לחוד דדם חללים אלא דבעינן ג"כ היתר שחיטה על הדם כדי שיהא שם משקה על הדם לפי מה שכתבו האחרונים דשייך איסור אינו זבוח גבי דם והיינו דשייך היתר שחיטה בדם (ונפ"מ לענין דם שבשלו) וא"כ כיון דהשחיטה מהני על הדם ג"כ להתירו מאיסור אינו זבוח ולהחשיבו אוכל לכן יש לומר דלא מקרי דם משקה אלא דוקא דם חללים בשחיטה שיהא היתר שחיטה על הדם ואז שפיר הוה דם משקה ועיין בחולין (דף ל"ה) דאמרינן שם דלר"ש שחיטה מכשרת ולא דם הרי דשחיטה פועלת על הבשר להחשיבו אוכל כמו כן יש לומר דהשחיטה פועלת על הדם להחשיבו משקה והיינו משום היתר שחיטה דמהני על הדם להתירו מאיסור עשה דאינו זבוח והנה לכאורה עלה בדעתי שיש לתלות כ"ז בפלוגתא דתנאי (במכשירין בפ"ו) דפליגי שם תנאי בהא דדם שחיטה מכשיר אי דוקא בבהמה וחיה ועופות הטהורים או אפילו טמאים ג"כ מכשירין ע"ש וי"ל דמאן דאמר דוקא בהמה וחיה ועופות טהורין מכשירין סבר דהא דדם שחיטה הוי משקה הוי משום דמהני היתר השחיטה על הדם להחשב משקה והיינו דלא מקרי דם חללים משקה אלא בשחיטה ולכן דוקא בטהרה הוי משקה להכשיר משום דמהני היתר שחיטה אבל בטמאים דלא שייך היתר שחיטה לכן לא מכשיר דמם אבל מאן דאמר דאפילו דם בהמה וחיה ועופות הטמאים ג"כ מכשיר אף דלא שייך בהו היתר שחיטה י"ל דסבר דלא בעינן התר שחיטה והא דמכשיר דם שחיטה בבהמה וחיה ועופות הטמאים הוי משום דם חללים דבבהמה נמי שייך דם חללים לשיטת הרמב"ם וקרא דעל הארץ תשפכנו כמים אתא לאורוי לן דגם דם שחיטה הוי ג"כ בכלל דם חללים דלא נימא דלא שייך דם חללים אלא דוקא מן העורף כמו שכתב רש"י בחולין שם והיינו דסבר דאפילו גבי בהמה ג"כ הוי דם חללים משקה כמו גבי אדם ולא בעינן היתר שחיטה ובמ"א כתבתי ע"ד החידוד לתרץ בזה קושית המפרשים על הרמב"ם שכתב דדם הקזה הוי תולדה ודם שחיטה הוי אב וזה נגד המשנה דמכשירין דמבואר שם דדם שחיטה הוי תולדה ולא כתבתי כ"ז כאן מפני הדוחק והנה לכאורה תיקשה על הרמב"ם כל הנך קושיות שהקשו התוס' בחולין על רש"י שכתב דשייך דם חללים גם בבהמה וכיון דבארנו דשיטת הרמב"ם הוי ג"כ דשייך דם חללים גבי בהמה תשאר עליו כל הנך קושיות הנ"ל אמנם לפי מה שבארנו דשיטת הרמב"ם דבעינן תרתי היינו היתר שחיטה וגם דם חללים היינו דלא מכשיר דם חללים של בהמה אלא דוקא עם היתר שחיטה אבל דם חללים בלא היתר שחיטה אינו מכשיר והשתא א"ש דלא תקשה כל הנך קושיות היינו מה שהקשו התוס' אי שייך דם חללים גבי בהמה היה לנו לומר דגם דם מגפתו