עבודת לוי צ

השרץ מדם (ועיין בתוס' סנהדרין דף ד' ותוס' שבת ע"ז שחקרו בזה אי דם הוי כבשר או לא וכתבו התוס' בסנהדרין דדם חשיב גזעו מחליף) ועתה נבא לישב מה שהקשינו לעיל על הראב"ד שכתב בפ"ד מהלכות טומאת מת דרביעית דם שאינו מחובר אינו מטמא משום דכל עיקר דרביעית דם מטמא הוי משום נפש ולא הוי נפש אלא דוקא בזמן שהוא כולו ביחד ועל זה קשה מהא דמבואר כאן בש"ס דאם נשפך על הרצפה והיה מקומו קטפרס דאם איהל על כולו מטמא ואע"ג דאינו מחובר כל הדם כולו ביחד ולפ"ז א"ש והוא דמבואר באהלות בפ"ב דפליגי שם ר"ע ורבנן בדם של קטן שיצא כולו דר"ע מטמא בכל שהוא ורבנן סברי דבעינן רביעית (ועיין רמב"ם בפה"מ שם שכתב דסברת ר"ע כמו שיטמא גבי עצמות רוב בנין ורוב מנין אפילו דלא הוי בו השיעור המוגבל לעצמות כמו כן בכל דמו מטמא אפילו בלא היה בו רביעית) נמצא דלר"ע מטמא כל דם המת אפילו באין בו רביעית ולכאורה יש לומר דדם מטמא מחמת תרתי היינו בהיה בו רביעית דם מטמא מחמת נפש ובלא היה בו רביעית אז מטמא מחמת רוב מנין ורוב בנין והיינו כמו דמצינו רוב בנין בעצמות ה"נ אמרינן רוב בנין בדם וע"ש בלשון הרמב"ם שכתב וז"ל ור"ע יעמיד דם הקטן בפני עצמו ע"ש וכו' ולפ"ז א"ש דאין מהש"ס שום קושיא על הראב"ד והוא דהראב"ד לשיטתו דמפרש תירץ הש"ס כאן בכולו כאן במקצתו היינו כל דמו של שרץ ומקצתו היינו מקצת דם השרץ ועל זה מייתי הש"ס ראי' מהא דנשפך הדם על הרצפה והיה מקומו קטפרס איהל על כולו טמא איהל על מקצתו טהור מאי מקצתו אילימא מקצת דם והא אמר רבי חנינא רביעית דם שהגיס בה טהורה ועיין פירוש רש"י שכתב ואע"ג דגם בהגיס בה איהל על כולו אפ"ה טהור ואמאי קתני בברייתא דאיהל על כולו טמא אלא לאו ש"מ כאן בכולו כאן במקצתו ולפי פירוש הראב"ד א"ש דכולו היינו כל דם המת ומקצתו היינו מקצת דמו ולכן בכל דם המת אפילו בנשפך על הרצפה והיה מקומו קטפרס ג"כ טמא ואף דאינו מחובר משום דכל דמו מטמא לאו משום דהוי נפש אלא כמו רוב בנין כמו שכתב הרמב"ם בפה"מ הנ"ל. והנה לכאורה יש לעיין לפי פירש הראב"ד על הש"ס דמייתי ראי' דשאני בין כולו למקצתו מהא דרביעית דם אמאי לא מייתי מהא דאהלות שם בפ"ב דסבר ר"ע דדם קטן שיצא כולו טמא אפילו באין בו רביעית והיינו משום שזה כל דמו אמנם לפי מה שבארנו א"ש דלכאורה יש לעיין בכלל מאי מייתי ראי' ממת לשרץ אבל לפי מה שבארנו דברי הראב"ד עפ"י הקרית ספר להמבי"ט שכתב דהטעם דדם שאינו מחובר לא מצטרף לבשר הוי משום דבדם לא קרינא בהם ועל זה מחלק הש"ס דשאני בין כולו למקצתו היינו דכל הדם שפיר הוי בכלל בהם דהוי עצמיות השרץ ועל זה מביא שפיר הש"ס ראיה מנשפך הדם והיה מקומו קטפרם דהדם אינו מחובר ויצא מכלל נפש כמו שכתב הראב"ד בפ"ד מהלכות טומאת מת ואפ"ה באיהל על כולו היינו כל דמו של מת טמא והיינו כמו שבארנו דכל דמו הוי כמו רוב בנין והוי כמו עצמיות המת והכי נמי בשרץ כה"ג דכל דמו של שרץ הוי כמו עצמיות השרץ וזה ידעינן שפיר מהא דרביעית דם שנשפך על הרצפה והיה מקומו קטפרס דהדם לא הוה מחובר ואינו בכלל נפש דלכאורה יש לעיין כיון דכל עיקר דידעינן דדם המת מטמא הוי משום דריבה הכתוב בהא דנפש דאי לאו הכי הוי כמו כל משקה המת דקיימ"ל דטהור וכאן חזינן דאפילו באופן דלא איתרבאי בהא דנפש אפ"ה מטמא וע"כ כמו שבארנו דכיון דהוי כל דמו של מת הוי כמו עצמיות המת ויצא מכלל סתם משקה המת והוה כמו רוב בנין וכמו כן יש לומר ג"כ לענין שרץ אף דדם השרץ אינו מטמא בפירש ואינו מצטרף עם הבשר לכשיעור עדשה משום דהוי שני מינים אבל בכל דמו שפיר הוי כמו עצמיות השרץ ואף דבשרץ לא שייך רוב בנין דהא מבואר במ' חולין (קכ"ו) דעצמות השרץ לא מטמאין כלל והוי כמו בשר ומצטרף לכשיעור עדשה אבל במקצת דם השרץ שאינו מחובר אינו מצטרף עם הבשר כלל דהוי כמו שני מינים ואינו מצטרף להבשר לא מבעיא להנך דסברי דדם השרץ בפני עצמו אינו מטמא כלל אלא אפילו להנך דסברי דגם בפני עצמו ג"כ מטמא אלא דבעינן רביעית כדי שיקרש ויעמד על כזית עיין בקרית ספר (בפ"ד מהלכות מאכלות אסורות) מה שכתב ושיטת הש"ס הוי דוקא אליבא דר"ע דסבר באהלות בפ"ב) דדם קטן שיצא כולו טמא אפילו באין בו רביעית אבל שם יש לומר דכיון דהוי כל דמו הוי בכלל נפש אפילו באין בו רביעית ולכן אין מכאן ראיה לשרץ דלא מצינו ריבוי דנפש בשרץ אבל בנשפך הדם על הרצפה והיה מקומו קטפרס וכו' דלא הוי בכלל נפש כמו שכתב הראב"ד וע"כ דמטמא משום רוב בנין דהוי כמו עצמיות המת וכמו בשרץ נמי אף דלא שייך גבי שרץ רוב בנין אפ"ה י"ל דהוי כמו עצמיות השרץ ולפ"ז לא קשה מסוגיא זו על הראב"ד (ובמ"א תירצתי קושית התוס' במ' יומא דף פ"א שהקשו ל"ל קרא דרביעית דם הבא משני מתים מטמא הא קיי"ל כל ששיעורו שוה