עבודת לוי ו

הבנויות בקודש ופתוחות לחול תוכן חול וגגותיהם קודש בנויות בחול ופתוחות לקדש תוכן קודש וגגותיהם חול ע"ש ברע"ב שכתב בד"ה תוכן קודש לשחיטת קדשים הקנים ולאכילת קדשי קדשים ולהתחיוב עליהם משום טומאה. וראיתי מקשים על פירוש הרע"ב שכתב דחייבין על הלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש משום טומאה ומשוה טומאה לאכילה מהא דאמרינן בזבחים (דף כ"ו ע"א) תני תנא קמיה דרב נחמן כל העזרה היתה קפ"ז על רוחב קל"ה אמר ליה הרי אמר לי אבא כגון זה כהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וחייבין משום טומאה ומקשינן בגמרא למעוטי מאי אילימא למעוטי חלונות ועובי החומה ודלתות תנינא החלונות ועובי החומה כלפנים (ופירש רש"י ד"ה היה אורך קפ"ז על רוחב קל"ה כדתנן במסכת מדות למעוטי הנכנס ללשכות הבנויות חוצה לו ופתוחות לתוכו שלא נתקדשו בקדושת עזרה בשירי מנחה ושיר של פגעים ובאו"ת שמקדשין בהם את העזרה בהליכה סביב כדתנן בשבועות (דף ט"ו)( ואלא למעוטי לשכות ואי בנויות בחול ופתוחות לקודש והתנן תוכן קודש ומשנינן מדרבנן ומדאורייתא לא והתניא לשכות בנויות בחול ופתוחות לקדש מניין שהכהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ושירי מנחה ת"ל בחצר אוהל מועד יאכלוה התורה ריבתה חצירות הרבה אצל אכילה אחת אמר רבא אכילה שאני ומקשינן אבל לענין טומאה לא והתניא לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש כהנים נכנסין לשם ואוכלין שם קדשי קדשים ואין שוחטין שם קדשים קלים וחייבין משום טומאה ומתרצינן בגמרא לאו אמרת אין שוחטין תני נמי אין חייבין משום טומאה ע"ש בפירש"י מבואר להדיא מהאי סוגין דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דתוכן קודש לא הוי אלא דוקא לאכילה אבל לא להתחייב משום טומאה וקשה על הרע"ב במ' מעשר שני הנ"ל שכתב דחייבין על הלשכות משום טומאה. והנה שוב ראיתי בר"ש כאן בפ"ג שהביא תוספתא דמבואר להדיא דהא דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דתוכן קודש הוי לכל מילי בין לאכילת קדשים ובין לשחיטה ובין להתחייב משום טומאה ע"ש בר"ש במשנה ח' שהביא דבפרק איזהו מקומן מסיק בבנויות בחול ופתוחות לקדש דאין שוחטין ואין חייבין משום טומאה והאי דאוכלין לפי שהתורה ריבתה חצרות הרבה לאכילה ע"ש הרי דהר"ש העיר דסוגין דאיזהו מקומן הוי דלא כהתוספתא וכן בירושלמי כאן ראיתי פלוגתא בזה דאיתא הן דאת אמר תוכן קדש אוכלין שם קדשי קדשים ושוחטין שם קדשים קלים וטמא הנכנס לשם חייב (עיין במפרשים שם וברדב"ז שהביא בשם הגר"א ז"ל שפירשו דקאי אלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דתוכן קודש לכל מילי וחייבין ג"כ משום טומאה) ורב יהודא בשם רב אמר אין לוקין אלא על אורך מאה ושמונים ושבע על רוחב מאה ושלשים וחמש וכו' (פירשו שם בשם הגר"א דרב יהודה פליג על הא דאמרינן שם דחייבין עליהם משום טומאה ובא רב יהודא למעט לשכות דאין חייבין עליהם משום טומאה ע"ש) ולפ"ז לכאורה יש לומר על הרע"ב דאזל בתר התוספתא והירושלמי אבל קשה למה שביק גמרא דילן ואזל בתר הירושלמי לכן נ"ל לומר דשיטת הרע"ב דהסוגיא דאיזהו מקומן לאו אליבא דכו"ע הוי אפילו בתלמודא דילן לכן שביק לה הרע"ב ופירש כאידך מד"א דלכאורה יש להבין מה בין אכילת קדשים לטומאה כיון דגם באכילת קדשים כתיב במקום קדש יאכל בחצר אוהל מועד ואם הוי מקום קדש לאכילת קדשים כמו כן היה להיות נמי מקום קדוש להתחייב נמי משום טומאה משום האי רבוי שריבתה תורה ועוד יש להבין לפי מה שפירש"י גבי הא דאמרינן כל העזרה היתה קפ"ז על רוחב קל"ה למעוטי לשכות הבנויות חוצה לה ופתוחות לתוכה שלא נתקדשו בקדושת עזרה בשירי מנחה ובשיר וכו' מבואר דלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש לא נתקדשו בקדושת. עזרה א"כ היאך אוכלין בהן קדשים כיון שלא נתקדשו בשום קדושה. ונ"ל לומר לפי מה שבארתי לעיל גבי קדושת ירושלים דקדושת ירושלים דהוי מחמת הסמיכות אינה תלויה בקידוש ב"ד ושתי תודות אלא הוי מעצמה מתחת שהיא סמוכה כמו כן נ"ל דבעזרה הוי נמי שתי קדושות היינו חדא קדושת מחנה כמו ירושלים וערי חומה עיין רש"י זבחים *) (דף כד ע"א) ד"ה **( התוס' בזבחים (דף כ"ד) ד"ה הואיל ורצפה הביאו פירש"י שכתב וז"ל דוד קידשה בשיר ושתי תודות וכו' ואע"ג דשלמה בנה הבית דוד קידשה כדאמר לקמן בשמעתא כי קידש דוד וכו')**