עבודת לוי נא

כהגאון חסדי דוד ופשוט לו דאפילו למד"א דלא נתחלקה לשבטים אפ"ה היה ירושלים להם לבית דירה וחילו מהא דמבואר בירושלמי סוטה (פרק עגלה ערופה) על הא דתנן אין ירושלים מביאה עגלה ערופה בעי ערי מקלט מה הם אין תימר למחלוקת ניתנו מביאות עגלה ערופה ואין תימר לבית דירה אינן מביאות עגלה ערופה ופר"ח הביא מכאן מקור להרמב"ם שפסק דאין ערי מקלט מביאין עגלה ערופה וע"ש דהספק הוי נתחלקה לשבטים או לא מבואר דאפילו למד"א דלא נתחלקה לשבטים אפ"ה נתנה לדירה וכמו כן בירושלים נמי אפילו למד"א לא נתחלקה לשבטים שפיר דרו בתוכה יהודה ובנימין וא"כ אין לתרץ כנ"ל והשתא א"ש ג"כ מה שפסק הרמב"ם דקרן מזרחית דרומית לא היה לו יסוד אף דפסק דירושלים לא נתחלקה לשבטים דלפי הא הסוגיא דזבחים דאמרינן מ"ט מפני שלא היתה בחלקו של טורף מצי אתי גם למד"א לא נתחלקה לשבטים וממילא נשארה ג"כ קושית הלח"מ על הרמב"ם דמייתי ראי' מהקרא דמדחה הש"ס וצ"ע. והנה מדי עסקי בענין זה ראיתי שהעירו על שיטת רש"י בפרשה ויקרא בפסוק תקריבו את קרבנכם מלמד ששנים מתנדבים עולה בשותפות קרבנכם מלמד שהוא בא בנדבת צבור הוא עולת קיץ המזבח הבאה מן המותרות לשון רש"י וכתב על זה הרמב"ן וז"ל פירש הרב כן לומר שאם יתנדבו רבים להביא עולה עולת השותפין הוא מה בין שנים המשתתפים בקרבן לעשרה ואלף שנשתתפו בו אבל עולת קיץ המזבח הוא עולת צבור ואולי לדעתו עולת העוף שאינו באה נדבת צבור וכן השלמים שאמרו שאין הצבור מביאין אותן נדבה בכולן יכולין הרבים להתנדב בהן בתחלה דעולת השותפין נקראת ושלמי שותפין נקראת לא מעטו אלא שלא יביאו אותן מן הקופות ואפשר שנאמר שאם רצו צבור להפריש בתחלה לנדבה ויגבו אותה כאשר יגבו השקלים לתמידין ומוספים שתהי' נדבת צבור כעולת בהמה וכ"ז שיתנדבו בו רוב ישראל הוא נדבת צבור והוא העיקר עכ"ל ומבואר בזה דנחלקו בענין צבור דלשיטת רש"י אינו מיקרי קרבן צבור רק אם בא מן הקופות דהיינו מתרומת הלשכה אבל אם גובין בו בתחלה אין זה רק כעין שותפות רבים ולכן אף דאין צבור מביאין עוף ושלמים היינו רק מתרומת הלשכה אבל מ"מ מתנדבין בתחלה והרמב"ן סבר כי רוב ישראל הוא הגורם בדין קרבן צבור ואף שאינו בא מתרומת הלשכה ועל זה העירו מהא דמבואר ביומא (דף נ) דפר העלם דבר קרבן צבור נקרא אף דבתחלה הן גובין כמבואר במנחות (דף נ"ב ע"ש) אבל לדעתי נראה דשיטת רש"י לא הוי אלא דוקא ברבים שנשתתפו אין זה קרבן צבור כיון שאין הקרבן בעצמו קרבן צבור לכן חידש לן רש"י דאף שנשתתפו רבים אפ"ה אין זה קרבן צבור אלא קרבן שותפין כיון שאינו בא מתרומת הלשכה אבל בפר העלם דבר של ציבור כיון דהקרבן בעצמו הוא קרבן צבור דהא יחיד שעשה בהוראת ב"ד פטור מקרבן ממילא דהחיוב הוי מפני שהן רבים ולכן אינו נגרע שם צבור ממנו אפילו אם אינו בא מתרומת הלשכה ועיין בחגיגה (דף ו) דמבואר שם דכל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר שבטו של לוי שלא עבדו עכו"ם הן הקריבו אותה מבואר דנקרא קרבן צבור אפילו בלא בא מתרומת הלשכה (ועיין במל"מ בפ"א מהלכות תמידין ומוספים מה שהעיר שם על סוגיא זו ועיין בטו"א שם) וכן איתא בספרי פרשה בהעלותך ויעשו בני ישראל את הפסח בראשון וכו' בגנות ישראל הכתוב מדבר שלא עשו אלא פסח זה בלבד וכן הוא אומר הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ר"ש ב"י אומר ישראל לא היו מקריבים ומי היה מקריב שבטו של לוי שנאמר ישימו קטורה באפיך ואומר ויעמוד משה בשער המחנה ויאמר מי לד' וכו' ולוים לא עבדו עכו"ם (ע"ש במפרשי הספרי שכתבו בשם הזית רענן להמגן אברהם שפרש דר"ש ס"ל דאפילו פסח אחד לא הקריבו ישראל אלא שבט לוי הקריב פסח במדבר והא דכתיב ויעשו בני ישראל את הפסח דמשמע כל ישראל היינו משום דר' שמעון לטעמיה דאמר שבט אחד אקרי קהל עכ"ל הזית רענן ע"ש) והנה לפ"ז י"ל דאפילו מאן דאמר בתחלה גובין מצי שפיר סבר דפר העלם דבר הוי קרבן צבור ממש ושבט אחד איקרי קהל הוי כמו כלל ישראל וכן משמע לכאורה מהספרי הנ"ל וכמו שפירש הזית רענן הנ"ל דהא דכתיב בקרא ויעשו כל בני ישראל היינו שבט לוי למאן דאמר שבט אחד איקרי קהל ע"ש הנה בזה יש לישב מה שהקשה כבוד דודי והגאון האמתי מרן ר' משה מרדכי שליט"א אב"ד ור"מ דסלבודקא כעת בעה"ק חברון ת"ו בהא דאמרינן בזבחים (דף ד) בהא דיליף שם שינוי בעלים משינוי קודש דשינוי קודש ישנו בצבור כביחיד משא"כ שינוי בעלים לא שייך בקרבן צבור (ע"ש ברש"י דלא שייך בצבור שינוי בעלים משום שהכל בעליו) והקשה הגאון הנ"ל הא שפיר משכחת גם בקרבן צבור שינוי בעלים למד"א שבט אחד אקרי קהל וי"ב שבטים שחטאו מביאין י"ב פרים ושחט קרבן של שבט שמעון לשם קרבן ראובן הרי שינוי בעלים בקרבן צבור אמנם לפי מה שבארנו