עבודת לוי לג

ונ"ל דהנה בערי חומה מצינו בהו דמצורע משתלח מהן ומסבבין לתוכן מת והבית נחלט בה אחר י"ב חודש ושאר דינים והיינו משום שיש בהו שני ענינים קדושה ודינים. והא דמצורע משתלח ומסבבין לתוכן מת זהו מחמת הקדושה היינו קדושת מחנה (כמבואר בספרי הובא בר"ש פ"ק דכלים דיהושע קידש עיירות המוקפות חומה בקדושת מחנה ישראל ע"ש) [ועיין בירושלמי (דמגילה פ"א) דבעי שם הירושלמי חרב הכרך ונעשה של עכו"ם מהו (אם דינו כמוקף חומה לענין מגילה בט"ו) ולכאורה אינו מובן מה נפ"מ בזה שנעשה של עכו"ם וראיתי בבאור הגר"א (באו"ח סימן תרפ"ח) שכתב לבאר עפ"י דברי התוס' כתובות (דף מ"ה) דערי חומה שרובה עכו"ם בטלה ממנה קדושת ערי חומה ובעי אם קריאת המגילה בט"ו במוקפות חומה תליא בקדושת ערי חומה ואם בטלה קדושתה בטל דין קריאת המגילה ע"ש והנה זה אין לומר דבעיית הירושלמי הוי משום שנחרב החומה דזה אינו דהא קיי"ל אשר לו חומה אעפ"י שאין לו עכשיו חומה חשיב מוקף חומה כמבואר במגילה (דף ג') ע"ש] ולכן נראה לי לומר שיש לחלק בין קדושת ערי חומה ובין דיני ערי חומה היינו הדינים הנוהגין בערי חומה לענין שיהא הבית נחלט בסוף שנה ולענין חזרה ביובל והיינו דהא דאמרינן דאין בתי ערי חומה נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג הוי דוקא דינים השייכין בערי חומה תלוים ביובל ואינם נוהגים אלא בזמן שכל יושביה עליה אבל לא כן קדושת מחנה שיש בערי חומה לענין שילוח מצורעים זה אינו תלוי ביובל אלא בקידוש ב"ד ושתי תודות כמבואר בפרש"י ערכין (דף לב ע"א) והנה עיינתי בחידושי הרשב"א ועלה בדעתי שאפשר לכוון יסוד דברינו בדבריו ע"ש ברכות (דף ה עב) מה שכתב שם על קושית התוס' הנ"ל דשמא התם לא מיירי אלא לענין בתי ערי חומה ממש אבל לענין שילוח נוהגין עכשיו למאן דאמר קדשה לעתיד לבא ובמ' כלים שנינו ערי חומה מקודשת שאין זבין וטמאי מתים נכנסין לשם וגם מקצת מרבני צרפת פירשו לפני הרשב"ם ז"ל שאף בזמן הזה נוהג כן בארץ ישראל למאן דאמר קידשה לעתיד לבא ע"ש ונ"ל לומר דהתוס' לשיטתייהו לא מציא לתרוצי כתירוץ הרשב"א לפי מה שכתבו במ' ערכין (דף ל"ב) ד"ה יקדשו וא"ת מנ"ל דמצורע טעון שילוח מערי חומה וכתבו דגמרינן חוץ למחנה מושבו דכתיב ביה במצורע ממושב דכתיב בערי חומה דכתיב בית מושב עיר חומה ע"ש א"כ לשיטת התוס' ליכא לתרוצי כנ"ל לחלק בין שילוח מצורע ובין שאר דיני ערי חומה כיון דגמרינן בג"ש ואין ג"ש למחצה אולם לשיטת הרשב"א י"ל דסמך על הספרי זוטא (הובא בילקוט נשא תרצ"ט) דאיתא שם וישלחו מן המחנה וכו' ושם דבר אל בני ישראל לרבות ערי חומה לשילוח מצורע ע"ש מבואר דילפינן שילוח מצורע מהא ולא מהך ג"ש שהביאו התוס' ולכן שפיר שייך לחלק בין שילוח מצורע היינו בין קדושת ערי חומה לשאר דיני ערי חומה כמו שבארנו. והנה לפי מה שבארנו יש לישב דברי התוס' במ' מגילה (דף ה ע"ב) שלא תקשה עליהם קושית הטורי אבן שם דאמרינן דחזקיה קרי בטבריא בארבסר ובחמיסר מספקא ליה משום דחד גיסא שורא דימא הות ומקשינן בש"ס אמאי מספקא ליה ודאי לאו חומה היא דתניא אשר לו חומה ולא שור איגר סביב פרט לטבריא שימה חומתה ומשנינן לענין בתי ערי חומה לא מספקא ליה כי מספקא ליה לענין מקרא מגילה מאי פרזים ומאי מוקפין דכתיבי גבי מקרא מגילה משום דהני מיגלו והני לא מיגלו וכו' ע"ש בגמרא והקשה התוס' שם לעיל (דף ג ע"ב) ד"ה כרך וא"ת לקמן אמרינן דטבריא שימה חומתה אע"ג דאין לה דין ערי חומה מ"מ קורין את המגילה בט"ו דהם מוקפין חומה כיון דמגנא מן השונאים והכי נמי היה לנו לומר גבי כרך שישב ולבסוף הוקף כיון דמכסיא ומגנא שיהא קורין בט"ו וכתבו לתרץ וי"ל דשאני טבריא דכיון דחזינא דהקף ים מהני כהקף חומה, לגבי מגילה גם כן דין הוא שיקרא המגלה בט"ו שהרי הקף שלה קודם לישיבה והוי כשאר חומה דמהני בבתי ערי חומה אבל ישב ולבסוף הוקף לא מצינו בשום מקום דחשיב חומה שלה עכ"ל ועל זה הקשה הטו"א וז"ל ואיני יודע מאי קאמרי דהיכן מצינו דהיקף ים חשיב כהיקף חומה אדרבה לענין בתי ערי חומה שוה לישב ולבסוף הוקף דלא חשיב כהיקף חומה וכ"ת דהיקף ים חשיב כחומה לענין מצורע המשתלח חוץ לשלש מחנות ודוקא מעיר חומה משתלח כדתנן בפ"ק דכלים אבל ישב ולבסוף הוקף אין צריך שילוח דמנא לן לחלק ביניהם גבי שילוח וכו' ועוד הא כל עיקר שילוח מצורע בערי חומה גמרינן מדיני ערי חומה ממושב דכתיב בית מושב עיר חומה בערי חומה ואין ג"ש למחצה ע"ש ולפי מה שבארנו שפיר יש לומר דהתוס' כיוונו לומר דחשיב מוקף חומה לענין שילוח מצורע ושפיר יש לחלק בין דיני ערי חומה לשילוח מצורע כמו שבארנו לעיל וזה לא קשה הא אין ג"ש למחצה דיש לומר דהתוס' שם קיימא בשיטת הרשב"א הנ"ל דילפינן שילוח מצורע מהא דספרי דבר אל בני ישראל הנ"ל.