עבודת לוי לא

דנמצא באיזה מקום זאת הדרשה דבתרומה בעינן ביאת כולם עיין שם ולכאורה עדיין למה שביק הרמב"ם סוגיא דיבמות ואזיל בתר האי דרשה והק"א כתב דאפשר דהסוגיא דיבמות הוי למאן דאמר בערכין דבימי עזרא עלו כל השבטים דירמיהו החזירן ויאשיהו מלך עליהם ע"ש והיינו דגם בימי עזרא נמי הוי כיבוש וחילוק וזה דלא כדברי הבית הלוי הנ"ל שכתב דבימי עזרא לא היה כיבוש וחילוק ובעיקר קושית הגאון בשאילת דוד הנ"ל על דברי רש"י בב"ק ובחולין ראיתי בבית הלוי שעמד ג"כ על סתירה זו וכתב לתרץ באופן אחר לגמרי ע"ש ובשו"ת מהרי"א הנקרא יהודא יעלה כתב לתרץ דרש"י מספקא אליבא דרבי אי ס""ל קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא או לא וחילק בין תרומה לטבל משום דטבל הוי איתחזק איסורי ע"ש ויש להרהר עליו ואכ"מ ע"ש בחלק יו"ד תשובה ל"ז ועיין במל"מ בפ"ד מהלכות תרומות שכתב להוכיח דאע"ג דהרמב"ם פוסק דתרומה בזמה"ז דרבנן מ"מ בכל הספיקות דתרומה פוסק גם הרמב"ם לחומרא ויש לעיין בזה למה ומה נשתנה תרומה מכל שאר דרבנן ועיין בבית הלוי מה שכתב בזה להקל קצת והנה לפי מה שבארנו דשיטת הרמב"ם דבקדושת יהושע לא היה שום קידוש אלא כיון שנתמלא התנאי שנכנסו כל ישראל לארץ נעשה שלהם למפרע ובזה עצמה חלה קדושת הארץ מחמת הנתינה שנתן לאברהם אבינו א"ש מה שהעירו המפרשים על הרמב"ם שכתב בפ"א דתרומות דקדושת עזרא קידשה לעתיד לבוא אלא גבי תרומה שאני משום דבעינן ביאת כולם והקשו היאך חלה קדושת ארץ ישראל בימי עזרא לפי מה שכתב הרמב"ם בריש הפרק דלא חלה קדושה אלא בכיבוש מלך ורוב ישראל ובימי עזרא לאו כולהו סליק ולפ"ז א"ש דהרמב"ם לא כתב כ"ז אלא דוקא על כיבוש ראשון דלא היה שום קנין על הארץ אלא שקנו אותה מחמת הנתינה שנתן הקב"ה לאברהם ובזה חלה קדושת הארץ לכן בעינן דוקא שיתקיים כל תנאי הנתינה היינו שיהא כל ישראל וממילא כיון דבעינן כל ישראל בעינן גם מלך אבל בימי עזרא דלא נכנסו לארץ אלא בקנין פרטי שקנו את הארץ כמו שאר קנינים ולא באו מחמת קנין אברהם אבינו ממילא לא בעינן רוב ישראל. שוב ראיתי לרבינו המבי"ט בקרית ספר פ"א דתרומות שכתב וז"ל ונראה דבעינן מלך או נביא ורוב ישראל אפילו לכיבוש הארץ היינו בכיבוש ראשון אבל בכיבוש שני כיון שכבר קדשה ארץ ישראל אף על פי שבטלה כשגלו לא הוצרכו רוב ישראל אלא עזרא וסיעתו קדשוה ע"ש הרי שמחלק בין קדושה ראשונה לשניה אבל לא מטעמי וצ"ע בדבריו מה שכתב כיון שכבר קדשה הא אנן קיי"ל דקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבוא גבי קדושת הארץ ע"ש. והנה מדי עברי בין בתרי ענינים אלו ראיתי שהקשה הר"ן על הא דאמרינן במ' ר"ה (דף י"ג) עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ מהיכן הקריבוהו אם תאמר דעייל שליש ביד עכו"ם קצירכם אמר רחמנא ולא קציר עכו"ם והקשו לפי מה שכתב רש"י במנחות (דף פ"ג) דמביאין עומר מעבר הירדן ע"ש שכתב וז"ל כל הארצות כשרות כגון יהודה ועבר הירדן והגליל ע"ש) ועיין (בסנהדרין י"א) גבי הא דאמרינן שם דעל ג' ארצות מעברין את השנה כתב שם רש"י ג"כ דמביאין עומר מעבר הירדן ע"ש וא"כ קשה אמאי לא הביאו את העומר מעבר הירדן דישבו שם ישראל בני גד ובני ראובן ושפיר היה קצירכם. ועלה בדעתי לחדש דלא חלה קדושה על עבר הירדן כ"ז שלא נכבשה כל ארץ ישראל דעבר הירדן אינה אלא כמו תוספת על ארץ ישראל ולכן כ"ז שלא נתקדשה כל ארץ ישראל לא חלה קדושה על עבר הירדן כן עלה בדעתי לכאורה לפי שיטת רש"י שוב ראיתי להגאון חיד"א ז"ל בספר ברכי יוסף שהאריך הרבה בענין זה אי עבר הירדן נתקדשה בקדושת ארץ ישראל או לא והביא שם כמה ברייתות בתוספתא ות"כ והראה שיש כמה פלוגתות בזה והעיר ג"כ מסוגיא דר"ה הנ"ל ושוב הביא בשם כפתור ופרח שכתב דתרי עבר הירדן הוי חדא שהיא ארץ ישראל ממש והיא מגוף ארץ ישראל ע"ש וא"כ יש לומר דרש"י בכל הנך דוכתי כיון לעבר הירדן שהיא ארץ ישראל ממש ע"ש. עוד ראיתי מקשים על האי סוגיא דר"ה דאיך יכלו להביא עומר מארץ ישראל אפילו בלא הא דקצירכם ולא קציר עכו"ם לפי מה דמבואר בירושלמי שביעית הנ"ל דלא נתחייבו במצות הארץ עד שקנו כולה ע"ש וכאן הא עדיין לא נכבשה כל ארץ ישראל ואיך נתחייבו בעומר ולפי מה שבארנו דהקנין היה במה שזכה אברהם אבינו שפיר יש לומר דאף דעדיין לא נכבשה כל הארץ אפ"ה תכף שנכנסו ונעשה שלהם למפרע זה נקרא קנו כולה וזהו ג"כ פירוש הירושלמי עד שקנו כולה היינו שיכנסו כל ישראל אפילו כשעדיין לא נכבשה כל