עבודת לוי כז

היה ארץ ישראל להאבות מתנה החלטית אלא בתנאי שאם יקוימו ישראל את התורה כמו שכתב ויתן להם ארצות גוים ועמל וכו' בעבור ישמרו חוקיו וכו) א"כ כשחטאו בטלה חזקא אברהם אבינו ושפיר כתב הרמב"ם דקדושה ראשונה בטלה אבל קדושת עזרא דקנו את ארץ ישראל היינו שהחזיקו בארץ ישראל וקנו אותה כמו שאר קנינים ולא חלה קדושה מחמת הקנין כמו שבארנו לעיל דלא כולהו סליק כדרך שנכנסו בימי יהושע ממילא אי אמרינן דאין כיבוש עכו"ם מהני לקנות מישראל (עיין בדבר אברהם סימן י' מש"כ בזה) ממילא נשארה ארץ ישראל בקדושתה קודם חורבן אבל בימי יהושע שלא קנו ישראל את הארץ בשום קנין אלא אברהם אבינו כ"ז שהן בארץ שפיר כשגלו בטלה קדושת הארץ והנה הא דאמרינן קידושין (דף כ"ו) ישבו בעריכם אשר תפשתם במה תפשתם בישיבה ומזה ילפינן שם בגמרא דחזקה מהני ולפי דברינו לא עשו ישראל שום קנין בארץ בבית ראשון כבר כתב המהרי"ט שם דזה הקנין לא היה על ארץ ישראל בכללה לקנותה אלא היה לקנות כל אחד את חלקו כדי לברר חלק כל אחד ואחד מחבירו אבל בארץ ישראל לא עשו שום קנין וא"ש שיטת הרמב"ם. עוד ראיתי בפר"ד להמל"מ שהביא קושית הרא"ם מהא דמבואר באגדה הובא ברש"י פרשה לך גבי ויהי ריב בין רועי מקנה אברהם ובין רועי מקנה לוט שהיו רועיו של לוט רשעים ומרעים בשדות אחרים ורועי אברהם מוכיחים אותם על הגזל והם אומרים נתנה הארץ לאברהם ולו אין יורש ולוט יורשו ואין זה גזל והכתוב אומר והכנעני אז בארץ ולא זכה בה אברהם עדיין ע"כ משמע שכל זמן שהכנעני בארץ אינו זוכה בה ליטול מן הדין ותירץ שם דשאני התם שבאותה שעה לא היה לו זרע וה' אמר לאברהם לזרעך אתן וכל זמן שלא היה לו זרע הכנעני והפרזי היושב בה מתחלתה זוכה בה יותר מאברהם שרוצה לזכות בה עתה מכח זרעו אבל עכשיו שכבר נולד לו זרע וכבר זכה בה אעפ"י שהכנעני והפריזי קיים יכול ליטול אותה מן הדין ע"ש ולא נחה דעתו בתרוץ זה וכתב דמלשון בראשית רבה פרשה מ"א לא משמע כן ול"נ דלא קשה מידי עפ"י דברי התוס' הנ"ל במ' ר"ה דיש להם במה שזרעו וי"ל דגם כאן באגדה מיירי שהיו מרעין בהמתם בשדות אחרים ממה שזרעו וע"ז אמר והכנעני אז בארץ היינו כיון דהכנעני היה ע"כ זרעו הם ויש להם במה שזרעו שוב ראיתי במלבושי יו"ט שכתב להוכיח מאגדה דכ"ז שלא באו ישראל לארץ לא זכה אברהם אבינו בהפירות וכתב דהוי כמו מתנה גוף מהיום ופירות לאחר מיתה וה"נ גוף זכה מיד שנתנה הארץ לאברהם ופירות זכה מעת שבאו לארץ וע"ש שרצה להעמיס כן בדברי התוס' ר"ה שם במה שכתבו דיש להם במה שזרעו הכוונה דהפירות שייכין לעכו"ם קודם שבאו ישראל לארץ ובאמת לפי פירושו א"ש קושית הט"א במ' ר"ה שם מה שהקשה על התוס' שם דא"כ יהיה זה תלוי בברירה (ע"ש בטו"א ובקונטרס אחרון שם במה שפלפלו בדברי התוס' שם בהא בע"ז שם) אבל באמת זהו חידוש לומר כן וגם קשה לכוין כן בלשון התוס' ועיין במל"מ בפר"ד שם שהביא בשם מהר"ש יפה שפירש דהא דאמרינן בב"ר ג' מזבחות בנה וכו' א' לקנינה פירוש לזכות בה שיהיה לו קנין בארץ וכו' והנה לפי מה שבארתי דקדושת ארץ ישראל הוי משום שישראל יושבים בה (עיין תוס' במי כתובות דף מ"ה ע"ב ד"ה על פתח ב"ד שכתבו דהא דעיירות המוקפות חומה משתלחין מהם מצורעים כמבואר (במ' כלים פ"ק מ"ז) היינו דוקא בזמן שרובה ישראל אבל בזמן שרובה עכו"ם אין משתלחין משום שבטלה קדושת חומה ועיין עוד בר"ן פ"ק דמגילה גבי הא דאמרינן שם כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר לענין בתי ערי חומה והקשה דא"כ עיירות שכבשו בימי יהושע והיו מוקפין מנא ידעינן שהוקף ולבסוף ישב ותירץ דישיבת עכו"ם לא שמה ישיבה וא"כ מאחר שכיבשוהו מוקף חומה וישבו ישראל בתוכם הוי מוקף ולבסוף ישב ע"ש) והקנין והקדושה דא ודא אחת היא בזה יש לישב שיטת הר"ח דמפרש ירושה ראשונה היינו אברהם יצחק ויעקב שנייה ירושת יהושע וכו' והקשו התוס' מהא דאמרינן בפרק יוצא דופן דף מ"ז) דמפליג שם ר"י בין תרומה לחלה דחלה בזמן הזה דרבנן וא"כ קדושה שנייה ע"כ היא קדושת עזרא דבקדושת עזרא שייך לחלק בין תרומה לחלה משום דבאלה כתוב בבואכם וכי אסקינוהו עזרא לאו כולהו סליק עיין שם אם כן יש לומר דזהו דוקא לפי מה שביארנו דקדושת הארץ הוי משום שנכנסו לשם כל ישראל ונתקדשה הארץ וא"כ כיון שנתקדשה הארץ וקדשה לעתיד לבוא א"כ אפילו בימי עזרא דלאו כולהו סליק לא בטלה קדושת הארץ ושפיר חייבים בחלה אבל לפי שיטת הר"ח דירושת אברהם הוי ג"כ ירושה בפני עצמה אף דלא היו שם ישראל כלל הרי דקדושת הארץ אינה תלויה בישיבת כל ישראל עליה וא"כ ע"כ הא דבעינן