עבודת לוי כו

ישראל לארץ אף דלהבאת עומר בעינן ג"כ קדושת ארץ ישראל כמבואר בפ"ק דכלים דאמרינן ארץ ישראל מקודשת מכל ארצות ומה היא קדושתה שמביאין ממנה עומר וכו' וי"ל דתכף שבאו ישראל לארץ ישראל ונעשה שלהם למפרע בזה ג"כ חל קדושת ארץ ישראל דמיד שנתקיימה נתינת הקב"ה לאברהם בפועל חל ג"כ קדושה על הארץ וכ"ז היה בביאת יהושע דאז לא נעשה שום קנין כדי לקנות את ארץ ישראל אלא דנעשה שלהם מחמת שקנה אברהם להורישה לבניו י"ל דהקנין לא הוי אלא בשעה שקנו את כולה אבל בימי עזרא דאז בחורבן בית ראשון כבר פקעה קנין אברהם אבינו דהנתינה היתה כ"ז שישראל ישבו בה אבל בחורבן הבית כשגלו ישראל נפקע קנינם מן הארץ (והנה זה אין להקשות כיון דאמרינן דבכניסתן לארץ נעשה שלהם למפרע אפילו בשעה שישבו בה עכו"ם א"כ היאך פקעה קנינם מארץ ישראל במה שלקחוה עכו"ם מידם אח"כ דשפיר י"ל דתכף כשבאו ישראל לארץ ונעשה קנינם כשאר דברים וממילא שפיר יכולין העכו"ם לגזול מהם ולקנות בכיבוש דהנתינה לאברהם אבינו היה דוקא כ"ז שיהיו ישראל בארץ אז היא שלהם אבל לא בשעה שאין ישראל יושבין בה דאז פקעה קנינם מן הארץ) ולכן כאשר בא עזרא בבית שני הוצרך לקדשה מחדש בקנין חדש ולא נעשה שלהם בלא קנין כמו בימי יהושע משום דבביאת עזרא לא נתמלאה התנאי שנתן הקב"ה משום שלא היה ביאת כולם ועיין ברמב"ם בפ"א מהלכות תרומות שכתב וז"ל יחיד או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא ארץ ישראל כדי שינהגו בה כל המצות משמע דאינו נקרא ארץ ישראל אלא כשכבשו כל ישראל והיינו שנתינת הקב"ה לאברהם היתה דוקא בזמן שכיבשו אותה כל, ישראל לכן בימי עזרא דלא היה ביאת כולם שפיר היה עזרא צריך לקנין חדש היינו לקנות הארץ בחזקה כשאר קונה קרקע ולכן שפיר ראשון ראשון קנה כמו בכל מקום כשקונה קרקע ולא בעינן כל הארץ כולה כמו בימי יהושע והשתא א"ש דברי הרדב"ז הנ"ל שכתב דיהושע לא קידש ועזרא קידש בפה והקשינו לכאורה למה היה עזרא צריך לקדש כיון דלא קידש יהושע ולפ"ז א"ש דיהושע לא היה צריך לקדש בפה משום שנתקדשה מחמת זה שנעשה שלהם בקנין של אברהם אבינו וזה עצמו הוי קדושת ארץ ישראל אבל בימי עזרא שלא באו לארץ משום קנין אברהם אבינו דלא היה שם כל ישראל כמו שבארנו אלא קנה אותה בקנין פרטי לא שייך לומר דבזה עצמו יחול קדושת הארץ דקדושת ארץ הוי דוקא כששייכת לכל ישראל כמו בימי יהושע אז יש לומר דקדושת ארץ ישראל הוי בזה עצמו שהיא של כל ישראל אבל לא בזמן שלא קנו אותה אלא מקצת השבטים כמו בימי עזרא ולכן שפיר הוצרך עזרא לקדשה ג"כ בפה ואין אנו צריכין למה שכתב הרדב"ז אח"כ דלכן לא קדשה יהושע בפה משום שעתידה ליחרב אלא דלא קדשה בפה משום שלא היה צריך קידוש פה דקדושתה היתה מעצמה מחמת שהיא של ישראל כמו שבארנו. והשתא א"ש קושית הכ"מ על הרמב"ם מה שהקשה על מה שכתב הרמב"ם דלכן בטלה קדושת יהושע לפי שהיתה מפני הכיבוש וכיון שנלקחה מידיהם בטל הכיבוש אבל בימי עזרא לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולא בטלה והקשה הכ"מ למה לא נאמר גם בחזקה משנלקחה מידינו בטלה החזקה ועוד בקדושה הראשונה שנתקדשה בכיבוש וכי לא הוה שם חזקה אטו מי עדיפא חזקה בלא כיבוש מחזקה בכיבוש ולפ"ז א"ש דאין כוונת הרמב"ם לומר דבימי יהושע היה הקנין בכיבוש ולא בקנין חזקה דבאמת היה הקנין בחזקה שהחזיק בה אברהם ותכף כשכבשו ישראל את הארץ נעשה שלהם למפרע משום החזקה ולא היה שם קידוש אחר אלא דהקנין עצמו היה הקידוש כמו שבארנו לעיל כיון דנתקיים בזה הנתינה שנתן הקב"ה לאברהם וממילא לאחר חורבן בית ראשון בטלה קדושת הארץ כיון דנפקע קנינם מן הארץ כמו שבארנו לעיל דהנתינה לאברהם היתה כ"ז שישראל יהיו בארץ וממילא כשגלו מן הארץ בטלה קדושת הארץ ולא קשה קושית הכ"מ שהקשה למה בטלה קדושת הארץ בחורבן ראשון אטו מי עדיפא חזקה בלא כיבוש מחזקה אחר כיבוש ולפי מה שבארנו לא היה שם חזקה כלל וגם לא קנו בכיבוש קנין של אברהם אבינו ולא שייך לומר שהחזיקו אח"כ כיון שהיה שלהם למפרע בלא שום קנין לא שייך לומר דהתשמיש שהשתמשו בארץ יהיה קנין דאטו אם אדם משתמש בשלו יהא תשמישו קנין דאין קנין נתפס על דבר שהוא שלו וממילא לא שייך לומר שהחזיקו בארץ ולכן שפיר בטלה קדושת הארץ ומשום חזקה שהחזיק אברהם אבינו ליכא למימר דקדשה לעתיד לבוא ז"א דחזקת אברהם אבינו לא היה אלא על זמן שישראל יהיו בארץ ישראל אבל אחר שגלו לא שייך לומר דעדיין ארץ ישראל קנויה להם (וראיתי בספר מי נפתח שהביא בשם הרשב"א שכתב דאף דארץ ישראל מוחזקת מאבותינו מ"מ לא