עבודת לוי כה

עד שקנו כולה ואתם ראשון ראשון קונה ומתחייב וכו' מתבאר דבימי יהושע לא קנו אלא לאחר שכיבשו וחילקו וקנו את כולה ובימי עזרא כיון שנכנסו נתחייבו וראשון ראשון קונה ומתחייב וצריך לבאר מ"ש ביאתן בימי יהושע לביאתו בימי עזרא ולענ"ד דהנה איתא במס' חלה בפ"ב בפירות חוץ לארץ שנכנסו לארץ חייבין בחלה ושם בירושלמי הובא בר"ש אמרינן דמותיב רע"ק לר"א אין אתה מודה לי בשעה שנכנסו ישראל לארץ ומצאו קמחין וסלתות שהן חייבין בחלה ולאו גידולי פטור הן (פירוש וע"כ צריכין לומר משום דכיון שנכנסו לארץ אעפ"י שגדל בפטור חייב משום פירות חו"ל שנכנסו לארץ חייבין) אמר ר' אסי תמיהני איך רע"ק מותיב את ר"א והוא מקבל מיניה (פירוש איך מותיב את ר"א משעה שנכנסו ישראל לארץ) תמן עד שלא נכנסו למפרע ירשו דאמר ר"ה בשם רשב"נ לזרעך אתן אין כתיב כאן אלא לזרעך נתתי שכבר נתתי וע"ש בר"ש בפ"ב דחלה שם והנה לכאורה יש לעיין לפי מה דאמרינן (במ' כתובות דף כ"ה ונדה דף מ"ז) דאין חייבין בחלה בביאת שנים ושלשה מרגלים אלא בביאת כולם מאי מהני הא דלמפרע ירשו להן הא עכ"פ עדיין לא באו כולם ואף אם נימא דארץ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו הא מ"מ עדיין לא נתקדשה בקדושת הארץ לענין חיוב חלה ושפיר מוכרח מכאן דפירות חו"ל שהכניסו לארץ דחייבין בחלה ומה תמה ר' יוסי בזה דאיך מקבל ר"א מיניה. ונ"ל לומר דהנה אמרינן (בב"ב דף ק') דהלך בה לארכו ולרחבו קנה מקום הילוכו דברי ר' אליעזר וחכ"א אין הילוך מועיל כלום עד שיחזיק אמר ר"א מ"ט דר"א דכתיב קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה ורבנן התם משום חביבותא דאברהם הוא דקאמר ליה הכי כדי שתהא נוחה לכבוש לבניו מבואר דלר"א היה ההילוך קנין כמו חזקה והיינו דהקב"ה נתן את הארץ לאברהם לקנותה ע"מ דכשיכנסו בניו לתוכה תהיה שלהם למפרע וזה פירושה דמ"ד למפרע ירשו להם היינו דמיד שנכנסו ישראל בימי יהושע ביאת כולם הוי ארץ ישראל ירושה מאברהם אבינו למפרע דמוכרח הוא לומר כן בחזקה דאי למפרע לא חל לא יחול גם להבא דבכסף ושטר אפשר שיהא הקנין לאחר ל' אבל חזקה לאחר זמן הוי פקע קנינא כמבואר (בתו' קידושין ס"ג) ובכ"מ אלא דהתנאי הוא שרק בביאת כלל ישראל שהם בניו אז יחול הקנין והירושה למפרע. וכיון שכן בביאת כולם חל מעכשיו חיוב החלה על הפירות שגדלו גם קודם לכניסתם ושפיר תמה ר"י על רע"ק דהא תמן למפרע ירשו לכם וכן משמע מהא דאמרינן (במ' ר"ה י"ג) דאיבעיא לן בגמרא עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ מהיכן. הקריבו את"ל דעייל ביד נכרי והא קצירכם אמר רחמנא ולא קציר נכרי וכתבו התוס' שם ואע"ג דירושה להם מאבותיהם מ"מ יש להם במה שזרעו ע"ש מבואר דאי לאו הא. דיש להם במה שזרעו הוי שפיר קצירכם ואף שגדלו הפירות קודם שבאו ישראל שם והיינו כמו שבארנו דהקב"ה נתן את הארץ לאברהם אבינו להורישו לבניו ותיכף כשנתמלאה התנאי היינו כשבאו כל ישראל לארץ ישראל הוי שלהם למפרע והנה לכאורה קשה על דברי התוס' מהא דירושלמי הנ"ל דתמה ר"י מהא דלמפרע ירשו להם הא עכ"פ הפירות הן שייך לעכו"ם לפי דברי התוס' דיש להם במה שזרעו (ועיין בטו"א בר"ה) (וכבר העיר המ"למ בפר"ד כן על דברי התוס' ותירץ משום דגבי חלה לא איכפת לן אם הוא של עכו"ם או של ישראל דהא תנן בפ"א דחלה עכו"ם שנתנה מתנה לישראל עד שלא גלגל חייב ומשגלגל פטור הרי שאף שהקמח של עכו"ם מאחר שבא לישראל קודם גלגול חייבת ור"א פוטר פירות חו"ל שבאו לארץ אף שהיה הגלגול בארץ מאחר שהיו גידולו פטור דהיינו שנזרעו בחו"ל וע"ז השיב לו ר"ע מקמחין שמצא ישראל בכניסתם לארץ שחייבין אף דהוי גידולי פטור שהרי כשגדלו עדיין לא זכו ישראל בארץ וא"כ חשיבי גידולי פטור ואפ"ה חייבין בחלה מאחר שהגלגול היה לאחר שבאו לארץ ועל זה תמה ר"י ואמר דלא דמי משום דהתם לא חשיבי גידולי פטור משום דארץ ישראל מוחזקת להם דירושה היא להם מיד אבותיהם והרי זה כעכו"ם שנתן מתנה לישראל קמח וגלגלה ישראל דחייבת בחלה עכ"ל המ"למ והרבה יש להעיר עליו ואכמ"ל) והשתא א"ש החילוק בין קדושת יהושע לקדושת עזרא דלכן שפיר בביאת יהושע לא נתקדשה הארץ עד שקנו כולה וגבי עזרא ראשון ראשון קנה ומתחייב כדאמרינן בירושלמי הנ"ל דשאני ביאת יהושע מביאת עזרא. דביאת יהושע היא רק מחמת שנתן הקב"ה את הארץ לאברהם אבינו ובביאתן, לארץ בביאת כל ישראל שהם בני אברהם נתמלא התנאי ונתקדשה הארץ בקדושת ארץ ישראל למפרע משום שנתן הקב"ה לאברהם אבינו וסבר הירושלמי דהנתינה לאברם. אבינו היתה דוקא כשקנו כולה וממילא בשקנו כולה אז נתמלאה התנאי ונעשה שלהם למפרע משעה שנתן הקב"ה לאברהם אבינו וכן אז חל ג"כ קדושת הארץ למפרע (עיין בתוס' כתובות מ"ה ע"ב דאם אין רוב ישראל בעיר חומה בטלה הקדושה) ולכן שפיר משמע מהסוגי' דר"ה הנ"ל דאי לאו קצירך וכו' היו כשר לעומר הפירות שגדלו בא"י אפילו קודם שבאו