עבודת לוי כד

עבודה אבל בהגפת דלתות דהוי בלילה שלא בזמן עבודה היינו בזמן שירה זה אינו אלא מדרבנן ול"ק מגמרא ערכין שם אבל קשה לי מאד על הגאון הזה דא"כ היה להיות דכהן שעבד עבודת לוי ג"כ החיוב משום מניח עבודתו וחייב מיתה והרמב"ם פסק גבי כהן שעבד עבודת לוי דאינו אלא בלאו ועיין בשו"ת רדב"ז הגדול (סימן שני אלפים פ') מש"כ שם בדברי הרמב"ם בענין זה ובשו"ת רבינו חיים כהן ראפאפארט בהשמטות לאויא בהלכות כ' ע"ש. שמנה סימן די ענין קדושת הארץ בקדושה ראשונה ושניה הרמב"ם (בפ"ו) מהלכות בית הבחירה (הלכה ט"ז) כתב וז"ל ולמה אני אומר במקדש וירושלים קדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא ובקדושת שאר ארץ ישראל לענין שביעית ומעשרות וכיוצא בהן לא קדשה לעתיד לבוא לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה וכו' אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כיבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכיבוש ונפטרה מן התורה ממעשרות ומשביעית שהרי אינה מן ארץ ישראל וכוין שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השנייה הוא מקודש היום ואעפ"י שנלקח הארץ ממנו וחייב בשביעית ובמעשרות על הדרך שביארנו בהלכות תרומה עכ"ל. והנה עיין בהשגת הראב"ד מה שהשיג על הרמב"ם בזה והנה סברת הראב"ד מבואר בתוס' מכות (דף י"ט) ד"ה ואי סבר וזבחים (דף ס ע"ב) ד"ה מאי קסבר וכן מבואר ג"כ סברת הרמב"ם שם בתוס' הנ"ל וע"ש ג"כ ראיה לסברת הרמב"ם מהא דר"י בעגול בעגולים עולה וכו' ועי' עוד בתוס' שבועות (דף ט"ז) ותוס' מגילה (דף י') ותוס' יבמות (דף פ"ב) והנה הכ"מ הקשה כאן על הרמב"ם וכתב וז"ל ומ"ש הרמב"ם אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כיבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכיבוש וכו' וכיון שעלה עזרא וקדשה לא קדשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה וכו' ואיני יודע מה כח חזקה גדול מכח כיבוש ולמה לא נאמר בחזקה ג"כ משנלקחה הארץ מידנו בטלה החזקה ותו בראשונה שנתקדשה בכיבוש וכי לא היה שם חזקה אטו מי עדיפא חזקה בלא כיבוש מחזקה עם כיבוש וצל"ע עכ"ל הכ"מ. והנה כדי לתרץ קושית הכ"מ עלינו לבאר תחלה דברי הרדב"ז בפירושו על הרמב"ם (פ"א הלכות תרומות הלכה ה') שכתב כל שהחזיקו עולי מצרים ונתקדשה קדושה ראשונה כיון שגלו בטלה קדושתן שהקדושה ראשונה לפי שהיתה מפני הכיבוש בלבד קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא וכיון שעלו בני הגולה והחזיקו במקצת הארץ קדשוה קדושה שנייה העומדת לעולם לשעתה ולעתיד לבא וכו' וכתב שם הרדב"ז וז"ל וא"ת כיון שנתקדשה קדושה שבה להיכן הלכה ורבינו כתב לפי שהיתה מפני הכיבוש בלבד קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא ונראה לדעתו לפי שלא קידשה בפה אלא בימי עזרא ועדיין יש לשאול ולמה לא קדשה יהושע בפה ותהיה קדושתה לעולם וי"ל שיודע היה שעתידה ליחרב ואם וקדשה קדושת עולם לא תהיה תקנה לעניים בשביעית ומזה הטעם הניחו מקצת מקומות בלא קדושה בימי עזרא עכ"ל והנה דברי הרדב"ז צריכין ביאור הרבה ראשית כיון דחזינן בקדושת יהושע דסגי בלא קדושת פה למה קדשה עזרא בפה איזה צורך היה בקדושת פה וכן קשה דהא מבואר בדברי הרמב"ם (בפ"ו מהלכות בית הבחירה) הנ"ל דעזרא קידש בחזקה ולמה ליה גם קדושת פה וכבר העיר בזה בדבר אברהם (סימן י') ע"ש. ונ"ל דיהושע שפיר לא הוצרך לקדשה בפה אבל עזרא ודאי הוצרך לקדשה בפה והוא עפ"י מה דאמרינן בירושלמי דשביעית (פ"ו ה"א) דאיתא שם הקיש ביאתן בימי עזרא לביאתן בימי יהושע מה ביאתן בימי יהושע פטורין היו ונתחייבו אף ביאתן בימי עזרא פטורין היו ונתחייבו ממה נתחייבו ר' יוסי ב"ר חנינא אמר מדברי תורה נתחייבו דכתיב והביאך ד' אלוקך אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה, מקיש ירושתך לירושת אבותיך מה ירושת אבותיך מדברי תורה אף ירושתך מדברי תורה והטיבך והרבך מאבותיך אבותיך פטורים סיו ונתחייבו ואתם פטורים הייתם ונתחייבתם אבותיכם לא היה עליהם עול מלכות ואתם אעפ"י שיש עליכם עול מלכות אבותיכם לא נתחייבו אלא לאחר י"ד שנה שכבשו ושחלקו ואתם כיון שנכנסתם נתחייבתם אבותיכם לא נתחייבו אלא