עבודת לוי קמו

אין לומר דסמך על מה שהביא הא דמפרכסת אסורה לבן נח דאין דרך הרמב"ם להשמיט דבר המפורש בתלמוד לבן נ"ל לומר דהרמב"ם אינו מפרש דברי הש"ס כפרש"י ושיטת הרמב"ם הוה דהא דאמר רב פפא הוה יתיבנא קמי דרב אחא בר יעקב ובעיא דלימא ליה מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור וכו' זהו שייך דוקא על הבני מעיין ולא על כל הבהמה והיינו דשיטת הרמב"ם הוה דלא שייך מי איכא מידי אלא דוקא בדבר דלישראל שרי ולעכו"ם אסור לעולם והיינו כיון דלישראל שרי לעכו"ם אסור שייך מי איכא מידי אבל בדבר דגם לעכו"ם נמי שרי לאחר זמן אלא דלישראל שרי בזמן יותר קצר ולעכו"ם שרי בזמן ארוך כיון דאין שום חילוק לענין היתר בעצם הדבר אלא דהחילוק הוה בזמן בזה לא שייך מי איכא מידי ולפי זה יש לפרש הש"ס דאמר תניא דלא כרב אחא בר יעקב זה קאי על הבני מעיין והברייתא דאמר הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה חותך כזית בשר מבית השחיטה זה הוה נמי דוקא מהבני מעיין אבל בכל הבהמה לא ויש לומר דגם הש"ס מיירי בבני מעיין דוקא והבני מעיין שפיר מותרין לבן נח משום מי איכא מידי וכל הבני מעיין שייך שפיר סברת מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור דהבני מעיין יהיו אסורין לעולם דכמאן דמנחי בדיקולא דמי ואפילו לאחר מיתת הבהמה ישארו הבני מעיין באיסורן אבל בכל הבהמה מפרכסת לא שייך מי איכא מידי כיון דימתין עוד שעה עד שתמות הבהמה ואישתריה ועיין בפירש"י (חולין דף מ"ו) דמבואר להדיא דהא דתניא הרוצה שיבריא חותך כזית בשר מבית השחיטה מיירי בבני מעיין היינו בכבד ושאר בני מעיין וע"ש שהביא הש"ס דברכות (דף מ"ד) דאמרינן שם כל נפש משיב נפש וה"ה הא דתניא הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה דכתב שם רש"י משום דמעלי כדאמר לקמן הרוצה נמי מיירי בבני מעיין ועל הבני מעיין שייך שפיר הא דמי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור כיון דהבני מעיין ישארו באיסורן לעולם ובזה גם הרמב"ם מודה דאמרינן מי איכא מידי ובני מעיין אף דהוי כמאן דמנחי בדיקולא אפ"ה מותרין לבן נח גם לשיטת הרמב"ם משום הך סברה דמי איכא מידי ולכן שפיר לא הביא הרמב"ם הא דאין מזמנים עכו"ם על הבני מעיין דהבני מעיין שפיר מותרין לבן נח לשיטת הרמב"ם והנה זה אין להקשות דאפילו לפי דברינו דלא שייך מי איכא מידי אלא בדבר שנשאר אסור לעולם אבל בדבר שיהא מותר לאחר זמן לא שייך מי איכא מידי א"כ בחותך בשר מבהמה מפרכסת קודם שתצא נפשה אי אמרינן דמפרכסת אסורה לבן נח אז הבשר שנפרש מהפרכסת תהא אסורה איסור עולם לבן נח א"כ שייך שפיר מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור אמנם זה אינו דכיון דעל כל הבהמה, לא שייך מי איכא מידי מחמת דלאחר זמן יהא מותר לא שייך נמי מי איכא מידי על בשר הפורש מן המפרכסת דלא שייך מי איכא מידי כיון דהוה באקראי ותלה בדעת האדם ואינו בחיוב להיות כן לעולם לא שייך לומר משום מי איכא מידי אלא על הבני מעיין שייך שפיר מי איכא מידי כיון דיהיו אסורין לעולם וא"ש ולפי דברינו א"ש מה שהקשה החתם ספר בחלק יו"ד (סימן י"ט) היאך מותר למכור בצים לבן נח לפי שיטת הרמב"ם דלית ליה מי איכא מידי כמו שפסק גבי מפרכסת דאסורה לבן נח והיינו לפי מה שכתבו התוס' בחולין (דף ס"ד) דביצים הוה חידוש דשרי לישראל דאין לך דבר היוצא מן החי ושרי וא"כ יהא אסורין למכור ביצים לבן נח ולפי דברינו א"ש דגם שיטת הרמב"ם הוה דשייך מי איכא בדבר שיהא אסור לעולם א"כ ביצים כיון דבלאו הכי יהיו אסורין לעולם ושפיר מותר למכור ביצים לבן נח וא"ש ועיין בח"ס שם שהאריך בזה