עבודת לוי קיז

הבקר בזה שפיר הוי פסול לינה בנץ החמה דהא גם באיברים אי לאו דגלתה לן תורה מהא דכל הלילה אז הוי גם הן נפסלים בנץ החמה דסתם בוקר יאמר יותר על הנץ מעמוד השחר אמנם זהו דוחק לומר כן דע"כ פסול לינה דמי כיור הוי ג"כ משום דהוי קרבן וזה ילפינן משאר קרבנות ומהיכי נימא דהוי בהו זמן אחר פסול לינה עוד נ"ל לומר דלא קשה על הרמב"ם מהש"ס וגם מדברי עצמו לא קשה והוא עפ"י מה שכתב הקרית ספר (בפ"ה) מהלכות ביאת מקדש דפסול לינה דמי כיור לא הוי אלא מדרבנן כלינת ידים דפשיטא דלא הוי אלא מדרבנן ע"ש ועיין בש"מ זבחים (דף כ') שכתבו גם כן דפסול לינה במי כיור הוי מדרבנן משום דלא הוי אלא קדושת הגוף מחמת כלי שרת ולא קדושת קרבן ועיין בירושלמי פ"ב דיומא חלפא אמר כשם שאין הלינה פוסלת בידים כך אין הלינה פוסלת בכיור ע"ש א"כ יש לומר דעד כאן לא כתב הרמב"ם (פ"ה מהלכות ביאת מקדש) דפסול לינה הוי בנץ החמה אלא דוקא במי כיור אבל בכל שאר קרבנות שפיר הוי פסול לינה בעמוד השחר והיינו דגבי פסול לינה דמי כיור דלא הוי אלא מדרבנן י"ל דרבנן לא גזרו אלא דוקא עד הנץ החמה דאז הוי סוף לילה ממש ולא בעמוד השחר אולם כ"ז שייך דוקא במי כיור אבל במי החג י"ל דפסול לינה הוי מדאורייתא כמו כל הקרבנות דהוי קדושת קרבן ממש (עיין ירושלמי סוכה בסוף פרק לולב וערבה דאמרינן ר' פדת בשם ר' הושיעא מי סוטה נפסלין בלינה ר' אחא בשם ר' אבינא כל שאין ממנו למזבח אין הלינה פוסלת בו וכו' ע"ש) א"כ יש לחלק בין מי כיור למי החג ולפ"ז אי אמרינן דשאני מי כיור דהוי מדרבנן אין שום קושיא על הרמב"ם מהש"ס דזבחים (דף פ"ו) דעד כאן לא כתב הרמב"ם דפסול לינה הוי בנץ אלא דוקא במי כיור דהוי מדרבנן אולם עדיין לא העלינו ארוכה לדברי המרש"ל בסוכה שם שכתב דגם במי החג הוי פסול לינה בנץ החמה ושם פסול הוי דאורייתא. עוד נ"ל לתרץ שיטת הרמב"ם והמהרש"ל באופן אחר והוא דמהנך דוכתי משמע דשם בקר יאמר על הנץ יותר מעל עמוד השחר כמו שכתב הגאון בהתורה והמצוה ועיין אבן עזרא פרשה יתרו שכתב וז"ל דע כי בקר האמת הוא כזרוח השמש גם יקרא בקר כעלות עמוד השחר וזה יקרא על דרך מקרא בקר ונ"ל דשיטת הרמב"ם והמרש"ל הוי דשם בקר קאי על הנץ החמה יותר מעל עמוד השחר והא דפסק הרמב"ם בכל הנך דוכתי דפסול לינה הוי בעמוד השחר היינו משום דגלי קרא היא העולה על המזבח כל הלילה היינו משום דכתוב כל הלילה כמו שבארנו לעיל ואי לאו קרא דהיא העולה הוה אמינא דפסול לינה הוי בנץ החמה (ועיין מנחות ס"ח) ולכן נ"ל לומר מילתא חדתא לשיטת הרמב"ם והמרש"ל והוא דסברי כיון דגבי פסול לינה איכא תרי קראי היינו חדא דלא ילין חלב חגי עד בקר ועוד קרא היא העולה כל הלילה על המזבח עד הבקר דמחד קרא דהיא העולה כל הלילה מרבינן דפסול לינה הוי בעמוד השחר משום דכתיב כל הלילה ובעמוד השחר דלא הוי עוד לילה אלא דיצא מכלל לילה אף דעדיין לאו יום בהיר עכ"ז אמרינן דדוקא כל הלילה הוי על המזבח ומשם ואילך נפסל בלינה בעמוד השחר ומהא דלא ילין עד בקר חלב חגי דלא נזכר כלל לילה ושם הוי עד בקר היינו נץ החמה הרי דפסול לינה הוי בנץ החמה (ועיין בירושלמי בריש ברכות דאיתא שם תנא דבי ר' ישמעאל בבקר בבקר כדי ליתן תחום לבקרו של בקר וע"ש במפרשים שכתבו לפרש דתרי בקר הוי חדא מעמוד השחר ועדיין לא הוי יום ברור עד הנץ החמה כמבואר במגילה דף כ' דכל היכי דבעינן יום הוי בנץ החמה אלא דבדיעבד כשר מעמוד השחר) ולפ"ז כיון דהוה שינוי זמנים היינו דעמוד השחר משנה את ודאות הלילה לספק יום היינו ליום אי מבורר ונץ החמה משנה את הספק יום לודאי יום היינו ליום ברור ולפ"ז יש לומר דשיטת הרמב"ם הוי דתרי פסולי לינה הן חדא מעמוד השחר וזה ילפינן מהאי קרא דהיא העולה כל הלילה, דהבקר הוי עמוד השחר ועוד חדא פסול לינה הוי בנץ החמה וזה ילפינן מלא ילין חלב חגי עד הבקר דבקר משמעו נץ החמה כמו שכתב האבן עזרא הנ"ל דתרי בקר הוה עמוד השחר ונץ החמה ולכן שייך פסול לינה בשניהם היינו בעמוד השחר אם לנו כל הלילה שלא על המזבח ואם לנו על המזבח והורידן קודם נץ החמה כשיגיע נץ החמה יפסלו בלינה אבל זה פשוט דאחר עמוד השחר קודם הנץ לא שייך פסול לינה דפסול לינה הוי דוקא בשינוי זמנים היינו בעמוד השחר ובנץ החמה אבל אם לנו כל הלילה על המזבח עד אחר עמוד השחר והורידן אחר עמוד השחר לא מפסול בלינה עד הנץ החמה היינו כשיגיע הנץ דאז הוי שינוי זמן (וידידי הרב הגאון המפורסם ר' אהרן גרוזבסקי שליט"א העירני מהש"ס דזבחים דף פ"ז דאמרינן שם גבי הא דמקשה הש"ס אלא עולת העוף דפסול בה מחשבה וכו' כגון דאמר הריני מולק ע"מ להורידה קודם עמוד השחר ולהעלותה לאחר עמוד השחר משמע דבעינן דוקא עמוד השחר לענין פסול לינה אבל אם הורידן לאחר עמוד השחר קודם הנץ והעלן ג"כ לאחר עמוד השחר לא שייך