עבודת לוי קטז

עמוד השחר ע"כ מבואר דפסול לינה הוי בנץ החמה וקשה על הרמב"ם מהנך דוכתי בש"ס ועוד דקשה דסותר דברי עצמו דהא בפ"ד מהלכות מעשה הקרבנות ופי"ח מהלכות פסולי המוקדשין כתב להדיא דפסול לינה הוי בעמוד השחר ואיך כתב כאן דהוי בנץ החמה. והנה כדי לתרץ ד' הרמב"ם נ"ל מתחלה להביא ראיה מהש"ס לשיטת הרמב"ם (בפ"ה) מהלכות ביאת מקדש דפסול לינה הוי בנץ החמה מהא דאמרינן במס' זבחים (דף כ) אמר ר' יוחנן קידש ידיו ורגליו לתרוה"ד למחר אינו צריך לקדש שכבר קידש מתחילת עבודה ופריך הש"ס למאן אי לרבי הא אמר פסלה לינה אי לר' אלעזר בר"ש הא אמר אין צריך לקדש אפילו מכאן עד עשרה ימים אמר אביי לעולם לרבי ולינה דרבנן ומודה רבי דמקרות הגבר ועד צפרא לא פסלה לינה רבא אמר לעולם ר' אלעזר בר"ש וראה ר' יוחנן דבריו בתחילת עבודה ולא בסוף עבודה מיתיבי ראוהו אחיו הכהנים שירד והן רצו ובאו מהרו וקדשו ידיהם ורגליהם מן הכיור בשלמא לאביי דמוקים לה כרבי ומודה רבי דמקרות הגבר עד צפרא לא פסלה לינה הא מני רבי היא אלא לרבא דמוקים לה כר' אלעזר בר"ש אבל לרבי מקרות הגבר ועד צפרא פסלה לינה הא מני אי רבי הא אמר פסלה לינה ואי ר' אלעזר בר"ש הא אמר אפילו מכן עד עשרה ימים אינו צריך לקדש לעולם ר' אלעזר בר"ש והכא במאי עסקינן בכהני חדתי ע"ש בש"ס. ולפי מה שכתב הרמב"ם (בפ"ב מהלכות תמידין ומוספין) דתרומת הדשן היה אחר שיעלה עמוד השחר א"כ קשה מאי קמ"ל ר' יוחנן דאם קידש ידיו ורגליו לתרומת הדשן אינו צריך לקדש ואינו נפסל בלינה פשיטא דלא שייך כאן פסול לינה כיון דפסול לינה הוי בעמוד השחר ואחר עמוד השחר לא שייך פסול לינה וע"כ דמכאן מקור לשיטת הרמב"ם והמרש"ל דפסול לינה בנץ החמה אולם עדיין קשה מכל הנך דוכתי דמבואר דפסול לינה הוי בעמוד השחר וכן מדברי הרמב"ם גופה קשה כמו שבארנו לעיל ונ"ל ליישב שיטת הרמב"ם שלא יהא דבריו סותרין זה את זה דהנה במכילתא פרשה בא איתא ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר וכו' עד בקר למה נאמר אלא בא הכתוב ליתן תחום לבוקרו של בקר וע"ש בפרש"י בפרשה בא שהביא ג"כ המכילתא וכתב לפרש וז"ל ליתן בקר על בקר שהבקר משמעו משעת הנץ החמה ובא הכתוב להקדים שאסור באכילה מעלות השחר מבואר מפירש"י דסתם בקר הוי נץ החמה ועיין במכילתא פרשה בשלח על הקרא דכתיב ויהי באשמורת הבקר וישקף וכו' דבר אחר זה היה עם הנץ החמה (ובהגהות הגר"א ז"ל דגריס עמוד השחר) ועיין פסחים (דף ב') דאמר רב יהודה אמר רב לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב ויליף לה מהבקר אור והאנשים שלחו וע"ש בפירש"י שכתב דהיינו נץ החמה מבואר ג"כ דבקר הוי נץ החמה וע"ש ועיין בהתורה והמצוה להגאון מלבי"ם בפרשה צו שכתב דשם בקר יאמר ברחבה על הנץ החמה כמו שכתב ויהי בבקר כזרח השמש (שופטים ט') וישכימו בבקר והשמש זרחה (מלכים ב' ג') וכן מהמכלתא הנ"ל אולם בקר שנאמר על צד הדיוק הוא בעמוד השחר ע"ש והביא מירושלמי בריש ברכות דבקר הוי בעמוד השחר ע"ש בדברי הגאון ועיין (זבחים פ"ו ויומא דף כ') גבי הא דאמרינן אמר ר"י ממשמע שנאמר כל הלילה אינו יודע שעד הבקר ומה ת"ל עד בקר תן בקר לבקרו של לילה וכו' וכתב שם רש"י דבקר הוי בעמוד השחר ע"ש מבואר דבקר הוי בעמוד השחר ועיין פרש"י (ברכות ט' ופסחים קכ') ועיין פירש"י בפרשה כי תשא גבי לא ילין לבקר זבח חג הפסח כתב רש"י להדיא דהוי בעמוד השחר ע"ש מבואר מכל הנך דוכתי דלשון בקר נופל בין על הנץ החמה ובין על עמוד השחר אולם מדברי הגאון מלבי"ם מבואר דשם בקר נופל יותר על נץ החמה מעל עמוד השחר ולכן נ"ל דהנה הרמב"ם כתב בפירוש המשנה בריש ברכות דלכן הקטר חלבים ואיברים הוה בעמוד השחר משום דכתיב היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר וכו' ומכאן ילפינן פסול לינה דהוי בעמוד השחר והיינו כיון דכתיב כל הלילה דוקא עד הבקר וכיון דכתיב בקר אחר כל הלילה ע"כ שם בקר הוי בעמוד השחר דהא אפילו אי אמרינן דעמוד השחר לאו יום ממש אבל עכ"פ זה פשוט דמכלל לילה נפיק ולכן כיון דכתיב כל הלילה עד הבקר הוי בקר עמוד השחר ולכן שפיר פסק הרמב"ם בכל הנך דוכתי דפסול לינה הוי בעמוד השחר גבי איברים של קרבן משום דזה ילפינן מהיא העולה כל הלילה עד הבקר דכתיב כל הלילה ולכן הוי בקר עמוד השחר כמו שבארנו ולכן יש לומר דכ"ז הוי דוקא באימורי קרבן דגלתה בהם תורה מהא דכל הלילה דהוי בעמוד השחר אבל במי כיור דלא כתיב בהם כל הלילה אלא דנפסלין בלינה מחמת דהוי קדושת הגוף ולכן יש לומר דבהם הוי לינה בנץ החמה ולכן אין שום סתירה על הרמב"ם דבכל הנך דוכתי שכתב דפסול לינה הוי בעמוד השחר הוי ככל הקרבנות בזה ילפינן מהיא העולה כל הלילה אבל בפ"ה מהלכות ביאת מקדש דשם מיירי הרמב"ם גבי מי כיור דזה לאו בכלל דהיא העולה כל הלילה עד