עבודת לוי קטו

סימן כג. בע'"ה יום ו' עש"ק נצבים תרפ"ח סלאבאדקא קאוונא אמע"כ הרב הגאון המובהק חריף עצום ובקי טובא בחדרי תורה מופלא ונעלה כש"ת מה"ו ישכר שלמה טייכטהאל שליט"א מחבר ספרי משנה שכיר וטוב יגאל רב ורב"ד דק"ק פישטיאן (במדינת סלוואקאי) קבלתי את שני הספרים משנה שכיר וטוב יגאל אשר כבדני מעכתה"ר ותשואת חן להכמעכתה"ר על תשורתו הכבודה והנה עד עכשיו לא עלתה בידי לעיין בספריו היקרים ועתה לקחתי לי מועד לעיין בספרו משנה שכיר והנה מלא על כל גדותיו בחריפות ובקיאות נפלא והנני להודיע לכ"ג את אשר הגו רעיוני מידי שוטטי בספריו היקרים:

בסימן צ"ב אות ג' בתשובה להגאון המנוח ר' מאיר דן זצ"ל כתב להקשות על שיטת המרש"ל בסוכה (דף נ"א) דפסול לינה הוא דוקא בנץ החמה ולא מעמוד השחר מהא דאמרינן בשבועות (דף ט"ו) דאין עזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה ופריך הש"ס ואמאי נקדשה בשתי הלחם דעצרת משום דלא אפשר היכי ניעבד נבנייה מאתמול ונקדישיה מאתמול, שתי הלחם בשחיטת כבשים הוא דקדשי וכו' ונקדשיה האידנא בעינן קידוש בשעת בנין נבנייה ביום טוב ונקדשיה ביום טוב אין בנין בית המקדש דוחה יום טוב נשבקה לבתר הכי ונבנייה וניקדשה איפסלה בלינה נבנייה ממעלי יומא ונשייר ביה פורתא דעד דקדיש יומא לאלתר נגמריה וניקדשה אין בנין בית המקדש בלילה וכו' והביא שם דברי הרשב"א שכתב שם וז"ל ומיהו אכתי תמי' לי הלא בתחילת יציאה נפסלת שיצאה ואיך תקדש אחר שנפסלה אעפ"י שהיתה קדושה מעיקרא והא אמרינן גביה נבנייה למחר ונקדשה אפסלה בלינה כלומר וכל שנפסלה אין מתקדשת וא"כ מ"ש הכא וי"ל התם נפסלו קודם קידוש אבל הכא הכל בא כאחד מבואר מדברי הרשב"א דאם לא נפסל קודם הקידוש אף שנפסל אח"כ בשעת קידוש לא איכפת לן וא"כ קשה כיון דמבואר דבנין בית המקדש כשר מעמוד השחר עיין מגילה (דף כ') וברמב"ם בהלכות בית הבחירה וא"כ שפיר יכולין לקדש בשתי הלחם דעצרת היינו במוצאי יו"ט יכול בנות אחר עמוד השחר ועדיין שתי הלחם לא נפסל בלינה קודם נץ החמה לפי שיטת המרש"ל הנ"ל ושפיר הוי קידוש בשעת בנין ועיין פסחים (צ"ד) דמבואר דמעמוד השחר עד הנץ החמה הוי ה' מילין וא"כ אמאי לא אפשר לקדש בשתי הלחם דעצרת ואף אם באמצע הבנין יפסול בלינה היינו כשיגע הנץ החמה זה לא יכפת לן כמו שכתב המרש"ל והנה מעכ"ת כתב לתרץ עפ"י שיטת הרשב"א אולם עדיין נשאר בקושיא על הרמב"ם דשיטת הרמב"ם הוי דלינה הוי בנץ החמה ופוסק הא דאין עזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה וקשה הא שפיר יכול לקדש גם בשתי הלחם דעצרת והנה לפי הבנת מעכ"ת בשיטת מהרש"ל דפסול לינה הוי דוקא בנץ החמה עדיפא היה לו לכת"ר להקשות על המרש"ל ממתנ' דריש ברכות דמבואר שם דהקטר חלבים ואיברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר (ועיין שם בפרש"י שכתב להדיא דנפסלים בלינה ועיין בפירש המשנה להרמב"ם) ועיין זבחים (פ"ז) דאמרינן שם גבי פלוגתא דרבה ורב חסדא בפירשו קודם חצות והחזיר אחר חצות דרב חסדא אמר עמוד השחר עוכלתן ואמרי בי רב מאי טעמא דרב חסדא ומה חצות שאין עושה לינה עושה עיכול עמוד השחר שעושה לינה אינו דין שעושה עיכול מבואר להדיא דפסול לינה הוי בעמוד השחר ולמה לכתר"ה להקשות מהש"ס דשבועות שאינו מפורש להדיא עדיפא היה לו להקשות מסוגיא זו דמבואר להדיא דלא כהמרש"ל וכן יש להעיר על המרש"א בסוכה שם שכתב להעיר על המרש"ל ולא הביא סוגיא זו דמבואר להדיא דלא כדבריו ומה שכתב כתר"ה להקשות על הרמב"ם דפסק דפסול לינה הוי בנץ החמה ואפ"ה כתב דאין עזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה ולא בשתי הלחם תמיהני על כת"ר שלא ראה דמפורש ברמב"ם להדיא (בפרק ד' מהלכות מעשה הקרבנות) שכתב להדיא דפסול לינה הוי בעמוד השחר ע"ש בהלכה ה' שכתב דנסכים הבאים בפני עצמן מקדישין ומקריבין בלילה ועלות השחר פוסלת בהן כאיברי העולת ע"ש. ועיין ברמב"ם (בפרק י"ח מהלכות פסולי המוקדשין הלכה ט') דכתב גם כן להדיא דפסול לינה הוי בעמוד השחר וכן כתב (בפ"א מהלכות קרבן פסח) דפסול לינה הוי בעמוד השחר מבואר מכל הנך דוכתי דפסול לינה הוי בעמוד השחר ולא בנץ החמה כדברי כת"ר ואין שום קושיא על הרמב"ם אולם שוב ראיתי שיש מקום לדברי מעכתר"ה מהא דכתב הרמב"ם (בהלכות ביאת מקדש בפ"ה) שכתב וז"ל קידש ידיו ורגליו לתרומה"ד אעפ"י שהוא מקדש קודם שתעלה השמש אינו צריך לחזר ולקדש אחר שהאיר היום שהרי בתחלת עבודה קידש עכ"ל ולכאורה קשה כיון שקידש אחר עמוד השחר לתרומה"ד כמבואר (ב"פ מהלכות תמידין ומוספין שכתב להדיא אימתי תורמין הדשן בכל יום משיעלה עמוד השחר וכו' וא"כ האיך שייך פסול לינה אחר