עבודת לוי קז

קדושת פה אולם זה פשוט לפי מה שכתב הקצוה"ח בסימן כ' להוכיח מהא דאמרינן בנדרים דף ל"ד היתה ככר של הפקר לפניו ואמר ככר זו הקדש נטלה לאוכלה מעל לפי כולה נטלה להורישה לבניו לא מעל אלא לפי טובת הנאה וע"ש בפירוש הרא"ש והר"ן דקנה בקנין חצר דהיה בתוך ד"א שלו מבואר דבדבר הקנוי ממילא מועלים ומסיק הקצוה"ח דבאמת לא בעינן קדושת פה והא דפליגי בזבחים אי מועלים בקדשי עכו"ם היינו דוקא בקדושת הגוף דבעינן שיבא מכח מקדיש ישראל דגמרינן מהא דבני ישראל אבל בקדשי בדק הבית כו"ע מודים דמועלים ולא בעינן קדושת פה עכ"ל ולפ"ז שפיר מועלים בגידולין וה"ה נמי דמועלים ביוצא מקדשי בדק הבית והטעם נ"ל למה לא בעינן קדושת פה בקדשי בדק הבית ובקדשי מזבח בעינן קדושת פה והיינו דבקדשי בדק הבית מיד בהקדשו נשתקע שם הבעלים מהדבר ואינה אלא ממון הקדש כדאמרינן בב"ק (דף ע"ט) מה לי מכרו להדיוט מה לי מכרו לגבוה אבל בקדשי מזבח דאמרינן דלא נפקע לגמרי מרשות הבעלים דמעיקרא תורא דראובן והשתא נמי תורא דראובן ולכן כיון דקדשי מזבח עדיין יש לה שייכות עם המקדיש ולכן בעינן שיהא קדושת פה אבל קדשי בדק הבית לא בעינן קדושת פה משום דאין לה שום שייכות עם המקדיש וכן ג"כ לענין יוצא אין מועלין משום דלא הוי קדושת פה אבל ודאי אסור משום ממון הקדש דהא גם להקדש שייך איסור גזל (כמו שכתב הריט"א הנ"ל והאור שמח בהלכות מעילה דאיסור קדשים קלים הוי משום גזל הקדש) והנה זה אין לומר כיון דכל עצם איסור יוצא הוי משום ממון הקדש א"כ היה עלינו לומר דלא בעינן ג"כ קדושת פה כמו בכל קדושת דמים דלא בעינן קדושת פה אמנם זה אינו כיון דהדמים אינו קדושת דמים שהקדיש את הדמים אלא דהוי קדושת דמים המסתעף מחמת קדושת הגוף היינו דהדמים מתהוי מקדושת הגוף א"כ קדושת דמים הוי כמו קדושת הגוף ולכן אין מועלים משום דבעינן קדושת פה ולפ"ז הא דתנן במשנה דמעילה חלב המוקדשין וביצי תורין לא נהנין ולא מועלין הא דלא נהנין הוי איסור דאורייתא מחמת איסור יוצא וע"ש בתוס' ד"ה חלב שכתב ג"כ דחלב הוי איסור דאורייתא שוב ראיתי בקרן אורה על מעילה שכתב שם להעיר על התוס' אמאי לא כתבו דאיסור דחלב הוי מחמת יוצא וכתב שם דשייך איסור יוצא בין בקדשי מזבח ובין בקדשי בדק הבית דהא מדמי חלב לקדשים קלים דאתי העברה העברה מבכור גבי ולד המעושרת לא תניק מן המעשר כמבואר בש"ס שם וקדשים קלים אסורין מדאורייתא (עיין פסחים כ"ז רש"י שם ותוס' נדרים דף י' ומעילה י"ב וכריתות כ"ג גבי כל חלב לד' וכו') והנה זה אין להקשות על דברינו דא"כ דבקדשי מזבח אין מועלין ביוצא משום דלא הוי קדושת פה ולכן ג"כ אין מועלים בגידולי קדשי מזבח משום דלא הוי קדושת פה א"כ אמאי מועלים בולדות קדשים הא זה הוי כמו גידולים ולא הוי קדושת פה אמנם עיין בתוס' תמורה דף ל"א ד"ה ואפילו שכתבו שם דולדות לא קדשי מחמת גידולין אלא דהתורה ריבתה מקרא דאשר יהיו לך דמינה מרבינן ולדות קדשים ע"ש בתוס' שכתבו וז"ל פירש רש"י כגון ולדות ולי נראה דודאי ולדות אינם קדושים מטעם גידולין אלא מטעם דכתיב יהיו לך אלו ולדות ועוד קשה דלא אשכחינן שום תנא דאית ליה מועלים בגידולי קדשי מזבח וכו' וכתבו בשם הרמ"ר דשמא היינו דזעירי דאמר במעילה בפרק ולד חטאת המקיז דם לבהמת קדשים מועלין בו ופריך עלה רב המנונא והתנן חלב המוקדשין וביצי תורים לא נהנין ולא מועלין ומדפריך ליה מגידולין אלמא חשיב דם לגידולין ולהכי קאמר אפילו למאן דאמר מועלין בגידולין וה"פ אפילו למאן דאמר יש מעילה ה"מ דם דחזי ליזרק אבל גידולין כגון חלב המוקדשין וביצי תורין לא ע"ש בתוס' מבואר מדברי התוס' דמפרשי הא דאמרינן דמועלין בגידולי קדשי מזבח הוי במקיז דם לבהמת קדשים דמועלין בהדם והדם הוי ודאי קדושת פה דהא בשעה שהקדיש את הבהמה חל קדושה על הדם מחמת קדושת פה ולפ"ז י"ל ודאי דבשאר גידולי קדשי מזבח אין מועלים משום דלא הוי קדושת פה ומדברי התוס' משמע דאין מועלים בולדות קדשים שכתבו ועוד קשה דלא אשכחינן שום תנא דאית ליה מועלין בגידולי קדשי מזבח וזה קאי על שיטת רש"י דולדות קדשים הוי גידולים ולכאורה יש לעיין אמאי לא ימעלו בולדות קדשי מזבח ומצאתי בספרי אחרונים שהעירו בזה וכתבו לפרש משום דלא הוי קדושת פה. והנה בעיקר מה שכתבנו לעיל אי שייך איסור יוצא בקדשי מזבח או לא מצאתי בשו"ת חתם סופר חלק יו"ד סימן קי"ד שהביא הכ"מ בפרק י' מהלכות מאכלות אסורות שכתב דאיסור יוצא לא הוי אלא מדרבנן והעיר דאם כן הפליטה מקדשים לא הוי אלא מדרבנן וכתב שם הח"ס לחלק בין קדשי מזבח לקדשי בדק הבית דמה שכתב הכ"מ דלא הוי אלא מדרבנן מיירי בקדשי בדק הבית אבל קדשי מזבח אסור מן התורה ע"ש ועיין בתוס' רי"ד בסוף מ' ע"ז מה שכתב שם על הא דאין חייבין על הרוטב משום פיגול).