עבודת לוי י

קדושה זו כמו שביארנו אבל כ"ז גבי ירושלים אבל גבי עזרה כיון דבעינן הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל עיין זבחים (דף ל"ג ע"א) בפירוש רש"י שכתב שם דכל צורת הבנין נמסר מיד ה' על פי נביא ומבואר במ' פסחים (דף פ"ו ע"א) דכל היכא דכתיב בקרא היינו שהתורה ציותה כגון עליית בית קדשי קדשים דכתיב בקרא ויתן דוד לשלמה תבנית האולם וכו' ועליותיו ופירש"י שם וז"ל וכיון דכתיב הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל אלמא קדשי ע"ש מבואר להדיא דגבי עזרה תלוי הכל כל קדושת עזרה עפ"י ה' היינו אם מצינו בקרא שצוה על הבנין ההוא קדשי ואם לאו שלא מצינו שום ציווי בקרא כגון גגין אפילו גג של היכל לא קידש כיון דלא מצינו בקרא בפירוש שצוה לעשות גג להיכל לכן גבי לשכות לא הי' על הגגין שום ציווי כמבואר שם במ' פסחים מדלא מתרץ הגמרא על הא דגגותיהם קדש כדמתרץ על עליות בית קדשי הקדשים ע"ש לפיכך שפיר כתב הרמב"ם גבי גגי לשכות שהגגין חול ואין עליהם קדושה כלל דבעזרה אין שייך קדושה אלא עפ"י ה' ומעצמה אינה קדושה כלל ולא דמי לגגי ירושלים כמו שביארתי לעיל ולא דמי ללשכות דגבי לשכות כיון דמצינו שהתורה מרבה אותם בקרא דבחצר אוהל מועד למר כדאית לי' כמו שביארתי לעיל להתוספתא ולרב במ' פסחים דאמר גגין לא נתקדשו לגבי אכילה בעינן שתי קדושות הוי הרבוי שהן קדושים לכל מילי היינו שהב"ד קידשום בשירי מנחה ובשיר והתורה נתנה עליהם כל קדושת עזרה אעפ"י שהן בנויים בחוץ לכן חייבין עליהם משום טומאה כמו עזרה ממש ולמד"א בירושלמי וכן להסוגיא דזבחים שאין עליהם קדושה אלא לאכילה אבל משום טומאה אין חייבין עליהם ואכילה שאני מטומאה דלגבי אכילה בחדא קדושה סגי והריבוי שריבתה תורה הלשכות מחצר אוהל מועד הוי פירושו שהתורה נתנה עליהם קדושת סמוכות לאוהל מועד כמו שביארתי לעיל וגגותיהם הוין חול גמור כיון שהן רשות בפני עצמן ואינם בכלל עזרה וכן אינם בכלל הריבוי שריבתה תורה ובין למד"א שהריבוי הוי לכל לטומאה נמי ובין למד"א שהריבוי הוי לאכילה דוקא הגגין הן חול דבקדושת עזרה אין על הגגין שום קדושה דלא מצינו בקרא גגין של עזרה כלל והשתא אתי שפיר הרמב"ם והרשב"א שהתחלנו ותרווייהו בחדא שיטתא קיימו. **(במקום קדש ואם נטמאת שאינו יכול להכניסה כולה למקדש מכניסה בפחות מג' על ג' והקשה למה אין מכניסה ללשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש לפי מה דמבואר במס' זבחים (דף נ"ו) דאין חייבין עליהם משום טומאה ואפ"ה הן קדושין לענין אכילה כמו כן יכול להכניסה דרך חלון ללשכה ע"ש וכן ראיתי להגאון תורת מרדכי שהביא עוד קושיות ותירוצים בענין לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש ע"ש בהא דאמרינן במנחות (מ"ח) וזבחים (ע"ז) דפריק לה היכא אי לפנים הא מעייל חולין בעזרה אי בחוץ מפסל ביוצא והעיר הא שפיר יכול להכניסה ללשכות כיון דאין בהם עבודה ממילא לא שייך חולין בעזרה ע"ש וכן מישב הא דמקשים לפי שיטת רש"י בזבחים (דף פ"ח) דמשקדשה בכלי שרת שייך פסול יוצא א"כ האיך שייך פלוגתא דר"י ור"ל במנחות דף ט' בללה חוץ לחומת העזרה הא מפסל ביוצא ע"ש בתוס' שהקשו כן על רש"י ומה שהעלה בזה דאין פסול יוצא בלא עבודה וכתב שם התו"מ הנ"ל דשפיר משכחת לה בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש דאין בהם פסול יוצא ואינו מקום עבודה אבל באמת כ"ז אינו דלהדיא מבואר בתוספתא דמעשר שני דאסור לעשות לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש כאלה דאיתא שם לשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש אעפ"י שאין מקיימין כן תוכן קדש מבואר שלא היו לשכות כאלה וכל הדין המבואר בגמרא בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקדש הוא אינו היה לשכות היה הדין כן אבל באמת לא היו לשכות וזה פירוש אין מקיימין וממילא אזדא כל הקושיות בענין זה.)**