עבודת עבודה חלק א ט

האומו' על ביטול תורה הרי אדרבה גוי שלמד תורה חייב מיתה דכתיב משפטים בל ידעום ואחז"ל אם יאמר אדם יש תורה בגוים אל תאמין דכתיב בגוים אין תורה אך העונש יהי' שהי' להם לעסוק בצרכי ישראל שיעסקו בתורה והי' להם נחשב בעסק התורה עצמה ואם לא עשו כן נחשב להם כאלו בטלו התור' אך זה גופא יכלו למימר דלא ידעי דהעוסק בצרכי מי שעוסק בתורה נחשב כאלו עסק בעצמו בתורה ולא הוי ידעי כן אך כיון שאמרו בעצמם שתקנו שווקים ומרחצאו' בשביל ישראל שיעסקו בתורה א"כ כיון שהקב"ה מכריז שיבאו ליטול שכר לימוד תורה כגירס' עין יעקב בזה והם יבאו ליטול שכר בשביל טענתם שעשו כמה דברים כדי שיעסקו ישראל בתורה ובע"כ דידעו בעוסק לשם לומדי תורה הוי כעוסק בתורה בעצמו וא"כ כיון שיהיו מוכחשין על פניהם שבאמ' לא עשו כן רק בשביל עצמם א"כ אדרבה יתחייבו בטענ' פיהם דמעתה יש להם חוב ועונש ביטול תורה ואף שלא הי' יכולין ללמוד הי' להם לעסוק בצרכי תלמוד תורה ולכך יענשו בעונש ביטול תורה ולכך קאמר מאן גרם להם תברא כי עיקר השכר ועונש הוי על ביטול תורה וזה עונש קשה מכולם וזה גרם להם העדו' שהעידו בעצמם שידעו שהעוסק בצרכי תורה כעוסק בתורה דמי וא"ש ודוק יעו"ש בפ' כי תבא שנת תק"ץ בזה

גמ' ויאמר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו כן הוא הגירסא בש"ס דילן ובע"י הגירסא כל מי שלמד יבא ויטול שכרו והנה לדעתי נראה כגירס' ש"ס דילן למי שעסק בה ממה דקאמר מיד נכנסין כל אומ"ה ובשלמא אם יאמר מי שעסק בה שפיר יטעו לומר שהם נחשבין כעוסק בתורה כמו שטענו כולם לא עשינו אלא בשביל ישראל שיעסקו בתורה אבל אם גרסינן שלמד תורה איך יטעו אומ"ה לבא הלא עכ"פ הם לא למדו ומנין להם זה שכל העוסק בצרכי תורה יקבל שכר ובפרט לשון מיד לא שייך לפ"ז אך אי גרסינן עסק בה א"ש כיון שישמעו שיאמר הקב"ה לשון עסק ולא למד בע"כ מכוין דאף מי שלא למד רק עסק בצרכי לימוד ג"כ יקבל שכר לכך מיד יתאספו כיון שישמעו דלא בעינן לימוד דוקא רק דיו אם עסק בצרכי לימוד לכך מיד יתאספו משא"כ אם הי' בעינן לימוד לא הי' עולה על דעתם לבא כלל ובזה יתיישב מה שהקשו התוס' ד"ה במה עסקתם ועמ"ש שם ולפמ"ש א"ש דשאלת הש"י יהי' כך שהקב"ה יאמר כל מי שעסק בה יטול שכרו ומיד יתאספו האומו' ובע"כ שעסקו איזה ענין השייך לתורה ולכך ישאל אותם הקב"ה במה עסקתם לצורך התורה ומה דבש"ס גרסינן לשון בה ובעין יעקב גרסינן לשון תורה נראה טפי כגירסת העין יעקב וכצ"ל מי שעסק בתור' ומטעם שכתבנו לעיל בזה יע"ש

גמ' מלך וצבור מלך נכנס תחל' לדין וכו' הכה בזה יש לפרש מ"ש המשורר קפי' ע"ב לשלמה אלקים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך ידין עמך בצדק וענייך במשפט והכוונ' עפמ"ש היערת דבש על הפסוק שהובא במדרש בהשפטו יצא רשע יצא צדיק לא נאמר אלא יצא רשע מכאן שהשטן מקטרג בשעת הסכנה והכוונה שדוד התפלל כשיהי' נידון שונאו יצא רשע תחלה ואז יהי' חרון אף ביותר אבל אם יצא צדיק תחלה אז יהי' עת רצון ולא יתחייב אח"כ יע"ש וזה שבקש שלמה כיון שמלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין א"כ מהראוי שיזכ' אותו בזכות רבים כ"א יזכה אותו ויהי' אח"כ עת רצון ויזכו כל ישראל על ידו ולהיפך אם ח"ו יתחייב המלך יהי' ח"ו חרון אף ויהי' מכריע את כולם לכף חובה כיון שיהי' חרון אף ח"ו ולכך בקש משפטיך למלך תן תחלה תן המשפט למלך לבדו ותדין אותו תחלה ועי"כ תזכה אותו בדין ויהי' צדקתך לבן מלך והיינו כי אם יהי' נידון הוא תחלה ויזכה בדין אז יזכה הרבים וידון עמך בצדק וענייך במשפט יזכה כי יהי' נעשה על ידו עת רצון לעולם

גמ' ומנ"ל דחשיב עייל ברישא וכו' מקמי דליפוש חרון אף קשה האיך יסכים הקב"ה שמלכו' אדום שהחריבה הבית תעייל ברישא מקמא דליפוש חרון אף ואם אעפ"כ חס עלייהו א"כ קשה קושיות הש"ס דפריך לקמן כיון דחזית פרס לאדום מ"ט עיילית ומה דמשני דסברו דהוא החריב' בית המקדש ואנן בנינן הרי אף על פי כן הוי ק"ו ומה רומי שהקפיד הקב"ה שיכנסו תחלה מקמא דליפוש חרון אף אם כן הרי חזינין שלא נטר להם שנאה מכח חורבן הבית ואעפ"כ נדחו ומכ"ש פרס שלא הקפיד הקב"ה עליהם מקמי דליפוש חרון אף ומכ"ש שלא יועיל להם וצ"ע ונרא' דא"ש בשום לב דקשה עוד מי דחקו להש"ס לפרש דלכך נכנסה תחלה דחשיבא ולמה לא קאמר דהטעם הוא ע"ד מה דאמרינין בפ' הרואה ובפ"ב דערובין בפסוק אחור וקדם צרתני דאחור למעשה בראשית וקדם לפורעניות א"כ מדקובל המשורר ע"ז מוכח דהוי לרעה מה שהיא קדם לפורעניות וא"כ נימא רומי עבור שהחריבו הבית לכך ראוי להיות ראשון לפורעניות וגם לפמ"ש בפ"ק דפסחים ע"פ ולקחתם לכם ביום הראשון אני נגלה לכם ראשון וכו' ונפרע מעשו שנקרא ראשון וא"כ כיון דעשו נקרא ראשון לכך נפרע ממנו ראשון ולכך נכנס ברישא ומנ"ל דמכח חשיבותא הוא אך נראה דחדא קושיא מתורצת בחברתה דפרכת הש"ס הוי כך דהרי חזינין דפריך לקמן פרס כיון דחזיא לרומי וכו' מ"ט עיילא משמע היכי דהו"ל להרגיש שאין בטענתם ממש לא הוי לי' לכנס כלל ולכך כן הוי' פרכת הש"ס כאן דאם הוי הטעם דלכך נכנסה תחלה מכח שראוי להיות קדם לפורעניות הוי לי' להרגיש שהקב"ה שונאן ורוצה לאבדם וא"כ לא הו"ל להתחיל ולטעון כלל כיון שכבר ראו שהקב"ה שונאן ומקדימן לפורעניות לכך משני הש"ס דהם טעו וסברו שאין הקב"ה שונאן ומה שמקדימן הוי לחשיבותם ומקמי דליפוש חרון אף ולפי האמת הקדימן הקב"ה שיהי' ראשון לפורעניות וזה הוי כוונת הש"ס דפריך מ"ט עיילא ברישא ובע"כ כדי להיות קדום לפורעניות א"כ מ"ט התחילה ליטעון כלל מאחר שכבר הי' להם רמז במפלתם ולכך משני דהם טעו דמכח חשיבותם עיילא ברישא ולפי האמת הוי כדי להיות קדומים לפורעניות וכן הוי בפרס וא"ש גמ' וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל שיעסקו בתורה הדבר תמוה איך יהי' שוטים כאלו לומר לפניו יתב' שקר מוחלט בזה הגלוי לכל ומכ"ש לפני ממ"ה הקב"ה. אך נראה דכוונתם יהיו כך שהם ודאי יודו שהם לא כוונו לכך רק שאז יכירו האמת כי בודאי לא הי' כדאי וראוים שימלא הקב"ה תאותן ליתן להם כל הגדולות והטובות שהי' להם ושיעשו בעולם כרצונם אך מה שהניח להם הקב"ה לעשות כן זה הוי הכוונה לטובת ישראל כדי שיעסקו בתורה וכמ"ש בן עזאי שכל העולם כולו לא נברא אלא לצוות לזה ולכך הם ירצו לילך אחר המעשה כי אף שלא כוונו לכך מ"מ הרי לפי האמת הרבה גשרים וכו' וכולם לא עשינו כלומר לפי האמת לא עשינו רק בשביל ישראל לא להנאתינו דלהנאתנו לא הוי סיפוק בידינו לגמרו גם הרי בסוף איגלאי מילתא שאינו שלנו רק של ישראל וא"כ מגיע לנו שכר בעד המעשה אף שלא כוונו לכך וכמו למ"ד מצות א"ל כוונה דאם עשה מצוה אף שלא כיון לכך יצא בי' ונוטל שכר כן בזה כיון דלפי האמת כולם לא עשו רק בשביל ישראל מגיע לנו שכר והקב"ה ישיב שאין הולך בזה אחר המעש' רק המחשבה והרי כולם לא עשיתם אלא בשביל עצמיכם ובאמת קי"ל מצות צריכות כוונה ואף אם אין צריכות כוונה היינו בדבר שהמעשה גופא הוי דבר מצוה לכך מסתמא לשמו קאי אך דבר שאין גופו למצוה רק רשות בזה ודאי אם כיון לצורך מצוה הוי מצוה ואם לאו אינו מצוה והרי אתם לא עשיתם רק בשביל עצמיכם:

או אפשר לפרש יותר הכוונה דבאמת ישראל אין צריכין לשווקים וגשרים לעסק התורה כלל ולכך הוא יתב' בעצמו לא כיון במה שהניחם לעשות כן לצורך ישראל רק גם הוא יתברך כיון כן לצורך עצמן ע"ד מ"ש ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וז"ש להם הקב"ה כולכם לא עשיתם כלומר גם לפי דעת כולם לא עשיתם אלא לצורך עצמיכם כי אין לישראל צורך בדברים כאלו לעסק התור':

ובזה יתיישב מה שהקשו התוס' דלמה שווקים להניח בהם זונות ולא קאמר לסחור' ולפי הנ"ל מיושב דהנה כתיב משגיא לגוים ויאבדם ודרז"ל שנותן להם מקום להטעותן וכו' ולכך ה"נ הקב"ה מניחם לעשות שווקים כדי שיושיבו בהם זונות ויאבדו מן העולם ובזה יש ליישב מה דהוי קשה לי מ"ש כסף וזהב שלי הוא וכן מלחמות אני עשיתי ולמה לא קאמר גם בזה כסף וזהב לא כנסתם אלא לצורך עצמיכם מלחמות עשיתם לצורך עצמיכם שוב ראיתי בספר ת"ח שהרגיש בזה ולפמ"ש א"ש דכוונתו יתב' לכך דלכסף וזהב ודאי צריכין וזהב שיהי' עוסקין בתורה בריוח וכן מלחמות שפיר הוי לטובת ישראל כמ"ש הכרתי גוים נשמו פינותם אמרתי אך תיראו ותקחו מוסר וגומר אבל גשרים ושווקים וכרכים אין צורך לעסק התורה בהם וז"ש להם הקב"ה שהם טועים בתראי האחד מה שאומרים שכוונתו ית' במה שהניחם לעשות שווקים וגשרים הוי כדי שיעסקו בתורה זה טעות מעיקרא דדברים כאלו אפילו הוא ית' אין מכוין לטובת ישראל רק לצורך עצמיכם וז"ש כולם לא עשיתם אף מדעתי רק לצורך עצמיכם כי אין לישראל צורך בזה כסף וזהב אף שבזה יש צורך לישראל בכך ואמת שאספתם בשביל ישראל מ"מ שלי הם מעשה זה שלי הוא כי אני כוונתי לצורך ישראל לא אתם. וכן במלחמו' אני עשיתי כן לצורך ישראל אבל לא אתם וכל כה"ג מעשה בלי מחשבה לאו כלום הוא. ובזה י"ל מה שהקשו התוס' ד"ה ואנן בנינן וכו' דלמה לא קאמרי תחלה כן גבי במה עסקתם. ולפי הנ"ל י"ל דהנה אמרו חז"ל בפ"ק דר"ה דכורש החמיץ שנאמר בגין דלהוין מצלין לחיי מלכא ובנוהי ופריך מאן דעביד הכי לאו צדיק גמור הוא והאמר וכו' ה"ז צדיק גמור ומשני ל"ק הא בישראל הא באומ"ה. א"כ מוכח דבאומ"ה המכוין לקבל פרס הוי רשע ולפ"ז לא היו יכולין לומר דאנן בנינן שהרי כוונתם הי' בגין דלהוין מצלין לחיי מלכא ובנוהי א"כ הם רשעים עדיין ולא מצוה עושין אך א"כ תקשה דמכ"ש איך אמרו שתקנו גשרים וכבשנו כרכים לצורך ישראל וכו' אך א"ש דהנה הר"ן כתב במסכת ר"ה דאם בין התקיעות תקע תקיעה כמתעסק בעלמא לא הוי הפסק אף דאם תקע התרועה קודם השברים הוי הפסק היינו מכח דבת מינה מחריב דלאו בת מינה לא מחריב בה וגרע טפי מאם כיון לשם מצוה אחרת מאם לא כוון לשם מצוה כלל ייע"ש ומוכח דאף למ"ד מצות א"צ כונ' מ"מ אסכיון לשם מצוה אחרת גרע דבת מונה מחריב בה ולכך א"ש דהם ודאי לא יעשו לטעון שקר מפורסים לפניו יתברך רק עיקר טענתם יהיו דנהי דלפי דעתם עיקר כוונתם לא הי' לשם כך מ"מ לפי האמת לא עשאוהו רק בשביל ישראל כי כן