עבודה זרה יד.
Avodah Zarah 14a · עבודה זרה · free full Hebrew text
Open in the reader →גְּמָ' מַאי אִיצְטְרוֹבְלִין תּוּרְנִיתָא וּרְמִינְהוּ הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן אֲלֶכְסִין וְאִיצְטְרוֹבְלִין מוֹכְסָסִין וּבְנוֹת שׁוּחַ וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אִיצְטְרוֹבְלִין תּוּרְנִיתָא תּוּרְנִיתָא מִי אִיתָא בִּשְׁבִיעִית
וְהָתְנַן זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִיקָּר יֵשׁ לוֹ שְׁבִיעִית וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ עִיקָּר אֵין לוֹ שְׁבִיעִית אֶלָּא אָמַר רַב סָפְרָא פֵּירֵי דְּאַרְזָא וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר פֵּירֵי דְּאַרְזָא
בְּנוֹת שׁוּחַ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן תְּאֵינֵי חִיוָּרָאתָא וּפְטוֹטָרוֹת אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בִּפְטוֹטְרוֹתֵיהֶן שָׁנוּ
לְבוֹנָה אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְבוֹנָה זַכָּה תָּנָא וּמִכּוּלָּן מוֹכְרִין לָהֶן חֲבִילָה וְכַמָּה חֲבִילָה פֵּירֵשׁ רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָא אֵין חֲבִילָה פְּחוּתָה מִשְּׁלֹשָׁה מָנִין
וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָזֵיל וּמְזַבֵּין לְאַחֲרִינֵי וּמַקְטְרִי אָמַר אַבָּיֵי אַלִּפְנֵי מִפַּקְּדִינַן אַלִּפְנֵי דְּלִפְנֵי לָא מִפַּקְּדִינַן
וְתַרְנְגוֹל לָבָן אָמַר רַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב זְבִיד וְאִיכָּא דְּמַתְנֵי אָמַר רַבִּי יוֹנָה אָמַר רַבִּי זֵירָא תַּרְנְגוֹל לְמִי מוּתָּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמִי אָסוּר לִמְכּוֹר לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן
תְּנַן רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מוֹכֵר הוּא לוֹ תַּרְנְגוֹל לָבָן בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין הֵיכִי דָמֵי אִילֵּימָא דְּקָאָמַר תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמִי תַּרְנְגוֹל לָבָן לְמֵי אֲפִילּוּ בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין נָמֵי לָא
אֶלָּא לָאו דְּקָא אָמַר תַּרְנְגוֹל לְמִי תַּרְנְגוֹל לְמִי וַאֲפִילּוּ הָכִי לְרַבִּי יְהוּדָה בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין אִין בִּפְנֵי עַצְמוֹ לָא וּלְתַנָּא קַמָּא אֲפִילּוּ בֵּין הַתַּרְנְגוֹלִין נָמֵי לָא
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן כְּגוֹן דְּאָמַר זֶה וָזֶה
תַּנְיָא נָמֵי הָכִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁאָמַר תַּרְנְגוֹל זֶה לָבָן אֲבָל אִם אָמַר זֶה וָזֶה מוּתָּר וַאֲפִילּוּ אָמַר תַּרְנְגוֹל זֶה גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אוֹ שֶׁהָיָה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מוּתָּר
וְהָתַנְיָא גּוֹי שֶׁעָשָׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ בִּלְבַד אוֹתוֹ הַיּוֹם וְאוֹתוֹ הָאִישׁ מִיהָא אָסוּר אָמַר רַב יִצְחָק בַּר רַב מְשַׁרְשְׁיָא בְּטַוְוזִיג
תְּנַן וּשְׁאָר כׇּל הַדְּבָרִים סְתָמָן מוּתָּר וּפֵירוּשָׁן אָסוּר מַאי סְתָמָן וּמַאי פֵּירוּשָׁן אִילֵּימָא סְתָמָא דְּקָאָמַר חִיטֵּי חִוּוֹרָתָא פֵּירוּשָׁן דְּקָאָמַר לַעֲבוֹדָה זָרָה
Meforshim on this daf
- רש"י על עבודה זרה Rashi on Avodah Zarah
גמ' תורניתא - מין ארז והיא שטה כדאמר בר"ה (דף כג.):
- תוספות על עבודה זרה Tosafos on Avodah Zarah
תורניתא - פ"ה מין ארז כדאמרי' בר"ה (כג. ושם) בעשרה מיני ארזים שטה תורניתא וקשיא דבסמוך פריך מההיא וכל שאין לו עיקר ופ"ה שאין לו עיקר מתקיים בארץ בימות הגשמים ואי תורניתא ארז הוא הא יש לו עיקר מתקיים ועוד קשיא לפירושו הרי תבואה דאין לה עיקר בימות הגשמים ויש לה…
- רשב״א על עבודה זרה Rashba on Avodah Zarah
גמרא ולבונה אמר רבי יצחק אמר רשב"ל לבונה זכה. פירש רש"י ז"ל: מין לבונה הוא. ונראה לי דבזמן הזה כל לבונה אסור למכור לכל גלח. חדא, שאין אנו יודעין איזו לבונה זכה, דהא הני כפירושן לע"ז נינהו, ועוד מפני שבכל יום רגילין להקטיר קטרת זכה כלבונה לפיכך אסור. ואפילו אם…
- ריטב"א על עבודה זרה Ritva on Avodah Zarah
גמרא תורניתא. פר״שי ז״ל מן ארז כתרגום אלונין מבשן והא דתנן כל שיש לו עיקר המתקיים בימות החמה ובימות הגשמים וחוזר ומחליף ותורניתא אין לו עיקר זה והקשו עליו דאם כן אין שביעית נוהגת בחטים ושעורין וכל מיני דגן וזה אי אפשר לכך פירש ר״ת ז״ל דתורניתא היא בוכריתא…
- ר"ן על עבודה זרה Ran on Avodah Zarah
חלתית. מין פרי הוא ומחתכים את הקורטים בסכין ומתסר משום שמנינותא דסכינא:
- חדושי הלכות על עבודה זרה Chidushei Halachot on Avodah Zarah
תד"ה בנות שוח כו' וי"ל דג' מינים תאנים הם כו' עכ"ל פי' ג' שמות האחד נקרא סתם תאנים והם שחורות ולבנות והב' נקרא בנות שוח והוא לבן והג' נקרא בנות שבע לא שחור ולא לבן וק"ל:
- הגהות מאלפס ישן על עבודה זרה Hagahot MeAlfas Yashan on Avodah Zarah
נ"ב פלטר:
- מהר"ם על עבודה זרה Maharam on Avodah Zarah
ד"ה תורניתא וכו' ועוד קשה אי תורניתא אילן הוא תורניתא הוא דלא מזבנינן הא שאר אילנות מזבנינן והא תנן אין מוכרין להם במחובר וכו'. וצ"ע מאי מקשו התוס' הא יש לפרש דתורניתא דהכא איירי שמוכרין להם כשהוא נקצץ ולא במחובר הלכך שאר אילנות מזבנינן דבקצוץ אין כאן איסור…
- רבינו חננאל על עבודה זרה Rabbeinu Chananel on Avodah Zarah
תנא מכולן מוכרין להן חבילה פי' לסחורה וכמה היא חבילה פירש ר' יהודה בן בתירא אין חבילה פחותה משלשת מנין.
- רש"ש על עבודה זרה Rashash on Avodah Zarah
תד"ה תורניתא. ועוד קשיא כו' והתנן כו'. מה שהקשה מהר"ם דהא יל"פ דהכוונה הוא משנקצץ ע"ש. לק"מ דא"כ מאי פריך לקמן בדקל טב והתוס' דייקי לומר דהכי דייק לקמן כו'. וצ"ל דאף דגם לאחר שנקצץ מקרי דקל כדאר"פ בב"ק (צו) לא משני ליה הכי דקי"ל דאין דרך להצריכו לע"ז משנקצץ:
- שערי תורת בבל על עבודה זרה Sha'arei Torat Bavel on Avodah Zarah
(יד א) א"ר יונה א"ר זירא א"ר זביד. —כפי הנודע היה רב זביד תלמידו של רבא וא"א לומר שר' זירא יאמר משמו. וראיתי בסה"ד ערך ר' זירא שכתב על הא דהכא, "דאינו תימא כי רב זביד אמר משמיה דרבא ור' זירא קרא את רבא מר בברכות (מב א)". ואין זה כלום דדבר נודע, ששני ר' זירא…