אבני החושן חלק א סח

ד) אין מקיימין שטרות בלילה. הסמ"ע כ' דאם באו הלוה והמלוה מקיימין בלילה והשיג עליו התומים דאיך מהני ריצוי דידהו נגד הלקיחות ולפענ"ד לק"מ וכבר הוכחתי לעיל סי' מ"א ס"ק ב' לענין עדים שנמחק שטרו דכ' הש"ך דצריך בפני בע"ד ואף דיש ריעותא להלקוחות בעיקר השטר אנו דנין שהוא נגד הלוה וכן בכל דין שיש בין הלוה ומלוה אין לנו בהלקוחות ועיין ס"ק ט' בש"ך בשם ר"א דבפני נכתב אף דכל החשש שמא יבוא הבעל מ"מ עכשיו אין הבעל לפנינו ותימה על הנתה"מ שהעתיק לדינא דברי התומים שוב ראיתי שבס' מקצוע בתורה השיג ג"כ על התומים

קיום שטרות דרבנן. עיין ש"ך בשם הר' אביגדור דאף אם העדים אומרין לא חתמנו א"צ מדאורייתא קיום והתומים תמה דמ"ש מאם באו העדים ואומרים שזה חילל שבת מי לא מהימני אף דיש לו חזקת כשרות וה"נ מאי מהני חזקה דלא חצוף לזייף והנתה"מ מתרץ דעדים האומרים אין זה כת"י כ"א אינו מעיד רק על חתימתו והוי עדות מיוחדת דלא הוי עדות רק מדרבנן כמ"ש התומים סי' למ"ד ע"כ. והנה התומים רק צידד שם וכ' אולי עדות מיוחדת אינו מדאורייתא וכבר כתבתי שם דאישתמט לי' גמרא ערוכה בסנהדרין ובלא"ה אין על זה שם עדות מיוחדת וכ"א העיד על השטר שהוא מכירו כעת שמזיוף הוא וכונת הר"א בעיקר הדבר עיין ס' או"ז והוא הגדול שהשיב להר' אביגדור ותורת אמת היתה בפי הש"ך שאין זה מתשו' מהרי"ק עיי"ש דעיקר סמיכתו מפני שכבר נתחזק השטר מקודם בב"ד וכאלו הי' ברור שזה כת"י ומ"מ העיקר דאין זה עדיף משטרא ריעי שהעידו שרצה לזייף כ"ש כאן שמעידין שזייף

ו) מקיימין השטר אפי' שלא בפני בע"ד. התומים הביא דהרשב"א כ' הטעם משום דלאו על מנה שבשטר הם מעידין ועדים החתומים בשטר כנחקרה עדותן בב"ד והקשה התומים למה הרכיב שני טעמים עיי"ש מה שתי' ואין מחוור אכן נראה פשוט דהטעם כמי שנחקרה וכו' ודאי לא מהני דנהי דמדאורייתא הוי כנחקרה מ"מ מדרבנן בעי קיום ומאי נ"מ אם העדות מדאורייתא או מדרבנן וגם הטעם דלאו אמנה שבשטר מעידין אינו מספיק דהרי מ"מ ע"י עדותן יגבה המנה אכן בצירוף שני הטעמים יבוא על נכון דהרי מדאורייתא הוא ככבר העידו ונחקרה בב"ד, בעת שחתמו מה תאמר מ"מ מדרבנן צריך קיום הא אחר שיקיימו איגלאי מילתא דכבר העידו ואין באין עכשיו לחייבו וא"כ לאו אמנה שבשטר מעידין השתא דאחר שנתברר שחתמו כבר נחקרה בעת שחתמו ולא עכשיו שיצטרך בפני בע"ד. ועיין בש"ך ס"ק י' דבחתימת יד הלוה מדאורייתא צריך קיום לכן אין מקיימין שלא בפניו. והנה יש חולקין על הש"ך עיין קצה"ח וסוברין דאף כת"י א"צ קיום מדאורייתא ומ"מ לפי מה שהסברתי דברי הרשב"א הי' נראה דבכת"י אף אם הקיום הוא רק מדרבנן מ"מ כיון דהעדים הבאין לחייבו לא העידו עדיין צריכין דוקא להעיד בפניו. והנה הקצה"ח השיג על הש"ך דעיקר הטעם משום דלא חציף לזייף וזה שייך אף בכת"י והנה הנו"ב ת' אע"ה סי' פ''ה כ' דיותר חציפות לזייף שטר בעדים מלזייף כת"י ואין חלוקו מוכרח אך מה יעשה הקצה"ח בדברי הש"ס ריש גיטין דקאמר מדאורייתא לא בעי קיום דעדים החתומים כנחקרה עדותן בב"ד משמע דמהאי טעמא דהוי כנחקרה א"צ קיום אכן בחידושי למס' גיטין כתבתי ליישב מה שעמד הפ"י דאין מובן לדברי הש"ס דמאי ענין נחקרה עדותן להא דלא נבעי קיום דלא שייך נחקרה רק לענין זה דאין יכולין לחזור גם לענין דלא יהי' מפ"כ עיין סי' כ"ת אבל למה לא נבעי קיום לידע אם החתימה אמת ופרשתי דאין הש"ס מביא הטעם כנר"ל רק לראי' וכבר נודע מ"ש הרי"ף עיין נתה"מ סי' מ"ו הביאו דעדים כ"ז שלא חסרו השטר למלוה לא הוי כנחקרה כיון דבידם לחזור חתימת ידם עוד לא הוחזק עיי"ש ולפ"ז אם נימא דעדיין בעי קיים וכ"ז שלא נתקיים לא מהני עדותן א"כ למה הוי כנחקרה ויוכלו עדיין לחזור ומדאמר ר"ל דעדים החתומים כנחקרה ע"כ דלא בעי קיום ולפ"ז יש לומר כמ"ש הקצה"ח דעיקר הטעם משום דלא חציף לזייף

ז) באחד מה' דרכים מתקיים השטר וכו' שיבואו העדים החתומים בו. עיין ש"ך ס"ק י"ב הביא הירושלמי הם אומרים כת"י הוא ואחרים אומרים אין זה כת"י הא תרי ותרי ועיין תומים שהאריך לפרש דברי הירושלמי בדוחק גדול ועיי"ש גירסת הירושלמי ואחרים אומרים אין זה כת"י נעשה כשטר שקרא עליו עירעור ר' אסי אמר כשטר שקרא עליו והוחזק בב"ד ור' לעזר אמר כשלא נתקיים בב"ד א"ר מ"ט דר"ל כיון שהוחזק בב"ד להיות חתואים בשטר כנחקרה עדותן בב"ד ע"כ ועיין מה שפי' בדוחק ובס' שע"מ כ' דוחק אחר וכתב דמ"ש בירושלמי מ"ט דר' לעזר צ"ל מ"ט דר' אסי והי' כתוב בר"ת מ"ט דר"א וסבר הסובר דהוא ר"ת של ר' אליעזר ובאמת הוא ר"ת ד' אסי ואני ראיתי הגירסא בש"מ ובמקום שגרס התומים כשטר בכ"ף כ' שם בשטר בבי"ת וז"ל אמר ר' מינה נעשה בשטר שקרא עליו וכו' אמר ר' אסי ובלבד שטר שקרא עליו עירעור ונתקיים ר' לעזר אמר אף בשלא נתקיים והנה לפענ"ד פשוט דמאי דאמרינן בירושלמי אמר ר' אסי הוא ענין בפני עצמו דהרי גם בש"ס דילן אמר ר' אסי אין מקיימין השטר אלא משטר שקרא עליו עירעור והוחזק בב"ד ור' לעזר אמר דא"צ קיום וקאמר ר' לא הטעם דעדים החתומים כמי שנחקרה וזה ברור לכל מעיין (ומ"ש השע"מ דנתחלף ר' אליעזר בר' אסי אינו נכון דשם אינו ר' אליעזר באל''ף רק ר' לעזר בלמ"ד) וא"כ אין דברי הירושלמי כלל ענין להיכי דיש הכחשת העדים ותחילת דברי הירושלמי שהביא בשם ר' מינה נראה לפרש כונה אחרת דהנה התומים הקשה על מ"ש הש"ך בשם רי"ו דיש ספק אם צריך קיום אחר או לא והקשה התומים מאי מהני קיום אחר הא תרי כמאה והנתה"מ מתרץ דדבר הניכר לכל העולם לא אמרינן תרי כמאה ובהגהות א"ב תמה דכי אם יש הרבה עדים יהי' זה ניכר לכל העולם אכן לי נראה דנביא חתימת ידם היוצא ממ"א ונדמה חתימה לחתימה וזה שוב ניכר לכל העולם וזה יש לפרש בירושלמי דאם אחרים אומרים אין זה כת"י נעשה בשטר וכו' ר"ל אנחנו נעשה הקיום ע"י שטר ונדמה לחתימה ודו"ק ובזה יבואו דברי הירושלמי בפשוט

ח) שיבואו העדים החתומים בו ויאמר כ"א זה כת"י עיין ש"ך ס"ק י"ב הנ"ל דעוד כ' הירושלמי הם אומרים אין זה כת"י ואחרים אומרים כת"י הוא לא מעלין עדי השטר ולא מורידין אמר ר"י מתני' אמרה כן העדים שאמרו אנוסים היינו אם יש עדים שהוא כת"י אינם נאמנים ונבוכו רבים בפירושו דמאי ראי' מהך משנה דשם הם בעצמן אומרים שהוא כת"י והוי חוזר ומגיד ונראה קצת לפרש דהנה התומים כ' למה אינם נאמנים משום דהוי חוזר ומגיד וכן הנחה"מ ולכאורה הרי הם אומרים שאין זה כת"י וא"כ לא הגידו כלל ונראה די"ל ע"פ מ"ש לעיל סי' ל"ד דאם העדים חוזרין ומגידין אין דבר זה בגדר עדות וא אם משקרין בזה. לא נפסלין וכ"כ הרמב"ן ולכן כאן אם נאמר דחוזרין ומגידין ואין נפסלין ואין זה בשם עדות א"כ אין להאמין להם ואף דלכאורה י"ל גם בהיפך דאם נאמינם שוב הוי עדות בזה י"ל כיון דיש סברא לכאן ולכאן והרי קודם שהעידו הוחזקנו עדותן דמדאורייתא א"צ קיום שוב אמרינן דאומרים שקר בעלמא והוא חזרה ואין זה עדות שנאמין להם ודו"ק והנה במשנה כבר תמה השע"מ דעדים שאומרים אנוסים למה בכת"י יוצא ממ"א אין נאמנים הא אם באו עדים ואומרים ממנו שאל לזייף שטר כזה שוב אין מקיימין השטר ממ"א עד שיבואו עדים החתומים בעצמם ויאמרו שזה כת"י וא"כ כשאומרים ממ''א אנס אותם לעשות