אבני החושן חלק א מג

כן רק אח"כ כ' דיש לדחות והנה יש להביא ראי' ממ"א דרש"י סובר דבלא נתכונו כולן לא בטל דבשבועות (ד' ל"ג) דקתני בשני כתי עדים שכפרו שניהם חייבין פריך ראשונה אמאי תתחייב הא קיימא שני' ומשני שהי' שני' בשעת כפירת ראשונה קרובים ופרש"י נשאו שתי אחיות והנה קשה למה לא פירש"י דהיו קרובים למלוה או ללוה ונראה דרוצה לתרץ קושיית התוס' מה שהקשו הא בעינן תחילתו וסופו בכשרות לכן כ' דאינן קרובים לבע"ד וא"כ כל עד כשר בפ"ע רק דאין ראוי להצטרף עם השני וא"כ אין עליהם שם פסול לומר שאין תחילתו בכשרות ואך קשה הא נמצא אחד קא"פ כל העדות בטל ואיך יתכשרו כת ראשונה וצ"ל דכת שני' לא נתכונו להעיד לכן לא נתכשרו ראשונים ואך א"כ איך יצטרפו אח"כ כת שני' ואי תאמר דאחד מהן לא נתכוין לעדות עכ"פ עד זה שלא נתכוין נתבטל לפי דעת רש"י דבראי' נתבטל ואך אם נאמר דרש"י סובר דבשניהם לא כיונו לא נתבטל ניחא ודו"ק. והנה לפי נוה שפרשתי דכל שכל אחד בפני עצמו ראוי לכן לא נתבטל לכן פרש"י דרק העדים קרובים קשה דמ"מ הא' מכת ראשונה למה חייב קרבן הא ראוי להצטרף עם אחד מהשני' בשלימא להש"ך י"ל בשניהם לא כיונו וא"כ אי אפשר להצטרף אחד מהן דא"כ יצטרף גם השני כיון דשניהם לא נתכונו אך נראה דלק"מ דשניהם דכפרו כאחד כל אחד עובר על אם לא יגיד דכיון דרואה דהשני כופר הי' לו לחזור ועיין ס"ק ו'

ב) שנתכונו להעיד. הקצה"ח כ' דמסברא נראה דרק בד"נ דבעינן הצטרפות לבטל עדותן אבל בדיני ממינות דאף בלא ראו כאחד מצטרפין וה"נ אף בלא ראו כאחד בטל עדותן והביא ראי' דבמכוח על הא דאמר ר"נ עדות מיוחדת כשר בד"מ פריך הש"ס אלא מעתה תציל בד"נ הרי דזה פשוט לו דבד"מ נתבטל רק הש"ס פריך כיון דחשובי כחד עדות בד"מ הסברא הוא דגם בד"נ נתבטל הכל כמ"ש רש"י עיי"ש. והנה לענין דינא א"צ להשיב כיון דכל הפוסקים לנגדו אך ליישב קושייתו נראה דאדרבה י"ל הסברא להיפוך דהרי כל סברתו כיון דעדות מיוחדת מצטרפין א"כ חזינן דהם צירוף אחד וראוי להתבטל באחד קרוב ולפענ"ד הסברא כיון דעדות מיוחדת כשר ע"כ דלא בעינן צירוף כלל וא"כ נאמר דאף אם ראו כאחד לא יתבטל עדותן כלל כיון דא"צ לצרפם דאף בזה מעיד על הלואה זו וזה מעיד על הלואה אחרת חייב א"כ אין החיוב ע"י צירוף ורק ע"כ צ"ל דגזה"כ הוא ממשפט אחד יהי' לכם משפט השוה לכולכם דשוה דיני ממונות לד"נ אבל היכי דבד"נ כשר העדות ה"ה בד"מ וכן משמע קצת מדפריך תציל בדיני נפשות וקשה דלמה לא פריך סתם תציל דהרי עד עכשיו לא ידענו כלל אם כשר בד"מ והי' לו לומר א"כ תציל אף בד"נ ויותר נראה דהגמר' פריך רק לר"נ דיליף מקרא לאחד ראה מחלון זה וא' ראה מחלון זה וקשה למה לי קרא הא אף בשני הלואות מצטרפין כ"ש בזה ואך צ"ל דר"נ לא סבר כר"י ב"ק דשני הלואות מצטרפין רק צריך שיראו שניהם כאחד עיין סנהדרין (ד' למ"ד) וסובר דגם בד"מ צריך צירוף וע"כ דא' מחלון זה וכו' הוי צירוף א"כ תציל בד"נ ודו"ק

ג) עדותן בטלה. הרמב"ם פ' כ' מה' עדות כ' הי' עדות שלשה וכו' אבל אם הי' הפסק ביניהם יותר מכ"ד נחלקה עדותן והשנים שהוזמו נענשין והשנים אחרים שהי' בין דבריהם לדברי הראשונים הפסק ואין נענשין ואע"פ שבטלה העדות כולה הואיל ובטלה מקצתה וכו' ע"כ והש"ך וכל האחרונים תמהו עליו למה יגיע עונש לאחרים וגם למה יתבטל עדותן וכן השיג עליו הראב"ד והנה נאמרו בזה שלשה תירוצים וכולם נדחו ויען כי נראה לשלב כל התירוצים ויהי' לאחד לכן מוכרת אני להביאם ולבאר דחייתם. הראשין הוא תי' הלח"מ דמפרש דהא דאמר דאין האחרונים נענשין היינו אם הוזמו גם הם אח"כ והטעם דבעת שהעידו כבר העידו הראשונים וגברא קטילא בעי למקטל כיון דהעידו אחר כ"ד ולא הוי עדות אחת ומה דקאמר שבטלה העדות כולה הוא אף קודם שהוזמו דהא הי' עדות שאי אתה יכול להזימה ע"כ והתומים הקשה עליו דהרי הרמב"ם מטעם עדית שבטלה מקצתה אמר שנתבטל ולא מטעם עדות שאי אי"ל והנתה"מ הקשה ביותר דהא כתבו התוס' דכת שני' לא הוי עדות שאי אי"ל משום דאם יזימו כת ראשונה תתקיים העדות על ידן וגם בלא"ה תימה דהרי כ' הרמב"ם פ"ד מה' עדות בשנים רואין מחלון זה ושנים מחלון זה וכו' דכל כת שהוזמו נהרגין ועדות כת שני' קיימת והרי דלא אמרינן דגברא קטילא בעי למקטל ואין לומר דהעידו תוך כ"ד דהרי כיון שאין מצטרפין מסתמא אין עדים ראשונים יכולין לחזור תכ"ד של עדות שני' וא"כ תי' הלח"מ לכאורה נדחה. תי' השני מתרץ הב"ח דלכן נתבטל עדות כת שני' דאף דעדים ראשונים הוזמו מ"מ כיון דאומרים אמת העדנו יש להם דין נמצא קא"פ ודבריו אין מובנים כלל וכמו שתמה התומים דהרי האמינה תורה עדים המזימין ומה לנו בזה שאומרים אמת העדנו וחוץ לזה דאיך נחזיק החבל בשני ראשין דמשים דאתה חושש שאומרים אמת יתבטלו גם כת שני' ועוד יש להשיב. תי' הג' מתרץ בס' אמרת הצרופה הובא בקצה"ח דכיון דשני הכתות אומרים שראו זה א"ז נתכחשו גם שני' ע"י הזמת ראשונים רק אין נענשין כיון דאין כאן הזמה רק הכחשה. והנה לפי מה שפירש הקצה"ח דבריו נדחין לגמרי דא"כ אף כת ראש נה לא יענשו דהא יש כת שני' המסייעין אותן ומכחישין המזימין ואומרים שהיו כאן וזה פשוט ואין מקום כלל לדבריו אך התומים מתרץ ג"כ באופן הזה רק מפרש דרק אחד מכת שני' אומר שראה את הראשונים ואז שפיר המזימין לא נתכחשו רק מע"א והמזימין נאמנים ומ"מ בטלה גם כת שני' כיון דאחד נתכחש וגם ע"ז הקשה הקצה"ח דהרי באומר פלוני הי' עמי אין זה הכחשה ולי קשה ג"כ ביותר לפרש דברי הרמב"ם כן דא"כ איך ס"ד דכת שני' יענשו והרי אף בהרבה עדים אין ניזומין עד שיזומו כולם ואין נענשין ואיך ס"ד דע"י שנכחש אחד יענשו וגם דברי הרמב"ם דחוקים לפי פירוש זה עיין תומים. ואשר הנראה לי לפרש כמו שכ' הלח"מ דודאי איירי כגון שניזומו גם האחרונים ומ"מ אין נענשין והיינו דאיירי ג"כ שאומרים שראו אלו את אלו וכבר כתבתי דאם לא ניזומו גם כח שני' ודאי אף הראשונים אין נהרגין דהא כח השני' מסייעין לה ומכחישין את המזימין ורק מ"ש ושנים הראשונים שהוזמו נהרגין היינו אחר שניזומו השני' ולפ"ז ניחא ומיושב הכל והוא דהאחרונים אין נענשין משום דמיד הוי עדות שאי אתה יכול להזימה דהא גברא קטילא בעי למקטל כמ"ש הלח"מ מאי תאמר הא יועיל עדותן אם יזימו כת הראשונה זה אינו דהא אם יזימו יתכחשו גם השניים כיון שאמרו שראו אלו את אלו אבל הראשונים נהרגין וזה שכ' ואע"פ שבטלה העדות היינו שנתבטל תחילה בעת שהיו רק זוממין לכת הראשונה דאז כת השני' נתכחשו ולפי מ"ש הב"ח דע"י שניזומו נתבטל העדות כמו נמצא קרוב א"פ והקשו עליו כיון דהאחרונים נאמנים א"כ עדותן כמאן דליתא משמע דאם רק נתכחשו שפיר נתבטל עדותן של כולן וא"כ יתבטל העדות ולא יענשו הראשונים מ"מ אם יזומו אח"כ השני' נהרגת כת ראשונה כיון דלא נפסל רק מחמת הכחשה והכחשה תחילת הזמה ודו"ק ואמת כי גם זה דוחק ויש לעיין בו מ"מ נתתי קצת דרך למעיין: מ"ש הנתה"מ ס"ק ד' דעדי הזמה הא אין נאמנים שהיו שם ואיך יתבטל עדותן להסובר דבראי' תליא מילתא לק"מ דכבר כתבו הפוסקים דעדי הזמה כיון דלא שייך בהו ראי' נתבטל עדות ע"י הגדה

ד) אפי' לא ידעו זה מזה. עיין נתה"מ ס"ק ה' ומה שהקשה על הש"ך הוא קושיא גדולה ומה שתי' ומחלק דכשרים אם נתבטל עדותן גרע ונתבטל כולם אף אותן שלא ידעי בפסולן וכ' תדע דהא אפי' אחד אמר איני יודע נתבטל כל העדות ע"כ ולי דבריו צ"ע דבהדיא ה'