אבני שיש חלק א צה

עשה בה מלאכה בעצמו או השכירה לאחר יע"ש ה"נ נימא הכי

וגם מורם לא אמרה אלא ביורד לחרבתו של חבירו ובנאה אבל מי שיש לו שיתוף בחרבה דקי"ל שותף כיורד ברשות ואוכל פירות עד שיתן לי יציאותיו כדמוכח בסי' קס"ד גבי בית ועליה שבעל העליה בונה בית שתחת העליה ודר בו עד שיתן לו יציאותיו משום דחשיב שותף משום דביתא לעליה משתעבד כ"ש בשיתוף גמור כנ"ד וכבר כתבתי מענין זה באורך וסמך ידו הרב משי"ח עליו וג' מבית דינו הצדק באופן דבלא משכונת ב"ד ליתנהו לפירות ולא נצרכה משכונה בב"ד אלא להרחיב לו זמן לאכול פירות כ"ז שקצבו לו ב"ד שלא יהיה יגיעו לריק לסלקו לאלתר דמדינא כשיתן לו יציאותיו מסתלק אלא שהמה ראו ברוח מבינתם לעשות נ"ר להבינים כדי שיתעסקו לבנות משום ישוב העולם ואנא נפשאי החולה כתבתי לו משכונה בב"ד על החזקות שלא נודעו בעליהם למשך עשר שנים וכשבא לפני מלומד לעשות לו גם ע"ז משכונה והיא מילתא דלא צריכה וכל הפטור מן הדבר ועושהו ה"ז וכו' מ"מ להפקת רצונו כתבתי ולא כתבתי עד שגליתי דעתי במה שהוא הדין ולהפקת רצונו הוא דעבדית מילתא דלא צריכה כאשר יראה הקורא במשכונה ההיא פסקי פסקי

קנצי למלין שאין לכהר"א הנז' בגוף הקרקע כלום ואם המכר נעשה דרך פשרה הויא פשרה בטעות ואינה כלום גם מה שעשה עמו בכאן אחר שנדונו לפני מחמת שהלכו כמה מת"ח לביתו ומתושבי וחשובי פאם יע"א ולא יכול להשיב פניהם ריקם ושלח אלי שלחו וג"ד לפני שאין עושה כלום אלא מחמת אונס הבאים שאין יכול להשיב פניהם וגם ג"ד בפני כה"ר אליהו משה הכהן וכאלו לא עשה כלום גם בזה דאנוס הוא אלא שאהרן הכהן רוצה בקיום המכר ויתנכה מה שיצא דהיינו הג' רבעים של הגוף ויתן הרביע בדמי החזקות ואם דרך פשרה נעשה המכר אין טענתו זו כלום ואין להאריך בפרט זה ולראיה חתמתי בתמוז שנת אש"ר אנ"י אחזה לי לפ"ק היא ש' תקס"ב לפ"ק וקיים

שאול ישועה אביטבול שי"ט

מדבר הייתי לשעבר להר"א הכהן ומזכה אני במקומי שאם יביא הר"א הכהן האלעקד בעש"ג שבו קנה מהגוי אזי אין להר"א אפרייאט כ"א החזקה ולא גוף ומה שהצרכנו שיביא האלעקד שהגוי קנה ממורישיו של הר"א אפרייאט היינו לפי המונח שהקב"ע שהיו בידו הם אמתיים ועכשו שנתגלה קלונם בנפול היסוד נפל הבנין ההוא ומעתה שזכיתי הר"א הכהן בגוף הקרקע ההוא וידקדק חשבוניו עה הר"א התובע במה שעולה לו בהוצאה ואז יזכה בחזקה ול"מ השתא שיש משכו' בב"ד אלא אף אם לא נמצאת לו משכו' בב"ד וזה כמה שנים שכתבתי מענין זה שלא נתקנה משכו' בב"ד בכגון זה אלא בשביל שלא יגע לריק שאחר שישכלל הבנין ההיא יבואו הבעלים ויסלקוהו וממילא ימנע וחפצים היו מתקני התקנה בישוב העולם אף שהיא ח"ל וכמ"ש כ"ז בארוכה ביד החכם הפוסק נר"ו קצרן של דברים שזכאי הר"א הכהן בדינו ואין להר"א התובע אלא החזקה בלא גוף אחר שיביא עדים כי פרעו אהרן התובע במה שעולה לחלקו בהוצאות ולראיה ח"פ בא' בש' כ"ה לתמוז מהשנה הנ"ב והשו"ב וקיים

נחמיה יהודה הכהן יס"ט

אמת ויציב הוא אחר שנתפרסם הדבר שאירע באותו הטופס דברים שלא ניתנו ליכתב וליאמר שאין לכהר"א שום זכות בגוף הקרקע כלל שאין כאן אלא עד א' ולאו כלום הוא דעפ"י ב' עדים אמרה ת"ו וזכה אהרן הנז' בגוף הקרקע ולגבי החזקה לא יזכה בה כ"א עד אחר שידקדק עם אהרן הנז' דקדוק נכון ויפרע לו כל יציאותיו העולים לו ואז יזכה בחזקה אחר שהוא שות' בחצר וקי"ל שותף כיורד ברשות דמי כמ"ש הח' הפו' נר"ו וכ"ש דאיכא תרתי שות' ומשכו' בב"ד שכתב לו מאריה דאתרא נר"ו ולראיה חת"פ בח' ושנה הנז"ל והשו"ב וקיים

שאול אברהם אבן זמרא סי"ט

לנחיצת המוביל אשיב בקצרה כפי מה שהורוני מ"ה והוא שודאי דעת מר"ן ז"ל דלא אמרינן הבא מכח גוי כמוהו אלא לגריעותא וכמו שבא בדברי קדשו באר היטב בסי' קנ"ד סי"ח ומור"ם בסי' שס"ט וס"ז י"ז לשיטתו אזיל דס"ל כהר"ש דבכל מילי אמרינן הבא מכח גוי הרי הוא כמוהו וכדמסיק עלה בסי' קנ"ד י"ח וכנ"ל להורות ומההיא דכי' מ"ה סי"ז לא תיקשי למר"ן דהתם ג"כ לגריעותא וכדמסיק הסמ"ע שם ס"ק ל"ח וכן מוכיחים להדיא דברי הרשב"א בתשו' שהביא רבינו ב"י שם בסי' מ"ה מחו' י"ז יע"ש וההיא דסי' כ"ה בשם יש מי שאומר מייתי לה ולא שבקי' סתמיה דסי' קנ"ד מקמי יחידאה דסי' ס"ו א"כ יש לישב בעד מר"ן דא"נ מודה לההיא דסי' כ"ה וס"ז י"ז ושס"ט י"ל כמ"ש הט"ז בסי' קנ"ד סי"ח דשאני במחייב עצמו לגוי דלא מפקע חוב שלו בכל מילי וכו' ע"ש ובין למר ובין למר ההיא דסי' קמ"ט י"ד ט"ו הויא ככ"ע דאף למ"ד דהבא מכח גוי הרי הוא כמוהו אף למעליותא מודה דכ"ש לגריעותא וכיון דסתם גוים גוזלי קרקע נינהו ואילו ידינו תקיפא עליהם אין להם להחזיק בקרקע ישראל בלא שט"ר ומפקינן מינייהו ה"נ בישראל הלוקח ממנו ובא מכחו הרי הוא כמוהו ואין לו' למעליותא אלא כגון הנך דמ"ה וס"ו וס"ז ושס"ט שידוע שהדבר אמת אלא דבדיני ישר' לא נצח משא"כ כשאנו תולים בגזלנותא אף דבדידהו נצח גזלנותא דמלכי הוי ולאו כלום הוא וכ"ש לדברי הט"ז דדוקא במחייב עצמו לגוי הוא דלא פקע בהגוי משא"כ בקונה קרקע מגוי שאין חיוב לא על הקונה ולא על המערער דלא אמרי' הרי הוא כמוהו למעליו' אלא לגריעי' וכפסק מר"ן להדיא בסי' קנ"ד וגם בחתימתו בסי' קמ"ט ואין להביא עצות מרחוק לגרור מעל ספר ההיא דסי' קמ"ט י"ד וט"ו

ומעתה נבוא לנ"ד שכתי עדים מעידים שהעליה ידועה למורישו של כהר"א אפרייאט עדותם עדות ואף שא' מהם לא העיד כ"א על החזקה דל מהכא לסהדותיה אכתי בידן ג' והם יספיקו לעדות עדותם עדות להעמיד קרקע בחזקתו ותימה רבא על הח' הפו' הנ"ב נר"ו ששמש בכהונה גדולה ימים ושנים ישמט ממנו דין א' בה' חזקת הקרקעות שאפי' הביא המערער עדים אלא שדר בה מורישו אפי' יום א' מעמידים אותה בחזקתו ועל המחזיק להביא ראיה יע"ש גם מ"ש שצריך לברר שמורישו לא היה דר בה לשכי' הוא תמוה עד למאד דכל שעדים מעידים שראו אותו דר ומחזיק בה כאדם העושה משלו תו אין להסתפק שמא בשכי' דר בה וזה פשוט עד למאד) ולתוס' ביאור יעיין בסי' סי"ז ס"ד וכיון דאוקימנא דעדות הנך תלת עדות לכאורה נראה דזכה כהר"א בגוף בחזקת העליה עד שיברר הלוקח שקנה הגוי מיש' אך כד דייקינן