אבני שיש חלק א צג

ואין כאן על הגוף אלא עד א' ואינו כלום הרי אפי' נניח בהנחה שכל העדים מעידים על עליה א' אין כאן עדות אבל לקושטא דמילתא שתי עליות היו מעיקרא שכן מבואר בשטרי זכיות חזקות החצר הנז' שביד כהר"ש חותא שהזכיר בהחליט שהחליטו ב"ד כל חזקות החצר הנז' שהיו לזכות הר' יוסף ן' שטרית אביו של כמוה"ר דוד ן' שטרית ביד זקינו של הר"ש חותא הנז' וביד מסעוד ן' אצאייג בשנת התפ"ה וחתומה בב"ד כמוהר"ש ן' חותא וכמוהר"ר ישועה ן' חמו זלה"ה הזכיר העליה העמוסה על אסטוואן בפני עצמה וכתב שהיתה ידועה מקודם לבן שלוש ואם כוונת העדים שהעידו שהיתה עליה א' עמוסה על הבית השמאלי ועל האלסטוואן ומעולם לא היו ב' עליות נפרדות אלא שאהרן הנז' שינה את תפקידן וחלקה לב' עליות אין דבריהם כלום נגד דברי ב"ד שמעידים שבשנת התפ"ה היו חלוקות וא"כ אחר שמעיקרא היו חלוקות איך נאמר שהעדים שהעידו על העליה העמוסה על אסטוואן מעידים על העליה הרואה פני צפון וזו בפני עצמה וזו בפ"ע וכן מוכח נמי משטרי זכיות החזקה הרואה פני צפון שנתן כהר"א הנז' לאהרן הכהן כשנתפשרו ששם נאמר שהיתה חזקה הנז' ביד אהרן ן' שלוש ומכרה למאיר ן' יוסף ן' הרוש וז"ל לעניינינו העי' וכו' אהרן ן' שלוש שקבל מיד מאיר ן' הרוס בסך פ"ם ה"ם ובהם מכר לו חזקת העליה הידועה לו פצ'אר כסוס העליה הרואה פני צפון הסמוכה מאחוריה לחצר הידועה מקודם ליורשי ע' מימון ן' חמו נ"ע והי"ז בר"ח כסלו של שנת תס"ו לפ"ק וחתומים כהה"ר מסעוד אצאייג וה"ר ברוך אביטבול, ובנייר אחר כתבו העדים הנז' ההטבה שנתחסד הקונה עם בחור יוסף בנו של המוכר ב' בכסלו תס"ו שכל זמן שיביא לו דמי המכר יחזיר לו המכר, ובנייר אחר כתוב שטר מכר, שמכרו יורשי הקונה לעיישא בת אהרן הנז' וז"ל לעניינינו הע"י וכו' מסעוד בן יוסף ן' הרוש וכו' שקבלו מיד עיישא בת אהרן ן' שלוש פ"ם ה"ם ובהם מכרו לה חזקת העליה הרואה פני צפון שע"ג הבית הא' לשמואל הנכנס לחצר הנק' צא'ר כסוס בר"ח חשון הת"ץ ליצי' וחתומים כהר"ר יוסף ן' הרוש וה"ר שמואל ן' הרוס והמכתב של הג' שטרות הללו כלם בכתב יד הקדוש כמוהר"ר ישועה ן' חמו זלה"ה וקי"ל מדקדקין לשון הדיוט וכ"ש בי דינא רבה כותב השטרות הללו שמדבריהם למדנו ציון החזקה של העליה הנז' כמו שהיא היום רואה פני צפון וסמוכה מאחוריה לחצר יורשי' ע' מימון ן' חמו ועמוסה על הבית הא' לשמאל הנכנס כמו שהיא היום ואם איתא לדברי העדים הנז' שהיה מקצתה עמוס על האסטוואן הי"ל על הבית ועל הסטוואן וגם במה שציין שאחוריה כלפי חצר יורשי ה"ר מימון ן' חמו אם יהיה מקצתה עמוס על הסטוואן יהיה אחוריו כלפי המבוי ולא כלפי חצר הר' מימון הרי גם מדברי שטרי זכיות שבידו שתים זו שמענו ולא עליה אחת והחכם הפוסק אחי נוע"ם שסמך בהנחה זו מחמת שלא ראה השטרי זכיות שביד הר"ש חותא וסמך על דברי כהר"א שהיה אומר שאהרן הכהן הוא שחלקם וליתא כדכתיבנא

ובר מן דין הרי יש בפי אהרן הכהן טענה אלימתא שכשעמד לבנות העליה הרואה פני צפון לא השיגה ידו במה לבנותה ומשכנה ביד משה אתורגמאן ועידי המשכונה הוא כהר"א הנז' וכה"ר חיים יוסף הכהן וכמו שכך העיד לפני הר' משה הנז' והר' חיים יוסף הנז' בעדות גמורה שכהר"א הנז' הוא הסופר שכתב שטר משכונה הנז' וחתם עליו וקי"ל בסי' קמ"ז שהעד שחתם על השטר מכר ובא לערער עליה אבד זכותו ואין משגיחין על הראיות שיבא מפורש, יוצא מזה ממאי דכתיבנא שאין זכות לכהר"א הנז' אלא בחזקת העליה הרואה פני צפון ולא מכח העדיות שכבר כתבנו דעדויות חלוקות הם ועל מאי דמסהד האי לא מסהד האי וזיל הכא ליכא שעורא וזיל הכא ליכא שיעורא כדכתיבנא אכן מכח השטר מקנה הנז' שזכתה זקנתו עיישא הנז' קא אתי לזכות בחזקת העליה הרואה פני צפון לבד ועדיין יש מקום להפך בזכות כהר"א הנז' שיזכה גם בחזקת העליה העמוסה על האלסטוואן כשנדחוק עצמנו לתרץ העדויות הנז' עם מעשה הב"ד לבל יהיו סותרים זא"ז משום דקי"ל כל היכא דאיכא לתרוצי העדויות לבל יהיו סותרים זא"ז אפי' במשמעות רחוק מתריצינן וכאן יש לנו לומר דאפשר קודם שנת תס"ו היו עליה א' ולבסוף לקחו מעליה החלק העמוס על מקצת האסטוואן עם המקום הפנוי שבין האלמקדם של העליה ההיא יבין אלגארב של העליה העמוסה על הבית הא' לימין הנכנס לחצר הנז' ועשו מהכל עליה בפ"ע העמוסה על כל האסטוואן ויש סמך לזה מדברי העד הר' דוד אצאייג הנ"ל שהעיד בזה"ל מנאיין חב יזווז בנו קצמהא עלא זוז ועמל אטרף די עלא אסטוואן גריפא זגירא פאין יסכן בנו והגם שאין חתום על עדות זו אלא עד א' גלוי מלתא בעלמא הוא לתרץ העדויות לבל יהיו סותרים זא"ז וכשנצרף עדות דוד אצאייג שמעיד שהיתה העליה מגעת עד האסטוואן ויודע שחזקתה של אהרן ן' שלוש עם העד שמעיד אחר שנחלקה שהיתה של אהרן ן' שלוש הנז' אמינא ממ"נ חזקת עליה זו לזכותו היא והיא היתה כוונת כהר"א הנז' בעדויות הנז' שמתחילה כתב אותה עדות שמגעת להיות על האסטוואן והיה רוצה לקנות הגוף מהגוי לעשותו עליה א' וכאשר נודע משטרי זכיות שביד הר"ש חותא שהיתה עליה בפ"ע עמוסה על האסטוואן השתדל בהעדות הב' שהיתה עליה זו לזכות מורישו הנז' כדי לזכות בחזקתה וכאשר לא השיגה ידו לקנות ועמד אהרן הכהן הנז' וקנה מהגויים מעולם לא הזכיר כלום שיש לו זכות בגוף הקרקע ומה שהיה מפורסם אצלו היא חזקת העליה הרואה פני צפין אבל העליה העמוסה על האסטוואן היה מקום לסלקו ממנו ממה שנמצא בשטרי זכיות כהרש"ח שהרביע של העליה העמוסה על האסטוואן שהוא מכלל החזקות שהחליטו ב"ד ביד זקינו ושותפו הנ"ל וכתבו הידועה מקודם לבן שלוש מכלל שלא נשארה לזכותו והראיה שהרביע ממנה הוא לזכות בעל חזקות החצר והשתא דאתינן לתרוצי נאמר שאהרן שלוש הנז' לקח מהעליה שלו מה שהוא עמוס על האסטוואן ובעל החצר הוסיף המקום הפנוי שבין כותל האלמקדם של עלייתו ובין האלגארב של העליה שעל הבית הא' לימין כנ"ל ומחמת כן זכה בהרביע בחזקת העליה ההיא ומה שכתבו הידועה מקודם לבן שלוש שמשמע שיצאה מחמת ידו איפשר לתרץ בדוחק שמכרה בשנת תס"ו כשמכר העליה הרואה פני צפון בהטבה גם זו מכרה בהטבה וחזרה לבניו כדברי העד שמעיד שיודע שהיא של אהרן גם העד שהעיד שהיו בניו ואמם דרים בה עד יום מותם כל זה אפשר לתרץ בדוחק לזכות לכהר"א הנז' גם בחזקה זו שאין לאהרן הכהן שום זכות בחזקה זו זולת מה שמשכונה בב"ד היא בידו ובמלאת עשר שנים זמן המשכונה יפדה ממנו כהר"א הנז' ולא יפדה מידו גזבר העניים שרוצה לפדות מיד אהרן הנז' כל החזקות שלא נודעו בעליהן כנהוג בקרקע שלא נודעו בעליו שזוכים בו העניים וכאן עדיף טפי לזכות כהר"א הנז' שיש לו קצת ראיה שהיא של מורישו מלזכות לעניים שאין זוכים אלא במה שלא נודעו בעליה כל עיקר אבל בגוף קרקע הב'