אבני שיש חלק א צב

שטר ק"ע שרצו הבעלים להוליכו למדינה אחרת ומחשש סכנת דרכים הוצרכו להעתיקו וז"ן בלי תו"מ במותב תלת כחדא הוינא ואסהיד קדמנא הי' ע' מכלוף ן' אברהם נ"ע ה"ן שטרית בתע"ג בל"ע אן אלגורפא אלכבירא די פצ'אר הנק ציאר כסוס הרואה פני צפון העמוסה על הבית השמאל הנכנס לתרבץ החצר הנז' הראשון ומקצתה עמוס על האלסטוואן אשר בפתח שער החצר יערפהא כא יסכן פיהא הר' אהרן ן' שלוש וויערפהא עמוסה על הבית הראשון השמאלי הנז' ועל האלסטוואן הנז' בידיעה נאמנה מחוורת כשמלה עכס"ע, וקבלנוה כדחזי וחתומים הכא תמ"ת בי"ב לסיון המעוטר מש' טו"ב ויש"ר לפ"ק וקיים וחתו' הח' הש' כהה"ר אברהם אציני וכהה"ר יוסף בכה"ר יחייא ן עטייא ונתקיימו לנו חתי' כדחזי וקיים. וס"ל נמ"ך וז"ן עוד בתלת הוינא ואסהיד קדמנא הי' ע' דוד ן' מסעוד אצאייג בתע"ג בל"ע אן אלגרפא לכבירא די פצ'אר כסוס הרואה פני צפון ועמוסה על הבית השמאלי כנ"ל יודע בידיעה נאמנה שהיא של הי' אהרן ן' שלוש ויודע נאמנה באיין אלגורפא יערפהא עמוסה על הבית הנז' ועל האלסטוואן עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתימנא הכא בעישור א' לחדש סיון שנת טו"ב ויש"ר לפ"ק וחתומים החכמים החתומים לעיל ונתקיימו לנו חתי' כדחזי ושו"ב וקיים וחתומים כה"ר שלמה אזנאתי וכה"ר מסעוד בן יתאח

ועוד הוציא לפנינו תורף שטר ק"ע שלא חשש להעתיקו מפני ס"ד וז"ן במותב ג' כחדא הוינא ואסהיד קדמנא הישי' ע' מסעוד ן' יוסף עוליל בתע"ג שיודע בידיעה נאמנה ברורה ונכונה שהעליה שע"ג האלסטוואן שלפני שער החצר הנק' צ'אר כסוס היא של הי' ע' אהרן ן' שלוש ובירר בעדותו שהר' אהרן הנז' הניח ב' בנים ובת א' שמה עיישא היא אמו של הר' מנחם אפרייאט והבנים הנז' מתו ולא הניחו אחריהם זש"ק ונשארה עיישא הנז' אחותם אחריהם עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתי' הכא תמ"ת והיה זה בעישור ראשון לסיון התקל"ט ליצי' וקיים וחתו' כה"ר יעקב עוליל והר' יוסף הכהן. וס"ל נמ"ך וז"ן בג' הוינא ואסהיד קדמנא הי' ע' מסעוד ן' נסים ן' הרוש בתע"ג שיודע בידיעה נאמנה שהעליה הנז' היו דרים בה הבנים הנ"ל ואמם עד יום מותם וברר בעדותו שהבנים בני אהרן הנז' לא הניחו אחריהם זש"ק ונשארה עיישא אחותם הנז' אחריהם עכס"ע וקבלנוה כדחזי וחתי' תמ"ת בזמן הנז' וקיים

ועפ"י העדויות הללו דן החכם הנז' להוציא גוף העליות הנז' מאהרן הכהן הקונה מהגוי כמבואר בפס"ד שביד אהרן הנז' שנתן לו כהר"א כשנתפשר עמו ומכר לו גוף הב' עליות מחדש ועם היות שהיה אהרן הכהן הולך ובא לפני קובל ומתרעם שהוא בא מכח הגוי אשר בדיניהם כל הראיות הבאות בעידי ישראל בטלים הם כל שלא הביא ראיות בערכאות עכ"ז לא ראיתי ליזקק לדינם שאין דרכי ליזקק לדין שנדונו בעליו לפני מורה ומה גם דחזינא ביד כהר"א עקד בערכאות של גויים על הב' עליות ועליה אחרת שהם לזכות אהרן ן' שלוש הנז' אמינא ודאי אם יקיימוהו הערכאות ובו יתחייב אהרן הכהן הבא מכח גוי גם הוא יחזור על הגוי המוכר לו ובזה היה מקבל תנחומין אהרן הכהן והיה תובע האלעקד מכהר"א הנז' והוא דוחהו מיום ליום וקבל לפני החכם הפוסק על זה ובאה אלי אגרת מהחכם הפוסק להכריח לכהר"א לתת האלעקד לאהרן הכהן ואמר שהוא מופקד בפאם ביד כמהרי"ץ ושלח עם כהה"ר שלמה אביטבול שיביא אותו וכאשר הביא כהר"ש הנז' האלעקד תבע לאהרן הכהן לקבל עליו בכתב היזק דימטי ליה מהאלעקד הנז' ואז יתנו לו ועל זה צווח לפני אהרן הנז' ככרוכיא איך פורשים רשת לרגליו להתפס על האלעקד הנז' וגילה סופו על תחילתו דמזוייף דאם לא כן מהו ההיזק דלמטי מניה ושלחתי לכהר"ש לדעת מה זה והוציא כתב מכתב יד הקדש החכם הפוסק שגזר כן והיה מפרש לי כהר"ש דבריו דלא על היזק הזיוף משתעי רק כשיעמוד אהרן הכהן בדין עם הגוי אפשר יוצא הוצאות ואמינא ליה זה פשוט שלא יתבענו בהוצאות וכשעלתה צעקתם לפני הלך אהרן הכהן להביא זכויותיו לפני שאומר שע"מ שיתן לו האלקעד [נ"א נתפשר] קנה ממנו והלך ופשפש זכיותיו ע"י ת"ח א' ובהזכיות שנתן בידו כהר"א כשנתפשר עמו ויצא העגל הזה שהכיר זיוף בתורף הק"ע שעשה ממנה טופס כהר"א הנז' שניכר בה שלא העיד העד דוד אצאייג הנז' אלא על החזקה והסופר שכתב הק"ע שגג תחילה והשמיט תי' אלחזקה וכתב סתם אן דלגורפא לכבירא וכו' יתוקן ביני שיטי וכתב אלחזקה כדי לקרות אן אלחזקה דלגורפא וחזר וקיימה למטה בסיום הק"ע שכתב שתי' אלחזקה נכתבה ב"ש וכן האמת וק"ש ואז חתמו העדים והמזייף גרר תי' לחזקה מביני שיטי וניכר מקום הגרר והדל'ת שבתי' דלגורפא עשה אותה אלף כדי לקרות אן אלגורפא ומפר מחשבות ערומים שכל עצתו והניח מה שכתוב למטה תי' לחזקה נכתבה ב"ש וכו' שממנה נודע מה שהיה כתוב ב"ש במקום הגרד והעדים שחתמו על הטופס טח מראות עיניהם מהשכיל לבותם ובאו עידיה ויחפרו והשמטוה מהטופס וכראות אהרן הכהן את זאת נתמלא חימה ובא לפני עם הת"ח הנז' צווח ככרוכיא על ככה ורצה להגיע הדבר אל השררה ואנכי הרבתי להשיב אפו בדברי כבושין ואיומין לבל יתחלל ש"ש בין הגוים לאמר עם ה' אלה ומארש'ו יצאו עד שנתישבה דעתו לירד עמו לדין ושלחתי לכהר"א הנז' ועמד שניהם לפני לדין ונומיתי לכהר"א אם יש בידו עוד עדויות אחרים והשיב שאין לו כי אם העדויות הנ"ל ועליהם נפסק הדין ככתוב בפס"ד שנתן מהחכם הפוסק והראיתני לו אופן הזיוף ולא מצא מענה כבושת גנב כן ימצא ועדיין היה טוען שאם נפלה עדות זו נשארו בידי ג' עדויות עדותו של מכלוף ן' אברהם ן' שטרית שמעיד באיין לגורפא הרואה פני צפון ועמוסה על הבית השמאלי יערפהא כא יסכן פיהא אהרן ן' שלוש ומחמת שמעיד העד ההוא יערפהא עמוסה על הבית הנז' ועל האסטוואן וגם ע' דוד אצאייג שהעיד על החזקה מעיד שהיתה עמוסה על הבית ועל אסטוואן א"כ גם הב' עדים שמעידים על העליה העמוסה על אסטוואן מצטרפת עם אלו דנימא כולהו על עליה אחת מעידים אלא שהראשונים סיימו כל אורך העליה וכת ב' לא הזכירו אלא מקצת ממנה העמוס על האלסטוואן ונומיתי לו גם לפי הנחה זו הכוזבת אין כאן אלא עדות עד א' על הגוף והיא עדותו של ע' מסעוד ן' יוסף עוליל שמעיד שהעליה שע"ג אסטוואן היא של אהרן ן' שלוש אבל עדותו של מסעוד ן' נסים הרוש שמעיד שהעליה הנז' היו דרים בה הבנים הנ"ל ואמם עד יום מותם אינה כלום להחזק בה בני אהרן ן' שלוש הנז' [וז"ל הרא"ש כלל נ"ט סי' א' וז"ל ואם לא העיד אלא על הדירה איפשר שהיה דר בה בשאלה או בשכירות יע"ש] שהיה צריך לפרש שדרו בה שני חזקה ולא מיחה בהם אדם ולא תבע מהם שכירות ומ"ש עד יום מותם ניחא שדרו בה שנה או שנתיים ואח"ך מתו ואין כאן עדות חזקה ומינה נמי שעדותו של מכלוף ן' שטרות הנז' שמעיד שדר בה אהרן ן' שלוש אינה כלום שלא פירש שדר בה שני חזקה דלא מיחה בו אדם וכו'