אבני שיש חלק א סה

ובענין המתנה שנתן לבניו פשוט דהברחה היא כפי התקנה של שנת ש"ה קי נינגונה מתנה וכו' שהוא לשון כולל לכל המתנות בין בכל בין במקצת ומבואר הדבר בפסקי הראשונים. והא לך מה שכתוב אצלי בענין זה שחתמו עליו הרב הגדול מוהר"ר וידאל הצרפתי והרב הגדול מוהר"ר משה בן חמו והרב הגדול מוהר"ר יהודה בן עטר זכרם לה"ה וז"ל ואע"ג דדינא דמברחת וכל תשובות הרא"ש שהביא בדין הברחה כלהו מיירי במתנה בכל כבר תלה הרא"ש ז"ל בסוף דבריו לפי ראות ב"ד אשר יהיו בימים ההם וז"ל ותנתן דת בטוליטולא על הסופרים ועל העדים שלא יכתבו ולא יחתמו שטר על מתנת נכסים שיראו שיש בו תחבולה וכו' הרי דלא חילק בין בכל בין במקצת אלא הדבר תלוי לפי הנראה לב"ד וגם לפי התקנה שתקנו רבותינו נ"נ נראה להדיא דגם במקצת היא דאל"כ מה באו הם ז"ל לחדש בתקנה זו והא הרא"ש צווח ככרוכיא ואין חולק ודרשו מעל ס' ה' וקראו אלא ודאי הם ז"ל באו לחדש דגם במתנה במקצת שייך הברחה דייקא נמי דקאמרי נינגונא מתנה אינפוטוסא שהוא לשון כולל ונשענו על סוף דברי הרא"ש ז"ל וכדדייקינן דבריו לעיל בסמוך עכ"ל וחתמו הרבנים הנז'

ובענין החזקות שהיו לבעל הנז' בחיי אשתו משעה שמתה אשתו זכו זרעה במחצית הנכסים מכח התקנה והרי הוא בחזקתם עד שיוציא האב סילוק הבנים או הבנות וכל זמן שלא הוציא הסילוק הרי הנכסים בחזקתם ואם מכר הן חלק הבנים או הבנות הדרא ארעא והדרי פירי כדין מוכר מה שאינו שלו וזה פשוט וכך היו דנין רבותינו וכן נמ"ך אצלי פסק בענין זה מעשה ידיהם של צדיקים הרבנים המובהקים מוהריב"ע זלה"ה ומוהריעב"ץ ומוהר"ש אדרעי זכרם לה"ה וחתום בחותמם הקדוש בנדון מסעוד ואחנון שמתה אשתו בש' תס"ו ומשכן קרקעותיו מהם משכן בש' תס"ט ומהם בשנת ע"ת וחזרו הממשכנים ומסרו המשכונות לאחרים ואחרים לאחרים ובשנת הת"ץ אחר פטירת מס' הנז' עמדו בניו שמאשתו א' נגד המוחזקים במשכונות והעמידום לדין לפני הרבנים הנ"ל וזכו בדינם דהדרא ארעא והדרי פירי ופסקו להם למכור חלק האב לפרוע ממנו הפירות העולים לבנים מזמן המשכונות והשאר הוא מה שיטלו בעלי המשכונות ואם לא נמצא קונים כל מה שיפרעו מהפירות יתוסף תוספת על עיקר המשכונות על חלק האב והאריכו למעניתם בדקדוקי החשבונות והוא בספר פסקי הראשונים שבידי דף ק"ץ וקצ"א וגם בדף ע"ה ושאני הנדון שהביא כמוה"ר שמואל וואעיש משם הראשונים דהתם זקפו על אביהם חלקם בשטר מכלל שידיהם מסולקות מן הקרקע אלא שבאו לטרוף מכח השטר ונמצא שאבד השטר ולא זכו לטרוף גם בשטר כתובה שקדמו שכבר נתבטל כאמור שם ואין משם שום ראיה לנ"ד

ובענין אי אמרינן חזקה כל המתנות אינן אלא פירעון חובו דעת מר"ן באמת דאינו בתורת פירעון בסי' נ"ח ס"ב אלא שרבותינו הראשונים ודאי דנהגו לפסוק כדעת הרא"ש דכתב שהאמת כהרמב"ן במה שהקשה לר"י הלוי דאדרבא טענת מתנה גריעא מטענת סטראי דאדם יותר ברצון פורע חובותיו ממה שיתן שלו במתנה יע"ש, ומלבד מה שהביא כהר"ש וואעיש משם הראשונים יש בידי פסק שפסקו הראשונים שנת בבא"ו א"ל הקדש שפסקו וז"ל חזקה שכל מה שנותן לו מן הסתם אינו אלא בתורת פירעון והאומרים שיש לומר שהכל נתן בתורת מתנה לבנו והחוב קיים לא דברו נכונה וח"ע הרבנים המובהקים כמוהר"ר יהודה עוזיאל וכמוהר"ר מנחם סירירו וכמוהר"ר שאול אבן דאנאן וכמוהר"ר מימון אפלאלו והסכימו עמהם כמוהר"ר משה טולידאנו וכמוהר"ר יוסף בהתית וכמוהר"ר אפרים אלבאז וכמוהר"ר תביב טולידאנו והסכים עמהם מוהר"ר משה ן' חמו זכר כולם לה"ה והנה הוא כמוס עמדי בחותמם הקדוש ובנ"ד אין צריכין לזה שכבר השטר בטל וכדכתיבנא וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות החותם פה צפרו בחדש זו שנת והנה אמ"ת נכו"ן הדבר לפ"ק וקים

שאול ישועה סלי"ט

סימן מ"ה

במותב תלתא כחדא הוינא אנן דתרי מינן ח"ל ואסהיד קדמנא הר' משה אביקציץ בתע"ג ומכוונת ובירר בעדותו באיין כאן יסמע מן פם זאכו פאכסיפיקו כמה פעמים באיין תכאלס מעא שמואל לוי נר"ו ברכ"ה שלמה נ"ע פלכלטא די ברהים ועוד בירר בעדותו באיין וואחד אנהאר ציפדו זאכו יזיבלו וואחד לקרעא די מאחיא מן ענד שמואל הלוי מנאיין כלאקלו וואחד ליסיר לזאכו ורדלו לקרעא לשמואל חתא יעטילו לכלאם ומנאיין רדהא לזאכי סקסאה העד לזאכו עלאס מא בקית תסאלו חתא סי וקאללו זאכו מא בקית נסאללו חתא סי ובירר בעדותו העד הנז' הווא ג"כ ידע בטיב הידיעה באיין תכללס זאכו פשטר דלעסקא ולא בקאת בינאתהום לא טאלעא ולא האבדא עכ"ם עדות העד הנז' ולראית אמת שכך העיד העד הנז' כתבנו וחתמנו תמ"ת והיה זה יום ד' בשבת י"ט יום לחדש טבת שנת תקנ"ז לפ"ק פה ארבאט יע"א והשו"ב וקיים וחתום כראוי

וס"ל נמ"ך וז"ן

במותב תלתא כחדא הוינא אנן דמ"ת ח"ל ואסהיד קדמנא הי' הר' ימין עולייל באיין כא יערף בטיב הידיעה אלא שמואל לוי לכלטא דייאלו עלא הייא האד לכמסין מתקאל די ע"י זאכו פארסיפיקו די מן זיהת מולאי ברהים ברקוק וג"כ וואחד נהאר אשבת פזמן פאס כלאק ליסיר לזאכו כא יערף אילא ציפד זאכו הנז' מעא למתעלם דייאלו די הווא משה אביקציץ הנז"ל וקאלו סיר לענד שמואל לוי יעטיך מאחיא וחלפת אומו די שמואל הנז' אידא יעטיווה פלס לאיין קאלתלו מא תסאלנאסי זיב דראהים וואזי נעטיך מאחיא ועוד כא יערף בטיב הידיעה אלא כול מררא כאן יקבד זאכו לשמואל וויקולו עטי למולאי בראהים ברקוק מן זיהת לכמסין מתקאל וכאן ידפעלו וכאן יקוללו כאבר אוכאן וכאן ידפע למולאי ברהים באמר זאכו, ועוד כא יערף נאמנה באיין שמואל לוי מא כאנת ענדו חתא כלטא אוכרא מעא זאכו זולת האד שטר עסקא די ע"י מולאי בראהים די באם טלע שמואל ללחאנות טטאר ומן נהארדי מא חבשי שמואל הנז' יעטיה מאחיא כא יערף ימין הנז' באיין מא בקאסי וסאללו, ועוד בירר בעדותו העד הנז' באיין וואחד למררא זנגהום מולאי ברהים הווא וזאכו לשמואל הנז' ולאומו עלא דמית האד דראהים ומנאיין ראוו רואהום בצער גדול משאוו זאבו סי' לחאז תג'י גדירא ועטאוולו רהונאת ועטאהום זית ובאעוה בלקרד וכלסוה והאד רפוד דזית הווא כמאלת לכלאם דשטר דנעסקא די כמסין מתקאל וסמוך להאד לפצאל פאם כלאק ליסיר לזאכו וציפדלו עלא מאחיא וחלפת ק אומו די שמואל הנז' ונפקעת עלא שליח די ציפד וקאלתלו לא אפשר נעטיוולו אגיר חתא יעטיני דראהים דייאלהא ש לאיין זהדו עמלי ולכלאם כלסנאה פדראהמו והאדסי כאן משנת תקמ"י לקדאם ומן האדיך לכלטא עמרהום מא תכאלטו