אבני שיש חלק א נו

להו בדוכתי טובא דבכל קלקול הוי חזקה וכההיא דכתב הטור סי' קמ"א אם אכלה ג' שנים רציפות באתר דמוברי דלהר' ישעיה כ"ש דהו"ל למחויי דלא מיתבר ארעיה שמתקלקל הקרקע ע"י הזריעה לשנים הבאות אע"ג דלא החזיק כדאחזקי אינשי כיון שדרכם להוביר והוא לא הוביר מ"מ הויא חזקה מטעם קלקול ועיין ט"ז דמותיב הכא לסברת הטור שהביא מר"ן באחרונה בסי' קמ"א ס"ד דמ"ש האי קלקול מקלקול דהכא בחופר בורות יע"ש שמעינן דבהיכא דיש קלקול הו"ל למחויי וא"כ להרי"ף והרא"ש פשוט להו דין זה דרבא וה"נ דל"פ רבא ורב יוסף בעיקר הדין רק זה מוקי בדין זה לה וזה מוקי לה בדין זה וכלם אמת ולכן אע"ג דקי"ל הלכה כרבא לגבי רב יוסף [חסר איזה תי'] דברי רב יוסף להורות שגם הוא הלכה ולכך לא הביא דברי שניהם כי היכי דלא נהדיר להלכה כרבא לגבי רב יוסף, גם רבינו הטור לא החליט לומר דטעם דהשמיטו אוקמתא דרבא משום דאינה הלכה רק כתב לא ידעתי למה, ומ"מ אין לנו אלא הכרעת מור"ם דסתם האי סברא להלכה ומה גם דאיכא עד המעיד שהבעל ואשתו הנז' היו דרים במדור ההוא ופורעים השכירות ולראיה עה"ך חתמתי באלול תקס"א וקיים

שאול ישועה ס"ט

סימן ל"ח

בהיות שכבר דנתי בין הר' מכלוף בן דוד בן הרוש ובין יורשי החכם השלם הדו"מ כהה"ר יהושע בן זכרי ז"ל המה החכם הותיק כהה"ר יוסף נר"ו והר' דניאל נר"ו על עסק החנות שבשוק האושכפין החמישית שבהשורה השמאלית שהיה דר בה האלסריף סי' מו' בן עומאר וכשמת הגוי הנז' וחזרה לדירת היהודים עמדו האחין הנז' לזכות בחזקתה בטענה שהיא של אביהם הנז' ז"ל ועכב עליהם הר' מכלוף הנז' ועל זה עמדו לפני לדין והמציאו לפני האחין ק"ע משני עדים כשרים שיודעים נאמנה שחזקת החנות הנז' היתה של אביהם ונהנה היה מפירותיה כמה שנים וגם כי אחרי מותו היה אחד מהעדים שהיה אפוטרופוס על יתומיו הנז' גובה להם שכירותה ומכלוף הנז' טוען שהיא שלו מכלל החנויות שבנה וזכה בחזקת יישובן והמציא לפני ק"ע שהעידו ב' זקנים שמקום אחד שהיה פנוי בין החנות הידועה למסעוד בן חיים בן סיסו שהיא היום הראשונה באותה שורה ובין החנות הידועה לכהה"ר יהושע בן זכרי שמקודם היתה ידועה למרדכי בן עטייא לא היה שם שום חנות בהמקום הפנוי הנז' רק היה מעבר בין השתי חנויות הנז' ורבים בוקעים בו ועוד ק"ע מבע"ך שהעידו שכאשר עמדו הר' מכלוף הנז' והר' אברהם אלבאז לבנות שלשה חנויות בהמקום הפנוי היו מסייעים בבנין השלש חנויות הנז' ופירשו להעדים הנז' שמסייעים בבניינם כדי לזכות בחזקת יישובן ונומיתי לו שראיה זו אינה אלא לחובתו והיא ראיה נצחת מוכחת כדברי האחין הנז' שהרי מבואר שהחנות שבראש השורה חזקתה היתה להר' מסעוד בן סיסו והחנות החמישית היתה לזכות אביהם ז"ל והשלשה חנויות שבנו בקרקע עולם הם שזכו בחזקת יישובן המחזיקים שסייעו בבניינם הר' מכלוף הנז' והר' אברהם אלבאז באופן שזכו בדינם האחים הנז' בחזקת החנות החמישית הנ"ל והיום שהגיע זמן פרעון שכירות החנות הנז' חזר וניעור לעכב השכירות ביד הדר שם שטען עוד שהוא היה גובה שכירות החנות הנז' יותר משני חזקה קודם שמכרה הוא עצמו להגוי הנז' יען כשקנה השלש חנויות בהאלגזא קנה גם את זו עמהם ובנה אותה מחדש והיה גובה כל השכירות ולא תבעו אדם מעולם ונומיתי לו מה תועיל חזקה שאין עמה טענה שקנאה וכ"ש שאפי' יטעון קנאה אינה כלום שקטנים היו היורשים הנז' ומה גם שלא ידעו מהחנות הנז' שהיא של אביהם שהניחם אביהם קטנים, ואפי' אם קדמה להם ידיעה שהחנות שלהם והחזיק בה שותפין אין להם חזקה זה על זה ומה גם שאומר שהוא בנה אותה מן הדין שיהיה אוכל פירות עד שיתנו לו הרביע ביציאותיו, עוד המציא לפני שטר חלוקה שבו חלק עם הר' אברהם הנז' השלש חנויות והחנות הנז' וכתוב בהצעת שטר חלוקה סמוך להעדויות הנ"ל ביען שבנו ארבע חנויות בהמקום ההוא וחלקו על זה האופן שהר' אברהם נטל השתי החנויות האמצעיים והוסיף עלוי ומכלוף הנז' נטל החנות השנית והחמישית שבהשורה הנז' וטען שמתחילה רצו לעשות בהמקום ההוא ג' חנויות ולבסוף נמלכו ועשו ארבע ושהחנות הששית היתה בנויה והוא שהיתה לזכות כהה"ר יהושע ז"ל ונומיתי לו והלא החנות הששית ידועה להר' מנחם אפרייאט כמודעת זאת בכל הארץ. והשיב מאחר שכל אותה השורה היא של האלזאמע הבונה חנות הידועה להר' מנחם הנז' הכניס וערב חנות כהה"ר יהושע עמה והא ראיה שהיא גדולה מכל החנויות ונומיתי לו שכל אלו דברים בטלים עד שיביא ראיה ברורה שכך היה ואיך יכחיש העדים שמעידים בבירור שחנות זו החמישית היא שהיתה לזכות כהה"ר יהושע ז"ל ומה שרוצה להסתייע משטר חלוקה שכתוב שבנו ד' חנויות האמת הוא שבנו ד' חנויות שלשה בקרקע עולם והרביעית היא שחזקתה לזכות כהה"ר יהושע ז"ל שקנו גוף ד' חנויות מהאלנאצ'יר בהאלגזא הנוהג בקרקעות האלזאמע וכשחלק עם חבירו היו ארבעה חנויות ואפי' יבוא היום סופר השטר חלוקה שהוא כהה"ר שלמה אביטבול ויעיד שבנו ד' חנויות בהמקום הפנוי אין בעדותו כלום שחתנו הר' יוסף הנז' הוא בעל דינו של מכלוף הנז' ואיך יעיד על חתנו בין לזכות בין לחובה באופן שלא ראיתי שום זכות למכלוף הנז' גם אם יתברר שהוא בנה החנות הנז' מחדש והיה מוטל על בעלי החזקה לפרוע לו חלקם בהבנין השתא שמכרה להגוי ועיקר הזכות שהיא לו הוא הבנין הנק' אזינא והיא שמכר לגוי זכו מההפקר ומה גם שהגוי בדירתו איבד מהם החזקה הנז' כמה שנים אף אם היה תובעם לתת חלקם בבנין הם יתבעוהו בשכירות החזקה גם בשטר החלוקה לא הזכיר שום חזקה רק זה נטל ב' חנויות וזה נטל ב' חנויות אמינא שהזכות שקנו בהאלגזא הוא שחלקו ביניהם ולא חלקו מה שאינו שלהם ואם השתי חנויות שנטל הר' אברהם יש לו בהן חזקה וזה אין לו חזקה כ"א באחת הרי הוסיף עליו הר' אברהם הנז', ומה שטוען עוד שהחנות הנז' היתה קצרה והרחיבה לו יהיה כדבריו בעל החזקה הוא הזוכה באותו תוספת כזוכה מההפקר ולראיה חתמתי בחדש זו התקס"ג ליצירה וקיים

שאול ישועה ס"ט

סימן ט"ל

טופס שטר וז"ן הע"י ע"ע בקש"מ ושא"ך בשי"ת הה"ר אברהם אביקציץ וה"ר מסעוד אחיו והודו שניהם בפנינו ברצון נפשם והשלמת דעתם וחייבו עצמם חו"ג