אבני שיש חלק א נג

סברא לחלק ביניהם ולא הוי נדון זה דבר הלמד מעניינו של בעל וכיון שלא פירשו נדון זה ולא הוציאוהו מתורת חלוקת התקנה של שנת ש"ה שעל פיה מתחייב הבעל לחלוק עם יורשי אשתו שנפטרה לחצאין כל הנכסים הנמצאים לו ולה אמינא ודאי דנדון זה נשאר בדינא קמא שיחלוקו יורשי הנפטרת עם הבעל לחצאין ואין להוציא זולת נדוניית הנשארת בחיים דאינם בכלל נכסיו אבל שאר הנכסים שאין להנשארת בחיים שום שליטא עליהם בחייו ונכסיו מקרו כלם נכנסים ליחלק עם יורשי הנפטרת עם נכסיה ועוד שבתקנה שלא נחתמה שהיתה באדר משנת ליהודים הית"ה אורה פירשו בהדיא וז"ל וכן אם תפטר שום אחת מהן בחיי הבעל יש לבעל לחלוק עם יורשיה עה"ד הנז' ויותן ליורשיה מהנכסים מה שהיה ראוי לה ליטול אם היה נפטר לב"ע בחייה עה"ד הנז' עכ"ל הרי דהוצרכו לפרש נדון זה בהדיא וא"כ לה הוי דבר הלמד מעניינו של בעל והא כדאיתא והא כדאיתא ולפי זה כשחזרו באייר של אותה שנה עצמה ותקנו חלוקת העשרה חלקים ולא השוו אשה לאיש בהדיא כמו שהשוו בתקנה שלא נחתמה אמינא ודאי שחזרו בהם גם מזה והניחו נדון זה במלתיה קמייתא לידון ע"פ התקנה של שנת ש"ה

וזה לי ימים משהייתי נושא ונותן בנדון זה והרשיתי הדברים לפני הרב מוהר"ר שאול אבן דנאן זלה"ה ויהי כמשיב דדעתו דעת עליון דהשוה הכתוב אשה לאיש והדבר הסתום בתקנה שנחתמה ילמד מן המפורש בתקנה שלא נחתמה והראני כתוב בכתב ידו יד הקדש בגליון ספר התקנות שלו שכתב דה"ה כשנפטרה אחת מהן בחיי הבעל וילמד סתום מן המפורש בתקנה שלא נחתמה ע"כ תורף דבריו אם אינו לשונו ממש ואירע שהלכתי למכנאם והמתקתי סוד עם חכמי מכנאם בנדון זה והראני החכם השלם הדו"מ כהה"ר שלמה טולידאנו נר"ו תשובת שאלה מהרב המובהק כמוהר"ר יהודה ן' עטאר זלה"ה והעתקתיה ממנו וז"ן שאלה ראובן היה נשוי עם שרה ורבקה בכתובה כמנהג ק"ק המגורשים ולעת כזאת נלב"ע אשתו השניה רבקה בלי זש"ק איך תהיה החלוקה עם יורשים ומה יהיה משפט הנדוניא הראשונה והנדונייא שקנה הבעל לבתו שמאשתו הראשונה העומדת לנשואין עם בן זוגה

תשובה הנה בתקנת קדמונינו נ"נ נמ"ך במי שהיה נשוי ב' נשים למנהג הקהלות ונפטרה אחת מהן בחייו שאותה הנשארת בחיים לא תכנס נדונייתה בכלל חלוקה ומה שהם נכסי הבעל אם הנשארת בחיים כתובתה קדומה, אז יחלוקו כל נכסי הבעל עם נדוניית הנפטרת על זה האופן שמה שהוא נדוניית הנפטרת יחלקו יורשיה המתאבלים לחצאין עם הבעל ואם אין מתאבלים לא יטולו כי אם שליש ומה שהם נכסי הבעל יחלוקו על זה האופן מחצית הנכסים לשם כתובת הראשונה הקדומה והמחצית האחר יחלוק אותו הבעל עם יורשי הנפטרת עזה"ד הנז' בנדונייתה זהו המובן מאותה תקנה ואינה חתומה אך כשעמדו דורות האחרונים ותקנו תקנה חדשה במי שהיה נשוי ב' נשים למנהג ק"ק ומת בחייהן שיחלקו כל העזבון לעשרה חלקים ד' תטול הא' וג"ח תטול הב' וג"ח יטלו יורשיו חזר המנהג ג"כ במי שמתה אחת מהן בחייו לחלק כל העזבון לי' חלקים ד"ח לשם האשה הקדומה וג"ח לבעל וג"ח ליורשי האשה שמתה אם הם מתאבלים ואם לאו יטול הבעל ד"ח והיורשים ב"ח בכל מה שהוא עזבון הן נכסי הבעל הן נדוניית הנפטרת הן נדוניית הראשונה זה נראה ואולי כן הוא המנהג כי המנהג שבתקנה הראשונה הנ"ל לא נראה ולא נשמע בימינו כי אם חלוקה זו של י' חלקים וחתום הרב הנז' ועדיין היה לבי נוקפי ממה שסיים הרב ואולי כן המנהג משמע שהרב עצמו מספקא ליה מילתא והן קדם בהיותי נושא ונותן בענין והרשתי הדברים לפני משי"ח הרב מוהר"ר אליהו נר"ו השיבני דנ"ד לחוד ולא הוי דבר הלמד מעניינו של בעל שמת כלל וכשבאתי ממכנאס יע"א והראיתי לו תשובת הרב הנז' עכ"ז נשאר עומד בסברתו ואמר לי שראה הדבר מפורש בדברות קדשו של הרב הגדול מוהר"ר יעב"ץ זלה"ה ואחרי דבריו לא ישנו ומי כמוהו מורה ובקי בכל חדרי התקנות וכ"ש שהרב מוהריב"ע זלה"ה בדרך אפשר אמרה למילתיה וגם הרב מוהרש"ש זלה"ה אף כי שמח לאותה תשובה שכיון לדעת קדוש עכ"ז כשאמרתי לו דברי משי"ח שהדבר מפורש בפסקי מוהר"ר יעב"ץ אמר שבודאי אם המצא ימצא הדבר מפורש בדברי הרב זלה"ה לא דינא ולא דיינא דהכי עבדינן כי מי יבא אחרי המלך אשר כבר עשהו

ועתה אין ועתה אלא תשובה שבא לידי מעשה שנפטרה אשתו הראשונה של הר' יהושע בן חותא ונשארה עמו אשה שניה בחיים ועמדו לפני הוא ובניו שמאשתו ראשונה ולשאול הגיעו מה יהיה משפט חלוקתם ובכן חזרתי על הראשונות והוזקקתי לשאול באורים ותומים שמאירים דבריהם ומשלימים דבריהם בתשובתם הרמתה את הדרך נלך בה ואת המעשה אשר נעשה ואחלי יכונו לפני משי"ח לחפש חיפוש מחיפוש להביא הדבר לידי גמר ושכמ"ה החותם פה צפרו בסיון משנת אז יבקע כשח"ר אורי"ך לפרט האלף הששי. עתה באתי לידון בדבר חדש בידים שניות מדברי סופרים מן המודיעות ולפנים להודיע למכת"ר שעוד מצאתי בליקוטי אורות קדשים שדברו בזה הראשונים זלה"ה שנשאל על זה הרב הגדול מהר"ם. סירירו מהרב מוהר"ר משה אבן חמו זלה"ה וכתוב אצלי בכתב ידיהם של צדיקים הללו ובחותמם הקדוש וזה נוסח השאלה בחייה דמר השיבני על השאלה הזאת כי רציתי שאהיה בטוח במה שאפסוק בע"ה שאלה ראובן נשא אשה ראשונה והאריך עמה זמן ולא נבנה ממנה וחזר ונשא אשה שניה והאריך זמן ג"כ ולא נבנה כלל ומתה האשה ראשונה זה יותר מעשרים שנה ואחר מיתת הראשונה בכמו ה' שנים נשא אשה אחרת על אשתו שניה ולא נבנה ג"כ כי בודאי אומרים עקר רח"ל ובאלה הימים מתה האשה השניה לראשונה הנז' והבעל עודנו חי ואשתו השלישית עודנה עמו בחיים וכתובת שלשתם למנהג הקהלות מה הוא משפט חלוקתו עם יורשי זו האשה השניה שנפטרה באלו הימים ויורשיה מתאבלים עליה כי הניחה בן שהיה לה מבעלה הראשון והוא חורגו של זה ראובן ואחר שתשיבני על חלוקה זו תשיב לי ג"כ כי היום קמו קרובי הראשונה שמתה זה עשרים שנה ויותר לא עשינו עמך חלוקה ולא נטלנו כלום כי היינו גולים ונדחים וראובן השיב אותם קרובים שבזמן שמיתה היה לה אחיה ועשיתי עמו חלוקה ומחילה ובאריכות הזמן נאבדו הראיות ואתם אין בידכם כתובה וטוענים שקר והם אומרים חננא באללה ובשרע לא היה זה ולהד"מ כת"ר ישיב ושכמ"ה ולית דין צריך בשש וחתום הרב מוהר"ם אבן חמו זלה"ה

תשובה נראה שהשניה לראשונה שמתה בחייו והניחה בן מאיש אחר שיחלקו הבעל כל הנכסים שימצאו לו ולה בעולם באותו מצב שכך כותבים. בתנאים שאם תפטר האשה ולא תניח זרע ש"ק ממנו וממנה שיחלוק הבעל והאשה עם יורשיה שמבית אביה לחצאין אך נדוניית השלישית וכל מה שאין ביד בעל חוב ליפרע ממנו גם הוא לא יטול ולעניין טענת קרובי האשה הראשונה שמתה ואמרו