אבני שיש חלק א כה

סימן י"ב

בהיות שהאלפוקי אשר למעלה מחצר הבורית הידועה להר' דוד הכהן היה גם הוא בחזקת הרד"ך הנז' ובו היו שלשה עליות והיו מימי העליה הראשונה לשמאל הנכנס להאלפוקי הנז' עוברים דרך גג העליה הסמוכה לה הב' לשמאל הנכנס להאלפוקי הנז' ומשם יורדים להמקוה שתקנו בהאלפוקי הנז' לצורך טבילת נשים ולהשתמש במימיו שהיה בנוי בקרן זוית סמוך לכותל עליה זו השנית ולכותל הנכחי נכנס להאלפוקי הנז' העשוי למחיצה לשמירת האלפוקי הנז' ומהמקוה הנז' יורדים המים ועוברים דרך ביב א' בהכותל הנז' וצנור קבוע בו שממנו מקליחין המים לחוץ למבוי האלמעסרא ועמד הר' דוד הכהן בשנת תקמ"ז ומכר העליה הא' לשמאל הנכנס כמות שהיא להר' יהודה אסולין נ"ע עם כל תשמישיה והנאותיה עם שמוש וזכות בגג ובית שער אכסדרה ובמקוה המים שכך מפורש בשטר המקנה והיה הר' יהודה הנז' דר בעלייתו הנז' ומשתמש במקוה הנז' ומימי גגו עוברים דרך גג העליה השנית הנז' ומשם להמקוה ומהמקוה לביב הנז' ובין מימי גשמים היורדים על אכסדרת עליה זו הראשונה עוברים דרך אכסדרת העליה הא' לימין הנכנס להאלפוקי הנז' ומשם להביב הנז' לקלח לחוץ וכשנלב"ע הר' יהודה הנז' וזכה הרב אברהם בנו בהעליה הנז' היה גם הוא דר ומשתמש בהעליה ותשמישיה כאביו זה כשמנה שנים מ"מ משנלב"ע אביו הנז' ובימות החורף של שנתינו נפלה העליה הב' שעליה היו עוברים מי עלייתו של אברהם הנז' והוצרך להעמיד פראווא מראש הגג ועד האכסדרה של עלייתו שיורדים בה מי גגו מהגג להאכסדרה ומשם עוברים דרך אכסדרת העליה הראשונה לימין הנכנס להאלפוקי הנז' עד הביב הנז' ושופכים לחוץ ובעישור א' לחדש ניסן כאשר בנה הרד"ך כותלי חצר הבורית שנפלו והתחיל לבנות בהעליה הב' הנז' ובכותל מחיצה הנז' רצה להגביה כותל המחיצה להשוותו לכותלי העליה הימני' הראשונה והעליה השמאלית הנז' כי מחמת שרצה לעשות קרוי על ב' עליותיו הנז' הנכחות זו לזו ועל כותל המחיצה רצה להוסיף תלוויח לדירה ועכב עליו אברהם הנז' ועמדו שניהם לפני לדין על ככה וטען עליו הר' אברהם הנז' על עשיית האלתלוויח חדא שמרבה עליו את הדרך ברבוי השכנים ושלא יעשה קרוי לעליותיו מחמת שמאפיל קצת, ועוד שבעשית האלתלוויח מבטל תשמיש המקוה ותשמיש הביב שיש זכות בהם לאברהם הנז' וגם דוד טען על אברהם הנז' שלא לקבל ממי גגו של אברהם הנז' על גג עלייתו כבראשונה שהגג שנשתעבד לו להעביר עליו ממיו נפל ואזדא ליה שעבודיה וגג זה שיבנה מחדש פנים חדשות באו לכאן וטען עליו עוד להסיר האלפראווא שעשה להוריד מימי גגו להאכסדרה שאין רוצה להעבירו דרך עלייתו הימנית ופסקתי ביניהם שאין דוד רשאי להוסיף האלתלווית לבית דירה אף אם היה כלו שלו מחמת שמרבה הדרך על אברהם הנז' כדאיתא בסי' קנ"ד סעיף א' ומה גם שיש חלק לאברהם הנז' במקום ההוא. דמקוה מצד א' והביב מצד א' ומה שטען למונעו מן הקרוי אינה טענה שזה תקון הכריחי לעשות קרוי על האכסדרה ולהניח האלחלקא להכניס האור ואם הוא אינו רוצה לעשות קרוי להאכסדרה שלו רשאי ועל מה שרוצה דוד הנז' להגביה כותל המחיצה להשוות הקרוי לשלש רוחות לא מעכב עליו אברהם הנז' רק שטוען עליו שאינו מסייעו בבנין הכותל ההוא המוטל על שלשה דיורים הנז' כי אם עד המקום אשר עמד שם בראשונה שיש בו די והותר למחסה ולמסתור להאלפוקי הנז' והדין עמו שאין לו תועלת בנוסף ובענין המקוה מן הדין כופין זה את זה וכל מדור יתן השליש להחזירו לקדמותו כבראשונה ומקום הביב ישאיר במקומו. שעדיין מקומו קיים שלא נפל מקום קביעותו ובמה שטען דוד הנז' שלא לקבל מי גגו של אברהם: על עלייתו הדין עמו כההיא דסוף סי' קנ"ג גבי נעיצת קורה והכא נמי דכוותה ומה גם שבפירוש איתא בתשובת הרשב"א במחודשים סי' א' דדין נעיצת קורות והעברת המים על גג חדש שוין שנשאל על כותל ראובן מכוסה ברעפים והמים יורדים עליו נגרים על חצר שמעון ונפל אותו הכותל וחזר ראובן ובנה אותו כותל ועכב עליו שמעון שלא לקבל המים הנגרים על חצירו והשיב אף אם נפל הכותל מעצמו או שסתר הוא כותלו ע"מ לבנותו לא איבד זכותו וכל שגוף הדבר שנשתעבד ישנו בעולם לא נסתלק השעבוד שאלו מי שיש לו שעבוד על כותל חבירו לנעיצת קורה אעפ"י שנשברה אותה קורה לא נסתלק השעבוד יע"ש הרי מפורש גבי מים הנגרים דדוקא היכא שגוף הדבר שנשתעבד ישנו בעולם כגון האי דחצר שמעון שנשתעבדה לקבל המים הנגרים עדיין קיימת וכן בכותל שנשברה הקורה ועדיין הכותל שנשתעבד: קיים השעבוד במקומו עומד אבל היכא שגוף הדבר שנשתעבד אינו בעולם כגון הכא שנסתלק הגג המשועבד להעביר המים או שנפל הכותל המשועבד לקורה אזדא ליה שעבודה ותשובה זו הוא שהביא מורם בהגהה סי' קנ"ג ס"ו וז"ל אבל אם נפל הכותל וכו' היינו שנפל הכותל שמימיו נגרים על החצר המשעובדת שעדיין קיימת אבל היכא דנפל המקום המשועבד אזדא ליה שעבודיה וזה ברור אלא שהפריז על המדה דוד הנז' שטוען להסיר האלפראווא שעשה בהאכסדרה שלו ובשלמא אם אינו מונעו להעביר עלי גגו מימיו הוה אמינא שעשה האלפראווא עראי עד יבנה דוד גגו אבל השתא דמנעו מלהעביר על גגו וקבע מקום אחר אפילו אם היה ברשותו של דוד ובמקומו כיון שלא מיחה בו החזיק מיד כדאיתא בסי' קנ"ג ס"ו וכ"ש שלא קבעו אלא במקומו ושופך אל הביב שיש לו זכות בו מכלל מי גשמים היורדים: על אכסדרה ההיא ואע"ג שעובר דרך אכסדרת העליה הימנית מה בכך כיון שמוכרח להעביר מי גשמים היורדים על האכסדרה יעבור אלו בכללן כההיא דסעיף י"ב דמחזיק למ' כביסה א' ממחין בידו לחמש כביסות והמחזיק למי גשמים לא ישפוך שם מי כביסה משמע דלמי גשמים מיהא החזיק בין מועטין בין מרובין וכ"ש שברשותו הוא שופך והמים עוברים מכלל מי גשמים העוברים וכ"כ הלבוש שם וז"ל כיון שנשתעבד הביב וכו' לקלח שם אין חילוק במעט או הרבה שכן דרכם שכולם נבלעים או מקלחין דרך שם יע"ש ומה גם שמימי הגג הוא עצמו היו עוברים אל הביב הנז' מהמקוה הנז' כלל גם עכב אברהם הנז' על דוד הנז' מלשנות האלחלקא של חצר הבורית הנז' שממנה עולה עשן מחצר הבורית בשעת בישול הבורית והדין עמו שאם יקרבנה לעליית אברהם הנז' ירבה עליו נזק העשן, וצור ישראל יצילנו משגיאות הח"פ צפרו בניסן ש' תהיינ"ה אזני"ך ליצי' וקיים

שאול ישועה ס"ט

סימן י"ג

הסילוק מועיל כפי הדין מאחר שהיה בהסכמת הארוס ואף שהיתה הבת קטנה בעת הסילוק ומה גם שהגיעה ליותר מעשרים ולא מיחו אלא שהבעל בא בטענת שהיתה אנוסה ועוד שהסילוק נעשה בטעות מחמת נכסים