אבני שיש חלק א כא

מקודם ומשל הדיוט אומרים מן לבל'א יוכא'ף וזה ברור למביני מדע, וא"כ גם אם יטעון אהרן הנמסר יתר על הסך הנז"ב ישבע ויטול דהא איכא נמי הכרת אונס, והנה ראיתי ק"ע אחת מעד א' ביד שלם אלערבי והעד הוא יעקב ן' חכנאן שהעיד שבשנים קדמוניות נתפשר שלם עם אהרן הנז' לפני החכם השלם הדיין המצוין כהה"ר מתתיה סירירו נר"ו ולא היה תובע אהרן הנז' לשלם הנז' וחבירו כי אם בדבר מועט מסך קכ"ם או מסך קס"ם ומקודם שאלו להח' הנז' נר"ו ואמר אין בזכרוני מזה כלום וכוונת זכותו הוא כדי שתהיה עדותו עדות כשיצטרף אחר עמו שיעיד כמותו מכחשת למעידים שהפסיד הסך המרובה, והא ליתא ואין זה אלא בורכא דהיאך יכחישו לעדים שראו ההפסד והם לא ראו אלא שמעו מפי התובע דהו"ל כאומר לא ראינו דאינה ראיה, ומה גם שהרי דאיכא כתים שמעידים שמכר בהפסד הנז' כליו ובגדיו וטלטל ונדונית אשתו ומשכן חמיו בעדו בעד ההפסד את ביתו שיש לו בעיר צפרו יע"א ולאומדנות יהיה זה כשיעור מה שהעידו העדים הנז"ב או יותר וא"ת מ"מ מחל בעודף הא אית ליה מודעא וסמך על המודעא, [והטעם שלא תבע למוסרים כי אם בהפסד מועט יהיה לאיזה סיבה נודעת לו ואין עדות זו הויא עדות מכחשת לעדות שראו שמכר כל אשר לו] וא"כ אף אם לא תבע אלא דבר מועט עתה יתבענו במרובה מכח המודעה ונמצאת עדות זו חספא בעלמא וקם דינא שחייבים המוסרים לפרוע הסך הנ"ב עפ"י העדים הנז"ב והעודף עפ"י טענת אהרן הנז"ב ישבע ויטול כל מה שיטעון עוד בשבועה, ולראית האמת חת"פ פאס יע"א בחדש טבת משנת התקל"ה ליצירה וקיים. וחתום החכם השלם הדיין המצוין הרב המובהק כמוהר"ר אליהו הצרפתי יש"ץ ונתקיימה לנא חתימתו כדחזי וחתי' הכא עה"ך תמ"ת והכל שריר וקיים

שלמה בלא"א מימון נ"ע אביטבול ס"ט אברהם בלא"א יעקב אציני ס"ט

למשפט קרבו ויאתיון לפני הר' אהרן ן' גיגי הנז"ל תובע להי' שלם אלערבי הנז"ל וטען עליו אהרן הנז' לפרוע פרעות כל ההפסד שהפסיד ע"י מסירות זו הנז"ל שמסרוהו שלם הנז' ומכלוף ן' דוד ן' הרוש והמציא לפני אהרן הנז' ק"ע משלשה עדים כשרים שהגידו נאמנה שמכלוף ושלם הנז' הם שמסרוהו ונתפס על ידם ביד האלמכזין תפיסת הגוף וניקש לכל אשר לו ולא הספיק והגיעה הדליקה לבעל אמו הר"א די אבילה והוצרך למשכן הבית שיש לו פה צפרו ביד גוי אחד וכל אשר יש לו נתן באותה תפיסה והמציא עוד לפני ק"ע מעד א' (לא הוצרכתי להזכיר שמותם דליכא שום נפקותא יען דקי"ל בסי' שפ"ח סי"ד מוסר מקבלין עדות שלא בפניו וא"כ תו לא מצו המוסרים למימר להודיעם העדים שיגידו בפניהם כיון דלא צריך אף אם יגידו בפניהם בהפך קרינן בהו כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד משא"כ בהעדים שמביאים המוסרים לזכותם צריכים להגיד בפני הנמסר הנז' וכל שלא העידו בפניו כשחוזרין ומגידין בפניו הולכין אחר עדותן השנית שהרי כל עדות שמביאין הוא להפקיע הזכיות והפסד שיש ביד אהרן הנז') שפירש סך ההפסד שלא היה פחות משבע מאות אוקיות. וגם המציא לפני ק"ע מעד א' מסייע לזה שהיו העומדים לפקח על אהרן הנז' מדקדקין חשבון מה שכבר יצא והוא עדיין תפוס והעד הנז' עומד עליהם ועלה חשבון מה שכבר יצא לסך שבע מאות אוקיות, ומכח אלו העדויות הוא תובע משלם הנז' לפרוע לו השבע מאות אוקיות שיש עליה עדים וטוען עליו עוד שהפסיד סך חמש מאות אוקיות מכמ"ק באותה תפיסה שלא מצא עליה עדים: ושלם הנז' השיבו שהאמת ששניהם מסרוהו אבל לא היה שם אלא הפסד מועט ק"ם כ"ם מ"מ וכבר עמדו עמו לדין ע"ז ונתחייבו בהסך הנז' ופרעוהו מושלם והמציא לפני ק"ע מעד א' הר' יעקב ן' חכנאן שהעיד ששלם ומכלוף הנז' מסרו לאהרן הנז' אלקאייד קאסם אסרידי והפסיד על ידם מסך ק"ם ועד סך קנ"ם ותו לא וסיים בעדותו שעמדו לדין לפני החכם השלם הדיין המצויין הרב המובהק כמוהר"ר מתתיה סירירו יזיי"א ונתחייבו בדין בהסך הנז' ונכתב: עליהם שט"ח וניתן ביד שליש כה"ר אברהם הלוי וכו'. ועוד המציא לפני ק"ע מעד א' הר' ראובן צבע שהעיד שע"י היה ההפסד שהפסיד אהרן הנז' ללקאיוד קאסם ואלקאייד אלבאב ואלכ'יל די זאבוה ולא היה ההפסד פחות מק"ם סל ולא יתר על קכ"ם וסיים בעדותו שלא נתן כלום לזולת הנזכרים שתיכף שנתפשרו עם הנז' שלחו אותו למקומו ושנכתב בהסך הנז' בשטר וניתן ביד שליש הרא"ה הנז' ועוד המציא לפני ק"ע מעד א' הרא"ה הנז"ל שהעיד שהיה מצוי עמהם כשעמדו לדין על ההפסד שהפסדוהו המוסרים הנז' לאהרן הנז' אצל אלקאייד קאסם הנז' וסחאבו ונתחייבו בדין לפרוע לו כל מה שהפסיד ודקדקו חשבון כל מה שהפסיד ולא היה פחות מקכ"ם ולא יותר על קל"ם ה"ם ונכתב עליהם שטר מהסך הנז' והונח אצלו בתורת שלישות עד שנאמר לו מאהרן הנז' וקרוביו שפרעוהו והשליך השטר לאיבוד. ועל אלו העדויות סמך עצמו שלם הנז' ויסד טענתו שלא הפסיד אהרן הנז' זולת ההפסד מועט הנז' וכו פרעוהו לאהרן נז' והשיבו אהרן הנז' כשומעו: את דברי העדויות הנז' רואה אני שעיקר ההפסד חסר מהעדויות שבידך שלא נזכר בהם עיקר התפיסה שחזרה ונשנית ע"י מולאי דריש והמציא לפני ק"ע מב' עדים כשרים שהעידו שהיו מצויים בפאס יע"א בזמן שהיה תפוס אהרן הנז' על אותה מסירות שמסרוהו המוסרים ביד אלקאייד קאסם הנז' ובעודו תפוס בבית הסוהר אסור בכבלי ברזל הוציאו קול המוסרים הנז' שנהרג אברהם ן' עילי המוכה שהיו אומרים שאהרן הנז' הכהו והיו צועקים ברחובות קריה הכזה יהיה משפט הרוצח והיו עוברים ושבים משרתי מולאי דרים ותכף הגיע הדבר למולאי דרים ושלח משרתיו והוציאוהו ויסרו אותו והלקוהו במכות חדרי בטן עד שהגיע לשערי מות רח"ל ונשאר תפוס גם ע"י מולאי דריס. ועל זה השיבו שלם הנז' שהתפיסה שנשנית ע"י מולאי דריס לא היתה על ידם שהם לא מסרוהו אלא לקאייד קאסם הנז' ולא דברו הם מאומה אלמולאי דרים ואם נשמע הקול אלמולאי דרים ותפסו מה עשו הם בזה שיתחיבו לשלם לו, ואחר התבוננות הטיב בדברי הבע"ד הנז' ובמסכת עדויות שבידם שהמציאו לפני ראיתי שחייבים המוסרים הנז' לשלם במיטבא לאהרן הנז' כל מה שהפסידוהו ולא לבד השבע מאות אוקיות הנז' שעפ"י עדים אלא גם החמש מאות אוקיות שטועין שהפסיד ואין לו עליה עדים חייבים הם לשלם לו ע"פ שבועתו שישבע ויטול משום שהיה תפוס תפיסת הגוף כדכתב מורם בהגה בסימן שפ"ח ס"ז יעו"ש ואותה טענה שטען שלם הנז' שהתפיסה שנשנית ביד מולאי דריש לא היתה עפ"י דבורם למולאי דריש ולא יתחייבו לו מה שהפסיד באותה תפיסה כי מזלו גרם ומן השמים היתה לו שנשמע הדבר למולאי דרים ותפסו זו אינה טענה שאפילו אם היו מבררין שמוסר אחר הגיד הדבר למולאי דריס הוה פטור המוסר האחרון כמו שכתב מור"ם שם בשם תשובת מהר"ם במרדכי פרק הפרה וז"ל ואם בזה