אבני שיש חלק א קעג

מה שהבין בדבריהם מהר"מ אלשקר ודעמיה] שגבה ממנו' ומה גם שאנכי הרואה שס' הגאונים ז"ל נעלמה מעיני רבותינו הראשונים ז"ל ה"ה הרמב"ן והרשב"א והריטב"א והר"ן והה"מ וגם מר"ן ז"ל והב"ח והמ"א והט"ז והרדב"ז [שנביא דבריו לקמן] יחד כלם לא העלו סברא זו על דל שפתם [אלא שהב"ח הזכיר ס' זו בסי' רס"א בשם ראב"ן] ולא מצינו שנזכרה ס' הגאונים ז"ל אלא בתשו' מהר"מ אלשקר ז"ל ואחריו כל ישרי לב רבותינו האחרונים שאבו מימיו הקדושים והביאו ס' זו בשמו ופרסמו אותה בראש הומיות, ונשתפכו עליה כמה דיות, וזה באמת דבר רחוק שנעלמו דברי הגאונים מעיני קדשם של רבותינו גדולי המורים שהיו שותים בצמא את דבריהם כנודע ובפרט הרדב"ז ז"ל שכל תשובותיו ממולאים ומשובצים בדברי הגאונים ז"ל כידוע ובתשובתו שנביא לקמן בענין זה לא הזכיר מדבריהם כלום אחר שפשפש ולא מצא אשר מכ"ז נלע"ד דהיינו מ"ש הרבנים שהביא הברכ"י ז"ל באו"ח סי' רס"א וז"ל שם והרב מהר"י פארג'י מהמה בתשו' כ"י סי' נ"א השיב על הרב הנז' הוא הרב גו"ר שהביא שם שהגאונים ס"ל כר"ת ורב האי גאון והרי"ף והרמב"ם ז"ל ס"ל כר"ת וכו' והרב המוסמך מהר"ח אבולעאפיא הזקן וכו' אמר דבתלמוד מוכח ופשוט כר"ת אין בו ספק אלא דדשו בו רבים היפך ר"ת ויפה שתיקה לחכמים עכ"ל, הנראה מדבריהם ז"ל שהם מפרשים כונת הגאונים ז"ל וגם הרי"ף והרמב"ם ז"ל שכתבו ג"כ כלשונם דמיירי בשקיעה השנית כדברי ר"ת ולזה כתבו סתם דמהשקיעה עד צה"כ [שהוא באמת ג' רבעי מיל לכ"ע] הוא הזמן הנק' ביה"ש, וכן יש להעמיס בכונת רבי' אברהם ז"ל דמ"ש משתערוב השמש ועד שיראו גכ"ב וכו' וכן מ"ש כ"ע שלא נשקע כל העגולה בכללה ותערוב השמש כוונתו שתשקע כל העגולה תחת האופק וגם תערוב ותחשך השמש והאור אחר השקיעה ואל תתמה על החפץ שהרי גם הרמב"ם ז"ל כ' בפ"ה כלשון הגאונים ועכ"ז מצינו להרדב"ז ז"ל בתשו' סי' רפ"ב ובלשונות הרמב"ם סי' ו' [שנביא דבריו לקמן בע"ה] ושאר מפרשים, וכן נראה מדברי הה"מ ז"ל שפירשו דעת הרמב"ם ז"ל כדעת ר"ת, באופן שדעת הרבנים הנז' שס' הנז' המיוחסת לגאונים ז"ל איננה במציאות שגם הם כדעת ר"ת ס"ל, ובזה יבוא הכל על נכון ותשקוט הארץ אלא שרבים וכן שלימים לא דרכו בדרך זו ובדעת הרי"ף והרמב"ם זה מושך לכאן וזה מושך לכאן, ולענין דינא אין נפקותא בזה דכבר עלתה הסכמת הפוס' ראשונים ואחרונים רוב ככל כדעת ר"ת וכמ"ש לקמן ומה גם דרובא דאיתיה קמן יחסו ס' זו גם להרי"ף והרמב"ם, והרא"ש פסק כן להדיא כמש"ל

ומן האמור יש להעיר על הרב ויאי"ץ ז"ל בפס"ד הנז' שכ' שם וז"ל ואף לדעת מר"ן שפסק כר"ת הרי כתב בסי' רס"א ס"ג וז"ל מי שאינו בקי בשיעור זה ידליק בעוד שהשמש בראש האילנות וכו' נמצא דחשש לס' הגאונים למי שאינו בקי לשער שיעור דר"ת וכו' עכ"ל, ולפי האמור א"א לו' דמר"ן ז"ל חשש לס' הגאונים אשר לא ראה ולא ידע ולא עלתה על לבו, ועוד שדברי מר"ן ז"ל הם תלמוד ערוך מההיא דא"ל רבא לאריסיה כמש"ל דאתיא ודאי גם לר"ת ז"ל והיינו מצד החומרא שהחמיר עליהם לגדר וסייג ונתן להם זמן רשום ומוגבל שלא ישנה את תפקידו הגם שהוא זמן מופלג לדעת ר"ת כיון דא"א בלא"ה והשעה צריכה לכך וגם מר"ן ז"ל לא כ"כ אלא לשאינו בקי משום גדר וסייג וזה פשוט, ונלע"ד דאדרבא משם ראיה לר"ת דמדקאמר אתון דלא קים ליכו וכו' מוכח דלמי שהוא בקי עדיין יכול להמתין שלא להדליק אז ולס' הגאונים ז"ל אם לא עכשיו אימתי שהרי צריך להוסיף מחול עה"ק והיינו ודאי בעוד השמש בראש האילנות דאח"ך מתחיל תכף זמן ביה"ש לדעתם ז"ל, אם לא שנאמר דס"ל לגאונים ז"ל כדעת הרמב"ם דאין צריך להוסיף מחול עה"ק אלא ביוה"ך וכמש"ל ודו"ק, ואפשר לו' דכונת הרב ויאי"ץ ז"ל לומר דכיון דמר"ן ז"ל חשש לשאינו בקי הרי הכל אינם בקיאים ובע"כ לנהוג כס' הגאונים. [אחז"ר שכתבתי זה הראני ידידי כמהר"י ן' נאיים הי"ו קונטרס לרב אשכנזי מעיה"ק צפת ת"ו הנקרא רכב על דבר אמת חלק גבולי שבת וראיתי לו שם שכ' על ההיא דא"ל רבא לאריסיה וכו' הנז"ל וז"ל וכתב הרמב"ן דמזה ראיה גמורה דה"א למאן דבקי בשיעורא דרבנן אפי' נסתלקה מראש האילנות יום הוא וכו' ע"כ הרי ממש כדברינו תלי"ת, עוד האריך שם לסתור דברי מהר"מ אלשקר ז"ל מדברי הגאונים עצמם וז"ל הצ"ל, והנה מה שמביא בשם. המצאתי כתוב בשם הגאונים הנה הבעה"מ בריש ברכות הביא בשם הגאונים גירסא בגמ' עי"ש ומשמע שם בהפך: דאחר השקיעה של השמש עדיין יום הוא ולא לילה רק אחר שנסתלק האור מחללו של עולם וכן הרשב"א בחידושיו על דברי ר"א שאמר בברייתא משעה שקדש היום בערבי שבתות הביא בשם רב האי ע"ז וכ' נמצינו למידין לדברי רב האי שאין הפי' משעה שקדש היום דהיינו בביה"ש כפרש"י רק משעה שראוי ליקדש משום תוספת שבת וכו' וכ"כ הב"י בסי' רמ"ט שהה"מ הביא בשם הראב"ד לענין תענית בע"ש שאין להשלים רק עד שקיעת החמה שאז מתחיל זמן תוספת שבת וכ' שם הד"מ באות א' דהיינו תחילת השקיעה והם הם דברי רב האי וכדברי הרמב"ן שהביא המחבר בסימן: רס"א כדברי ר"ת, הרי להדיא דרב האי סובר כדברי הרמב"ן וכשיטת ר"ת ודלא כמו שהביא מהר"ם אלשקר בשמו ומי כמוהם בקיאים בדברי הגאונים וכו' עכל"ה, עוד כתב שם דהרב מ"ך בשער מבו"ה מפלפל בדברי הרי"ף והרמב"ם ומסיים שדעתם כר"ת וכן הרלב"ח בהל' קדה"ח כ' שיותר נוח לפרש דברי הרמב"ם כר"ת ע"כ, והרי הרמב"ם אדרבא בפי' המשניות פ"ב דשבת כ' בפי' שאחר תחילת השקיעה הוא יום ואפי' נראה כוכב א' וכו' וכן בפ' ראוהו ב"ד כ"כ וכ"כ בהל' קד"ה וכן הרי"ף מביא מימרת א"ר יהודה א"ש כוכב א' יום וכו' וכן הביא סתמא דגמרא בריש פסחים והא קי"ל דעד צה"כ יממא הוא וגם ההיא דאמר רבא לאריסיה וכו' וכ' הרמב"ן וכו' כמש"ל עכ"ל, עוד כתב שם שהפר"ח בקונט' בי שמשי אחר שהביא כל השיטות וכו' וסיים ומחוורתא כר"ת, וגם הרב פני יהושע בפ' ב"מ כתב דסוגיית הש"ס בבלי כר"ת וכן מהר"ח אבולעאפייא הרעיש העולם בזה ועשה כמה תקנות בזה באיזמיר ובטבריא וכן מהר"י פירדא מהספרדים כ' כר"ת וכן נושאי כלי הש"ע הא"ר והתוס' שבת והפרמ"ג ובעל דרך החיים וכדומה לא נדדו כנף לחלוק בזה נגד סתמת הש"ע עכ"ל, עוד כ' שם: וז"ל והנה הש"ך בהלכות מילה סי' רס"א כ' בל' זה עיין בדברי מהר"ם אלשקר שהאריך בענין תנוק הנולד וכו' ולא סיים לבאר דעתו בזה וכו' ואדרבא בסק"ט כתב דככבים הבינוניים הם הנראים סמוך לחשיכה וגם בס"ק א' כתב דשיעורא דר' יוסי סמוך לחשיכה ממש, מזה נר' שאין דברי מהר"מ אלשקר נראים בעיניו להלכה אפי' להחמיר עכ"ל עוד כתב שם לשון בעל העיטור שער השני חלק ג' שאחר שהביא סוגית הגמ' בפ' ב"מ וכו' והרב אלפסי וסיים ועבדינן לחומרא ככולהו תנאי ואמוראי וכו' כמו שהביא לשונו המחבר בהל' מילה סי' רס"ו ס"ט, אחר זה כתב וז"ל ופי' ה"ר שמשון בשם ה"ר יעקב [הוא ר"ת ז"ל] דמשתשקע החמה לא ביאת שמשו הוא שאינה נראית ברקיע דהא משתשקע