עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryאבני שיש חלק א

אבני שיש חלק א קנט

Avnei Shayish part 2 159 · אבני שיש חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

למעבד פשרה לאפסודי ממון רב ליתומים ואנן סהדי דמסתמא הכי אסיק אדעתיה וכ"ש דאפילו ידע ואסיק אדעתיה דאין שטר זה כלום ואפילו הכי עשה פשרה אין אותה פשרה כלום דלעצמו רשאי ולא להפסיד היתומים ועיין מוהריק"ו שורש קי"א ומהר"ם אלשיך סי' י"ד שדנו פשרה בטעות כענין זה מההיא דפ' חזקה דף מ"א גבי רב ענן דשקיל בדקא בארעיה [ופרשב"ם שטף מים נכנס בשדהו ונטל המחיצות ולא נודע מקומן] אזל הדר גודא בארעיה דחבריה [פרשב"ם עשה כותל חדש בינו לבין שכנו והרחיב קרקע שלו ועשה הכותל בשדה חבירו] אתא לקמיה דר"ן אמ"ל זיל הדר וכו' אמ"ל והא אחיל דאתא וסייע בגודא בהדאי [פרשב"ם דהא יש לי טענה ודאית שהקנה לי קרקע ויש לי עדים שראו שהיה מסייע לי לבנות הכותל וכמאן דא"ל זיל חזק וקני דמי]. אמ"ל מחילה בטעות היתה את גופך אי הוה ידעת לא עבדת כי היכי דאת לא הוה ידעת הוא נמי לא הוה ידע יעש"ב, הרי מבואר דאע"ג דהיא מלתא דלא עבידי אינשי למטעי דמסתמא הוה ליה לידע מקום הכותל הישן ואפילו הכי חייבו להחזיר מטעם דכי היכי את לא ידעת איהו נמי לא הוה ידע

ומה גם שהגידו לפני החכם השלם כהה"ר שלמה אלבאז והר' דוד בן מאמאן ששם היו ושם נמצאו בתפילאלת והמה ראו שחכמי תאפילאלת חייבו לאפוט' בכל אלא שהר"ש הנז' קרא ערער עליהם דשטר פסול ובטל הוא ומשום שהיה הנגיד אשר שם הר' אברהם כלפון בעזרת הנותן לא עצר כח למונעם מן הפשרה. וא"כ אין לך פשרה בטעות גדולה מזה דכיון שחייבוהו בכל החוב נתרצה להתפשר במחציתו כסבור דטבא להו ליתומים עביד, והשתא דנתברר שאין כאן חיוב אין פשרתו כלום

עוד הגידו לי העדים הנז' שהיו אומרים כיון שהמתחייב הוא הקרוב להחכם החותם ומעיד לחובתו דבריו קיימים ולא ידעו הבין דגזרת הכתוב היא בין לזכות בין לחובה כמ"ש מר"ן סי' ל"ג ס"י גם זו מן התוכחות שהיו מחייבין להאפוטרופוס שבועת התורה שאינו יודע שהחוב אמת דכלום יש אח מעיד על בן אחיו דאפילו אם יאמר ידענא בחוב זה שהוא אמת אין מוציאין מהיתומים בעדות הקרוב, באופן דכל בניינם סתירה ואין שום חיוב על היתו' לא מצד השטר הפסול ולא מצד הפשרה הנבלות על יסוד רעוע דבנפול היסוד וכו', אלא שעוד ידם במעל שהגיד לי הר' יחייא הנז' שנתגלה הדבר לבי דינא רבה רבני פאם יע"א וכתבו לו שטר להחזיר הדין והוא כבר פרע בזמנים שקצבו לו כי ירא לעכב פן יתחייב בכל וכאשר בא לתבוע מה שלקחו ממנו כפרו ואמרו לא לקחנו כלום ואמר לו א' מן החכמים אין לך עליו אלא שבועה והוא צוות ככרוכיא היאומן כי יסופר כי כשבאו עליו בשטרא ריעא לא הניחוהו השיב רוחו וכ"ש בהיות בידם חרב וחנית השטר פשרה מהיכא תיתי לפוטרם חנם אין כסף והא ראיה שנמצא בידו השטר פ' קרוע ומסתמא אמרינן אילימא לא פרעו לא נתנוהו בידו

ועוד יש בידו אגרת ששלח כהה"ר אברהם איררוכאן הנ"ל אגרת לאחיו של הנותן הר' שלמה בן דוד שבנו יעקב הוא שבא בהרשאת דודו להשתרר על יחייא הנז' וז"ל כיף יזרא פיכום תלמוני בלעיב מן שאעא די קאלי נכתב אשטר קולת מא נגוזסי עליכום קאלי מא נחדאזו כתבא גיר תפגידא וכו' ויחייא יום כ"ב בחשון ג'אב תמנייאת או"ו וחלהום ענדי ע"כ, הרי שקודם הזמן היה משתדל בפרעון והניח הסך הנז' ביד ב"ד שבעירו ואין לומר מצד חיוב אחר דסגנון הלשון מוכח על ענין זה, ואחרי שכן שהשטר יצא מתחת יד יחייא הנז' אנן סהדי שפרע ובעמוד והחזר קיימי וכ"ש בהצטרף דבר האגרת הנז', גם ע"ג שטר הפשרה כתוב הפרעון פסקי פסקי דבר בעתו וע"ג שטר הפסול כתוב מחל במחצית ופרע מחצית ניכרים דברי אמת שפרע וחייבים להחזיר לו, החותם פה צפרו בחדש זו ה' בו שנת וקנאת"י לציון לפ"ק וקים

נאם שאול ישועה ס"ט

סימן ק"ז

העי' ע"ע בקש"מ בדל"ב ונשח"ך כ"א למש"י הדו"מ כמוהה"ר שאול ישועה אביטבול ובכח הקוש"ח הוהו"ג שבעד סך מאה ושבעים מתקאלים שקבל מאת הי' אברהם אלעלוף גמר ומכר לו כל חלק וזכות שיש ליתומים נכדיו בני המנוח החכם הש' כהה"ר רפאל אביטבול ז"ל בהחזקה שיש להם במתא תיטוואן יע"א היא חזקת האלפוקיזוט'ו ותחתיתו שבחצר שיש בה בית הכנסת הנק' בשם די קרודו וכו' מכירה גמורה וכו' כדת וכהלכה בלי שום שיור זכות כלל להיתומים הנז' שכבר סלק זקנם הנז' האפוטרופוס שלהם כל עצם ורשות וזכות שיש להם בהחזקה הנז' והקנה וזיכה ורקן הכל לחלוטין ולצמיתות ביד הקונה הנז' ומעתה יזכה ויחזיק הקונה הנז' במקחו הנז' זכות גמור וחזקה גמורה, וצריך לאודועי שהחזקה הנז' ירשוה מכלל הירושה שירשו מזקנם הר' ראובן בוסידאן נ"ע שנלב"ע בחיי אביהם זלה"ה שזוכים הם במחצית הירושה מכח אמם שנלב"ע בחיי אביהם הנז' וחולקים עם אחותה אשת אביהם הנז' במחצית האחר מכח התקנה באופן שהיתומים נוטלים שלשה רבעים בירושת זקנם ואשת אביהם הרביע והחזקה הנז' נתונה היא לזקנם מאשתו ג'אמילא שבתיטוואן יע"א כמו שראינו שטר מתנה כתוב וחתום בכל מיני חזוקין לשכון ולהשכיר למשכן ולשעבד ולמכור יבנה ויסתור ויחדש יוריש וינחיל ויחסין וכו' אלא שעדיין לא נתברר לזקנם הנז' מה למכור מחשש החובות ששמע שיצאו על ראובן הנז' והירושה אחר פריעת החובות גם היתומים יש להם שטר נגד זקנם שנתחייב לאביהם מנדוניית אמם וגם יש להם שטר שנמסר לאביהם משמעון צבע ושלח החכם זקנם מעשה ב"ד לרבני תיטוואן יע"א לדעת מה זה ועל מה זה ולא באה לו עדיין תשובתם לכן לא נתרצה למכור עד יעמוד על חלק היתומים אלא משום שהקונה הנז' כתת רגליו עד פה צפרו ולא רצה להחזירו ריקם מכר לו הזכות שתמצא ליתומים בהחזקה הנז' המעט הוא אם רב וקבל אנפשיה הקונה הנז' אחריות הבע"ח לפצותם מכיסו וגם לפצות ג'אמילא אלמנת ראובן הנז' וכל המערערים על החזקה הנז' ולא קביל עליו החכם המוכר הנז' זולת אחריות היתומים ודאתי מחמתייהו ומכר על זה האופן והודה שטר מוחזק בחסובדי"א ובאחריות היתומים ודאתי מחמתייהו על היתו' ועי"א ועכ"ן מקו"מ שקו"ש וכו' דלא וכו' ונ"ה בקוש"ח ולראיה ח"פ והיה זה כ"ה בטבת תקס"ו לפ"ק וצריך לאודועי שהחזקה הנז' ממושכנת ביד הזולת ועל הקונה הנז' לפדותה מכיסו מלבד הסך שבו קנה וקיים, וח"ע כהה"ר ישראל יעקב עולייל וכה"ר אהרן ן' מאמאן.